נכתב ע"י יצחק מוסטוב
לאחר אישור הצנזורה

 
יחד עם הצ'ק 8 באה סיום התקופה, נערכו מסדר כנפיים וטקס "חשיפת כותפות" וכמובן מעבר מגורים. מעתה על הכותפות הכחולות של פרחי הטיס היו שני פסים שסימנו שהם חניכי שלב "ראשוני". בתור "פרחי טייס טסים" הם עברו למגורי בטון מדרום לרחבת בית הספר לטיסה. אחרי האוהלים של "קדם מכין" והפריקסטים של ה"מכין" זה היה צ'ופר גדול... כמו גם זה שמעתה אכלו ב"חדר אוכל פט"ט", זאת אומרת לפרחי טייס טסים, שבו האוכל היה קצת יותר טוב, אבל צורת ההגשה שלו הייתה הרבה יותר טובה מחדר אוכל חוגרים...

הקורס שלהם, גם אחרי הכסאח של צ'ק 8 היה עדיין גדול בכמות אנשיו - במגורים החדשים היה צפוף. בחדר שבמצבו הרגיל היה אמור לאכלס 4-6 פרחי טייס נדחסו כ-10. מיטות עמדו זו לצד זו עם מעברים צרים ביניהן, ובשירותים וליד כיורי הרחצה נוצרו תורים...

ידידו פטריק קים

במהלך הטיסות התגלו לד' כמה וכמה בעיות שחלקן הלא מבוטל נבעו מתוך קשיים שעדין היו לו עם השפה העברית – החניכים נדרשו לקרא ולכתוב המון חומר וכאן ד' עדיין היה חלש... כמו כן הייתה לו בעיה עם הבעה – מהפחד להגיד משהו לא נכון או מחוסר מילים נכונות העדיף ד' לשתוק, מה שהמדריכים על הקרקע ובאוויר פרשו כחוסר ידיעת החומר במקרה במקרה הטוב...

אהוד בן אמיתי  היה מודע לבעיות של ד', והיה סלחני כלפיו בנושאים מסוימים, אם כי כל פעם חזר וציין שעליו ללמוד את השפה כמה שיותר מהר... אבל אחרי צ'ק 8 החליפו לד' מדריך – כך נהוג... המדריך החדש – סרן רן ג' - היה טייס פנטום עם עבר של גיבור למרות גילו הצעיר יחסית. שמועות סיפרו על מעלליו בעת המלחמה ואחריה והוא היה נראה בהתאם – רחב כתפיים, עם חיוך מתוק אך ביישן משהו ואופי שקט אבל תכליתי. ידיו הגדולות שלטו בפוגה שליטה מוחלטת וכשהוא הטיס את המטוס נדמה היה שהאוויר שדרכו טס המטוס שלהם נעשה יותר שקט. מהטיסות הראשונות איתו אהב ד' אותו... למרות שהיו להם אי אלה "קטעים" שבאחד מהם גרם לו ד' להסמיק... והכל בגלל אי ידיעת השפה העברית.

זה היה בשלב של לימוד המראות ונחיתות לקראת ה-"סולו" – טיסת יחיד במטוס, המבחן הבא אחרי צ'ק 8. באחת מהטיסות, בהמראה, לאחר שהמטוס כבר צבר מהירות של 70 קשר, מחוסר ניסיון משך ד'  את הסטיק אחורה בחוזקה יתרה. אף המטוס  עלה גבוה מדי ו-ג' מהתא האחורי התערב מיידית והחזיר את אף המטוס למצבו הנכון להמראה. בתחקיר רן ג' שם דגש על הטעות של ד' ועל המצב המסוכן שעלול היה להתפתח מכך. בעזרת ידיו הגדולות הוא הדגים את המטוס והראה לד'  מה נכון היה לעשות ומה היה לא נכון במה שעשה. בהסבריו חזר והדגיש  שאסור למשוך בסטיק מוקדם מדי אלא במהירות של 100 קשר, "כשהמטוס במלוא אונו" כדבריו.

ד'  הנהן בראש לאור ההסברים כאילו מבין הכל... אבל, למוד נסיון מר מטיסות קודמות, משהו בכל זאת הטריד אותו. בסוף התחקיר רן המדריך שאל את השאלה הנצחית של הסיום – "שאלות?" - וד' העיז לשאול אותו – "המדריך, מה זה "במלוא אונו"?"... לתגובה שבאה אחר כך לא הייה ד'  מוכן כלל.  פניו של רן ג' קפאו, הוא הביט בד' במבט שואל, וכשראה שד' שואל במלא הרצינות ושהוא באמת רוצה לדעת, הוא התחיל להסמיק... אחר כך שאל – "אתה באמת לא יודע מה זה?" וכששמע מד' "באמת לא" התחיל לגמגם הסבר ש"במלא אונו" זה ביטוי מהתנ"ך, ש-"און" זה כמו יכולת, "נו, כשפר רוצה פרה", ושהוא התכוון להגיד שמטוס "במלוא אונו" זה מטוס שיש לו מספיק מהירות להמריא... אחר כך הוא  שיחרר בחופזה את ד' מפניו והלך לחדר המבצעים עם הבעת פנים שלא בישרה לד' שום דבר טוב...

עוד באותו יום שכניו של ד' לחדר קיבלו משימה – ללמד אותו עברית. המשימה באה ישר ממפקדי טייסת ה-"ראשוני" והאחריות לביצוע הוטלה על בחור אחד מהקורס, שכנו של ד' לחדר, שכולם קראו לו "אקי" (מקוצר מ-"יצחקי").  אקי היה בחור לא גבה קומה ולא רחב כתפיים, אבל חכם מאוד, מהיר מחשבה וממזרי. ב"מכין" הוא הוכיח את עצמו כ"גבר מהגברים" למרות גודלו הפיזי הלא מרשים, וכולם התייחסו אליו ברצינות גמורה – האיש ידע להעמיד במקום כל אחד בלשונו החדה והצינית...

אקי הכריז שמעתה בכל יום, לפני כיבוי האורות ד' חייב לקרא פרק מאיזשהו ספר בעברית - בקול רם, בפני כל "תושבי החדר". ושכל מילה שד' לא מכיר, הוא  חייב לשאול את החבר'ה לפרושה ולרשום במחברת מיוחדת. אקי היה אמור מדי יום לוודא שד' לומד מילים חדשות והיה יכול לשאול אותו בכל רגע לפשר כל מילה שבמחברת. הספר שנבחר לקריאה לא היה מוכר לד'– החברה הסבירו לו שזה משהו כמו ג'יימס בונד, רק בעברית. ד' שם לב, שכשהם אמרו לו זאת הם חייכו בצורה מעט מוזרה, אבל הוא לא ייחס לזה חשיבות רבה – לד' לא היה חשוב על מה הספר, העיקר שיעזור לו להמשיך בקורס.

וכך, למשך כמה שבועות, כל ערב לפני השינה הייה ד' קורא פרק מהספר שאקי נתן לו – באופן טבעי התחילו בפרק הראשון. כל מילה ש ד' לא ידע– שאל, ולאחר שקיבל הסבר הייה רושם את המילים "החדשות" במחברת... בהתחלה אלה היו מילים רגילות שטרם יצא לו להיתקל בהן בחיי יום יום... אחר כך, לפי התפתחות העלילה וסיפורי הגבורה של הדמות הראשית בספר – פטרים קים  – השאלות נהיו אנטומיות וגינקולוגיות, בלשון ההמעטה... חבר'ה מחדרים סמוכים היו נאספים אצלם בגלל גלי הצחוק שבקעו מחדרם לאור הקריאה של ד'  וההסברים על המילים והמושגים החדשים שקיבל מאקי ו"ליצנים" אחרים בקורס... וכך יחד עם ביטוי "במלא אונו" למד ד' עוד הרבה מילים וביטויים הולמים אחרים, יחד עם שיפור משמעותי ביכולת הקריאה שלו... נו מי אומר שאין תועלת בספרות זולה וולגרית... אבל יותר מספר אחד או שניים הם לא הספיקו לקרוא...


 
 
לייבסיטי - בניית אתרים