נכתב ע"י יצחק מוסטוב
לאחר אישור הצנזורה


אחרי פרק הסולו התחילו החניכים ללמוד תרגילי אווירובטיקה שונים – תחילה "שנדל"ים ושמיניות, אחר כך לולאה (LOOP), גלגול חבית (BARELL ROLL), חצי לולאות –IMMELMAN ו-SPLIT S, שמיניה "קובנית" ו-SLOW ROLL שכלל לא מעט זמן בטיסה הפוכה ב-G שלילי. חלק מהתרגילים, כמו "שנדל", היו לא הכי מובנים או בעלי משמעות, חוץ מתרגול השליטה בהגאי המטוס. חלקם היו פשוט מרהיבים, כמו LOOP-ים למיניהם. הטיסות עם מדריכים התחלפו בטיסות סולו שבהן תירגלו את האווירובטיקה. אלה היו הטיסות הכי טובות – אתה לבדך בשמים, בלי הערות של המדריך, שלעתים היו מקניטות ומרגיזות. מצד שני, בטיסות הסולו רמת האחריות הייתה גבוהה יותר. לא רק מפני שאתה לבד ואין מדריך שיתקן את השגיאות, אלא מפני שלעתים קרובות המדריך היה נותן מטלות מה לתרגל ולתקן בטיסת סולו, ואחרי זה היה מאוד לא נעים אם אחרי התרגול העצמאי בסולו הטעויות חזרו על עצמן.

"אתה לבדך בשמים, בלי ההערות של המדריך..."
 
בשלב זה גם חילקו להם מטלות נע"ת (נוסף על התפקיד). ד' קיבל מטלה לדאוג ל-"בר המשקאות" של הטייסת – בחצרים ובאל-עריש. תפקידו היה לאסוף כמה גרושים מהמדריכים ומהחניכים, לקנות בשק"ם הבסיסי ארגזי שתיה קלה (קולה, שוופס וכיוצא בזה) וקופסאות של ממתקים (מצופים, מקופלות, קרמבו ועוד), לדאוג שבמקררים של מועדון המדריכים והחניכים תמיד יהיו מספיק שתיה קרה וממתקים, לנהל רשימות מי שתה/אכל מה, ולגבות את הכסף בהתאם.

עיסוק לא פשוט בפני עצמו, אחראי ובעל פוטנציאל חיכוך גדול. הכסף הציבורי הוא תמיד מקור לבעיות... על ד' היה גם לטפל בלוגיסטיקה – להעביר "סחורה" לאל-עריש ולהחזיר משם בקבוקים ריקים...הוא  הבין  מייד שעליו לבנות שיטה. הוא התחיל לעשות חישובים שונים, הלך לבקר את המחסנאי של השק"ם הבסיסי, התייעץ עם כל מי שרק חשב שיכול לעזור ובנה "שיטת עבודה".

בבוקר של יום ראשון של השבוע שבו היו החניכים מתחילים לטוס אחר הצהריים היה לוקח את הטנדר של הטייסת למחסן השק"ם הבסיסי. בחזרה בטייסת הייה פורק כמה מהארגזים במועדון המדריכים והחניכים, וממלא בעזרתם את המקררים.  שאר הארגזים היו עולים יחד עם החברה לדקוטה לאל-עריש. גם שם היה  ממלא את המקרר בחדרי המנוחה של המדריכים והחניכים. על כל מקרר היה דף מלאי – כל אחד שלקח בקבוק שתיה או ממתק, היה רושם מי ומה לקח. על כל דף היה רשום מחיר לכל מוצר – את המחירים "עיגל"  ד' מראש עם הנחה מסוימת ל"שבר" הבקבוקים... במהלך השבוע היה בודק את ה-"אינוונטר" במקררים והתאמתו לרישומי הצריכה.

לקראת סוף שבוע היה עוסק בגביה על מנת שיהיה לו במה לקנות את הסחורה החדשה ביום ראשון. לקח לו כמה שבועות להטמיע את השיטה, להתגבר על הסקפטיות של החברה והתנשאות של המדריכים, אבל בסוף הכל דפק כמו שעון... את התקופה סיים ללא ריבים עם אף אחד בגלל הנע"ת שלו וללא חור בכיס, היות  וכל מחסור בקופה הציבורית היה אמור לכסות בעצמו...

לייבסיטי - בניית אתרים