נכתב ע"י יצחק מוסטוב
לאחר אישור הצנזורה

 
בשלב ה"בסיסי" שוב ערבבו את החניכים – חלקם (וד' בתוכם) המשיכו לטוס על פוגה, חלק מהחברה שסיימו "ראשוני" פוגות הועברו ל-"בסיסי מסוקים" שנפתח בפעם הראשונה בבית הספר לטיסה. אלו הטסים בפוגה היו שייכים ל-"מגמת קרב", למרות שבדרך כלל חלק מאלה שהיו מסיימים "בסיסי קרב" על פוגות היו ממשיכים במגמת "תובלה". החניכים לא כל כך התמקדו בזה – כולם היו בטוחים שיהיו טייסי קרב, לשם כיוונו את האמביציות שלהם, לשם כך השקיעו את כל מרצם.

בשלב "בסיסי קרב" חילקו אותם לשני גפים, ובכל גף מחצית האנשים שבאו מגף א' של ה"ראשוני" ומחציתם מגף ב' של ה"ראשוני". כך ששוב שינוי סביבה, שינוי חדרים ושינוי ב-"תחום שפשוף" עם חברים. כך יצא, שחדר מגורים ד' ועוד בחור מ-"בסיסי קרב" של הגף שלו חילקו עם שני חברה מ"בסיסי מסוקים".

מעבר ל-"בסיסי" סימן גם את סיום השנה הראשונה של ד' בצבא, שנה מחוץ לבית, שנה של חיים עצמאיים.... משפחתו רק החלה לצאת מהמצב הכלכלי הקשה המתלווה לעליה. אביו כבר הוכיח את עצמו בחברת החשמל, קיבל קביעות והחל להתקדם בתפקידים. אימו גם כן עברה את "שלב הניסיון" בעבודתה כמהנדסת במשרד קטן בירושלים לתכנון מערכות חשמל לבתים ומוסדות. שניהם הרוויחו באופן הולם לכישוריהם - משמעותית יותר ממה שהם הרוויחו בברה"מ. מה שיותר חשוב, שניהם התחילו להתרגל לכבוד והערכה, וגם לחוסר אמון, שהיו זוכים להם מהסובבים אותם, כאשר היו אומרים שבנם כבר שנה בבית הספר לטיסה, "לומד להיות טייס". יחד עם זה, מפאת חובות לסוכנות ועומס המשכנתא, לא יכלו לתמוך בד' כלכלית, והוא עשה מאמץ גדול מאוד להסתדר עם ה"משכורת הצבאית" שלו, כולל בילויי סוף שבוע וברגילות...

חשבונות השק"ם של ד' היו צנועים מאוד – הוא לא עישן ולא אהב ממתקים... לעומת זה הוא לא היה משאיר שום דבר על הצלחת בחדר האוכל, למרות שעל זה היה חוטף מדי פעם מבטים מוזרים מחבריו לקורס אשר לעתים היו בוחלים במה שהיו מגישים להם בחדרי האוכל.

למען האמת, עבור רוב החברה בקורס היה ד' עוף די מוזר – היו חסרות לו כמה וכמה שנות חיים בתנאי הארץ בשביל לדעת איך להתנהג עם הקיבוצניקים והמושבניקים, על מה לדבר עם אנשי הערים הגדולות, מה הולך במוזיקה המודרנית, מהם הספרים המדוברים ועוד. מעטים מחבריו לקורס היו בכלל מעוניינים לשמוע ממנו על עברו, על ברית המועצות או על נושאים שהיו מעניינים אותו, כמו מכוניות ומכונאות רכב שבימים ההם היו ה"הובי" שלו. למען האמת גם לא כל כך יכול היה להסביר לחבריו לקורס דברים מורכבים או להחזיק שיחה ארוכה... כך שרוב הזמן שתק ולמד מהסובב אותו. מעודי א' התל אביבי שמע לראשונה על JETRO TOOL, מארז ל' הקיבוצניק על PINK FLOYD. ומאודי ז' הירושלמי על העולם הנפלא של מכונות החקלאיות, אשר הגבירו בו את התיאבון להנדסת המכונות "כשיהיה גדול".

אבל כל זה היו זוטות יחסית לעובדה שהחניכים המשיכו לעסוק בעיקר – לטוס... והטיסות וכל אשר מסביב להן דרשו וקיבלו את כל תשומת הלב שלהם... כך שלא היה אכפת לד' שהוא גר בקומה אחרת מרוב החברה של הקורס שלו, שחלקם לא כל כך הבינו מה העולה החדש המוזר הזה עושה בבית הספר לטיסה של חיל האוויר וכיוצא בזה...

חלקם אף הדביקו לו  כינוי – "מרגל רוסי", ואם היו ההפרעות בקליטת רדיו (שהיה להם כמעט בכל חדר) תמיד מישהו היה שואג "ד' תפסיק לשדר!" או משהו בסגנון...
 
לייבסיטי - בניית אתרים