מתוך וויקיפדיה:

"ועדת וינוגרד (שמה הרשמי: הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006) היא ועדת בדיקה ממשלתית בראשות השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד, לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה והאירועים שקדמו לה, שמונתה ב-17 בספטמבר 2006. ב-30 באפריל 2007, פרסמה הוועדה דו"ח חלקי. ב-30 בינואר 2008 לאחר שנה וארבעה חודשים מהקמתה פרסמה הוועדה את הדו"ח הסופי שלה, וסיימה את תפקידה."

מובא כאן הקטע מתוך דו"ח הוועדה הגלוי שפורסם בציבור ובו בדיקת  תפקודו והתנהלותו של חיל האויר במלחמה. את הדו"ח המלא אפשר לראות כאן

חיל האויר2

כללי:

עיסוקנו בפרק זה בחיל האויר  נעשה, תוך שימת דגש על היבטים אסטרטגיים ומבלי להיכנס לפרטים שנחקרו על ידי חיל האוויר עצמו.3


8.לחיל האוויר היו הישגים מרשימים ביותר במלחמת לבנון.  על סמך תכנון מוקדם קפדני הוא פגע פגיעה מדויקת במאגר האסטרטגי של רקטות לטווח ארוך ובינוני
   של חזבאללה. כמו-כן הוא גילה  יכולות ללא תקדים בפגיעה במשגרי רקטות מטווח ארוך  ובינוני מיד לאחר שנעשה בהם שימוש. הוא ביצע היטב את רוב
   משימותיוהמתוכננות, ובנוסף ביצע, בהצלחה  ומתוך  מסירות  והסתכנות  משימות  רבות,  לא  מתוכננות,  אותן  נדרש  לבצע במהלך המלחמה. 

   יחד  עם  זאת,  ודווקא  בשל  תרומתו  הכללית  של  חיל  האוויר  למלחמה,  ובשל  הישגיו הבולטים  והמרשימים,  מצאנו  לנכון  להתייחס  לכמה  שאלות          עקרוניות,  ולהצביע  על נושאים  הדורשים  בחינה  ושיפור. כך  בנושא  תרומתו  של  חיל  האוויר  לפני  המלחמה בשאלת  מקומה  ומשקלה  של  הפעולה 
   האווירית  במכלול  התכניות  המבצעיות  בגזרה מסוימת, וכך לגבי תרומתו של חיל האוויר לתהליכי התכנון  וההיערכות  בגזרות שונות, באמצעות השתתפות
   חיל האוויר בעיצוב האסטרטגיה של המלחמה הן לפני המלחמה והן במהלכה. 

9.חיל האוויר מושתת על כוחות סדירים. כתוצאה מכך הוא  נדרש,  יכול  ועומד בכוננות, והפעלתו היא מהירה מאד.  לחיל האוויר תפקידים קריטיים בהכרעה בסוגים
   מסוימים של  עימותים  (אך  לא  בכולם).  יש  לו תפקידים  ייחודיים  וחיוניים.   הוא משלב  יכולות  ייחודיות  עם  מודיעין  קפדני,  תכנון  מדוקדק  ותרגול  חוזר    ונשנה.  בהתאם,  מושקעים בו משאבים רבים מאד, שהם חלק גדול מסך כל משאבי צה"ל, ויש לו גם עדיפות רבה בקבלת משאבי אנוש איכותיים.
   
   דווקא  בשל  כך  דרוש  שחיל  האוויר  יפעל  מיטבית,  תוך  מודעות  מלאה  וריאליסטית ליכולותיו הרבות, אך  יכיר  גם במגבלותיו.   במלחמת לבנון השנייה  
   באו לידי ביטוי הן היכולות המרשימות והן התוצאות של מודעות נמוכה למגבלות כוחו של חיל האוויר, בין השאר בשל חולשה בחשיבה אסטרטגית.   אלה התבטאו    בהישגים ייחודיים אך גם באי מתן תשובה הולמת לציפיות לצרכים חשובים.

-----


2.כאמור, נושאים חשובים נוספים המופיעים בנוסח המסווג של הדו״ח אינם מופיעים בנוסח הגלוי.
3.כמו כן דנו בנושא הסיוע לכוחות הקרקע, אם כי לא הרחבנו בכך. 


10.היתרונות העיקריים של המערך האוירי הם  בכשירות,  במוכנות  ובגמישות.  אלה מאפשרים  לו  לתת מענה  למתקפת  פתע  על  ישראל. אלה כאמור   אפשרו  לו 
     גם לתרום רבות למלחמה יזומה על ידי ישראל כמלחמת לבנון השנייה. אלא שבצד הישגים ניכרים, תרומתו של חיל האוויר למלחמה נפגמה ממספר ליקויים, כגון אלה
     המפורטים בהמשך.

11.כוחות חיל האוויר מוקצים לפעולות בהן הוא משמש כעיקר הכוח, וכן כמסייע למאמצים קרקעיים.

12.עיקרי היכולות של מערך כוחות האוויר:

     א.  עליונות באוויר ומהאוויר;

     ב.  גרימת נזק למטרות מכל הסוגים, בדיוק רב, בהספקים גדולים;

     ג.  סיוע  למערכים האחרים  במגוון  רחב של משימות אפשריות: קרביות, איסופיות ולוגיסטיות.

13.תפיסת ההפעלה החדשה של צה"ל ראתה במפקדת חיל האוויר והעומד בראשה לא רק פיקוד על כלל כוחות האוויר, כוחות הנ"מ והכוחות המיוחדים שתחת פיקודו,
     אלא גם מפקד על זירת מערכה או זירה מבצעית.

14.ראינו  כי  תפיסת  ההפעלה  בנושא  זה  לא  הושלמה  ולא  יושמה.  יש  אף  החולקים  על יכולתו של חיל האוויר להיות מפקד מערכה ממש. מכל מקום, במלחמת
     לבנון ודאי הוא כי המערכה  וזירת המערכה  לא  נוהלה,  ולא הייתה אמורה  להיות מנוהלת,  רק  על  ידי חיל האוויר.  עובדה  זו הייתה   מרכיב מרכזי  בניתוח ובהערכה
     של פעולת חיל האוויר במלחמה.

פעולתו העיקרית של חיל האוויר במלחמה

15.כזכור, במהלך המלחמה כולה היה דיון לגבי השאלה עד כמה היה נכון לפעול נגד יעדים לבנוניים, כולל תשתיות עיקריות, במטרה להביא להפעלת אחריות מדינתית
     והתערבות בינלאומית  שצמרת  צה"ל  סברה    שתפעל  לטובת  מימוש  יעדי  המלחמה  של  ישראל. ההחלטה של הדרג המדיני הייתה להתרכז בעיקר ביעדי
     חזבאללה, ולצמצם את הפגיעה ביעדים לבנוניים כך שייפגעו רק  יעדים שהייתה להם משמעות  ישירה למלחמה,  וזאת בלי  לפגוע  בעיקר התשתית של  לבנון.  כך  
     בהטלת הסגר  על  לבנון  וכך  בפגיעה  בדרכים/
 
-----

4.נזכיר  כי  בתפיסת  ההפעלה  זוהו  מפקד  הפיקוד  ומפקד  חיל  האוויר  כמפקדי  מערכה,  וכך  היה  אף  בפקודה המטכלי"ת  הראשונה,  אולם  בפועל  המטכ"ל  תפקד  כמפקד  זירת 
   המערכה,  ופיקוד  צפון  וחיל  האוויר  תפקדו כמפקדי זירות מבצעים במשך כל המלחמה.

     או  בגשרים, כאשר מטרה  עיקרית  בפגיעה הייתה  למנוע העברת אנשים  וציוד מסוריה  לחזבאללה.

16.המשימות העיקריות של חיל האוויר, שהיו קשורות ישירות למלחמה זו, כללו:5

    • פגיעה במערך הרק"ק לטווח הבינוני והארוך של חזבאללה;
    • הגנה על שמי המדינה בפני כלים מעופפים;
    • תקיפת תשתיות משניות עם דגש על נכסי חזבאללה, כגון רובע הדאחיה בבירות;
    • הגבלת העברת ציוד ונשק מסוריה לחזבאללה;
    • ציד ושיבוש רק"ק קצר טווח של חזבאללה;
    • הטלת סגר אווירי על לבנון;
    • השתלבות בקרב היבשה, כולל הטסת כוחות, תספוק כוחות ופינוי נפגעים;
    • השתלבות מסוימת בקרב הימי.

עובדות

17.לחיל האוויר היה חופש טיסה מוחלט. בשמי לבנון לא נמצאו כלל מטוסי אויב, ולחזבאללה ולצבא לבנון לא היה מענה שמנע את טיסות המערך האווירי של ישראל.
    ברור שזו הייתה מציאות  חריגה,  שאיננה  מתקיימת  בדרך  כלל  בזירות  לחימה,  ואת  המסקנות  לעתיד צריך להסיק בהתאם.  לכך יש להוסיף שחיל האוויר     בכל זאת נקט באמצעי זהירות נגד אפשרות של נשק יעיל מהקרקע, תוך הבנה שהיעדר מודיעין על הימצאות נשק כזה בידי חזבאללה לא בהכרח הוכיח שאכן לא
     היה נשק כזה.6 זהירות היא מידה טובה.עם זאת חשוב לציין כי זהירות מסוג זה עשויה להשפיע על היעילות המבצעית, וכי במקרים כאלה נכון לשקלל ביניהם. 
     נקודת האיזון בין בטיחות לבין יעילות תהיה תלויה בהקשר הפעולה.  בביטחון שוטף- נכון להעדיף בטיחות, בעוד שבמלחמה יש לתת משקל רב יותר ליעילות
     ולמהירות.

18.היקף ההפעלה של חיל-האוויר היה חסר תקדים וללא שום פרופורציה למלחמות ישראל בעבר. בסך הכל  היו יותר גיחות תקיפה ובוצעו יותר שעות טיסה מאשר
    בוצעו במלחמת יום  הכיפורים  (כאשר  במלחמת  יום  הכיפורים  הפעילות  הייתה  רחבה  בזירה  המצרית

------

5.אנחנו מפרטים כאן את עיקר המשימות, כפי שפורט בתוכניות ובפקודות ובחומרים שהוצגו לוועדה על ידי מפקד חיל האוויר, ובתחקיר חיל האוויר למלחמה בחזבאללה שהוצג בפני
   הרמטכ"ל ב -24 בדצמבר 2006, שקף 6.
6.גישה זו שונה מהגישה שאומצה בחיל הים. ראו דיון בהמשך פרק זה.

 

    והסורית,  וכאשר  לשתי  המדינות  היו  חילות  אוויר  גדולים  וחזקים  למדי)7. במלחמת לבנון התבצעה בתא שטח קטן, ובפעילות רצופה, ונשמרה עליונות
    אווירית מעל ישראל ומעל הכוחות הפועלים בשטח. חשוב גם להזכיר כי הפעלת עוצמתו ויכולתו של חיל האוויר במערכה זו הייתה חלקית.

19.כשנכנס חיל האוויר למלחמה, הוא היה ערוך, מאומן ומוכן היטב לפעולה יעילה נגד שורה ארוכה של מטרות בלבנון ומטרות חזבאללה, שהוכנו ותוכננו בקפידה,
    וזאת תוך מאמץ רב למזער פגיעה באזרחים.

20.ההצלחה הבולטת ביותר של חיל האוויר, הייתה בשלבים הראשונים של המלחמה  על ידי פגיעה במערך הרק"ק לטווח הבינוני והארוך.

21.פעילות חיל האוויר כנגד משגרים ארוכי טווח ולטווח בינוני-בוצעה בחלקה עפ"י תכנון בזמן  אמת  ובחלקה  עפ"י  תוכניות  קיימות.  האחריות  על  ביצוע 
    המשימה כנגד  משגרי רק"ק ארוך טווח ובינוני הייתה על חיל האוויר. ההצלחה בתחום זה לא היה לה אח ורע בעולם. פגיעה במטרות ניידות קשה מאד להשגה.     (למשל,במלחמת המפרץ ב- 1991, לא הצליחה ארה"ב לאתר  ולהשמיד 8 משגרי טק"ק אל חוסיין אשר שיגרו טילים ממערב עיראק לעבר ישראל, למרות
    שהייתה לה עליונות אווירית מוחלטת).

22.חיל האוויר מילא תפקיד מכריע  בהפעלת עוצמת האש-מנגד. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי  האש-מנגד,  במיוחד  מן  האוויר,  למרות  חידושיה  והיקפיה, 
     לא הוכיחה  את  עצמה כנשק הכרעה בתנאים המיוחדים של זירת לבנון והלחימה נגד חזבאללה, בניגוד לתקווה ולציפייה של חלק מצמרת צה"ל.

23.חיל  האוויר  לא  הצליח  לפגוע  במערך  הקטיושות  קצרות  הטווח  במידה  שתצמצם  את הפגיעה בעורף הישראלי (נציין עם זאת כי כך העריך חיל האוויר 
    את יכולתו בנושא זה עוד טרם המלחמה).

24.חיל האוויר מילא תפקיד חיוני באספקה לכוחות הלוחמים ובפינוי נפגעים. פעולות אלו בוצעו, על פי דרישת הכוחות, מקו המגע,  ובמקרים רבים תחת אש. מן
    הראוי להדגיש שכוחות  הקרקע  של  פיקוד  הצפון  היו  אמורים  לפתוח  צירים  לוגיסטיים,  וכי  כוחות האוויר כלל לא היו   אמורים לבצע פעולות של תספוק 
    ופינוי במרחקים כה קטנים מן הגבול. פרדוקסאלית, זמינותו של חיל האוויר למלא תפקיד זה, על הסיכונים הגבוהים

----
7. מספרים מרשימים הובאו בתחקיר חיל -אוויר למלחמה בחזבאללה, הצגה לרמטכ"ל, 24 בדצמבר 2006. יחד עם זאת חשוב לציין כי "גיחות תקיפה" במלחמת לבנון כללו גם פעילות
    של כלים וסוגי טכנולוגיות שלא היו קיימים במלחמת יום הכיפורים, כך שיש לקבל נתון זה בזהירות.

    שהיו כרוכים בו ועל הגבורה הרבה שהתגלתה בו, סייעה לטשטש את חומרת המחדל של כוחות היבשה בנושא זה.

לקחים

25.לא נכנסנו לדיון בלקחים ברמה האופרטיבית, שעליהם היה מופקד חיל האוויר ושבהם עסק הוא עצמו בהפקת לקחים. לעומת זאת נבקש להבליט מספר מסקנות
     עקרוניות.

26.חיל האוויר הישראלי הציג יכולות יוצאות דופן במלחמה.  אין ספק לגבי טיבו ואיכותו, והוא מרכיב חשוב  ביכולת ההרתעה של  ישראל.  יחד  עם  זאת אסור 
     לראות  בו  "מענה פלא" לכל צורך מלחמתי. במיוחד יש להישמר מלתלות ציפיות-יתר באש מנגד, בעימות עם אויב גרילה ערוך היטב, מסוגו של חזבאללה.

27.חיל  האוויר  הגיע  להישגים  ניכרים  בתכנון  ובתרגול  פעולתו  שלו.  במטכ"ל  הכירו  את יכולותיו וסמכו עליהן. אולם בכך לא היה די. בשל מרכזיותו של חיל
    האוויר ובשל השפעת דרך הפעלתו, יכולותיו ומגבלותיו על פרמטרים רבים ברמה הכלל צבאית ואף הלאומית, נדרש חיל האוויר גם לחשיבה החורגת מביצוע
    משימותיו הישירות, ולהשתתפות מרכזית בעיצוב כלל המערכה.   המטכ"ל, מצידו, אחראי לשלב תובנות כאלה בפעולת המטכ"ל ברגיעה ובחירום כאחד.

28.נציין  במיוחד  כי  הציפייה, שהייתה  קיימת  בחלק  מצמרת  צה"ל, שאש  מדויקת  מנגד, שתפגע  ביעדים  אסטרטגיים  של  חזבאללה,  תוכל  להביא 
    להכרעה  -  לא  הייתה  נכונה.  חמורה  עוד  יותר  העובדה  כי  ציפייה  זו  השפיעה  על  המלצות  צה"ל  ועל  הערכות  הדרג המדיני.  נבקש להדגיש שניתוח
    לעומק מראש של תנאי הזירה,  והניסיון הבינלאומי של חילות אוויר נגד אויב עם קווי אופי דומים לחזבאללה, היה מבהיר שאין לצפות הרבה מאש-מנגד כדי
    להכריע את המלחמה נגד חזבאללה.

29.כאמור, על פי תפיסת ההפעלה ה"חדשה", היה חיל האוויר צריך להיות מפקד מערכה בחלק  מהגזרות.  הוא  גם  הוגדר  כך  בראשית  המלחמה. מטעמים 
    שונים  היו    פערים בהגדרה זו. יש לבחון מחדש את הנושא. אם אכן ישנה כוונה להמשיך לראות בחיל האוויר מפקד זירת מערכה, דרוש להשלים את הסדרת
    ההגדרה בהיבטי סמכות ואחריות, תכנון ומבנה ארגוני.8

30.בהשתתפות חיל האוויר בקרב היבשה התגלו, כאמור, ליקויים רבים. בעיקרם הם נבעו מחולשה  חמורה  בתהליכי  התכנון,  ההיערכות  והתרגול  המוקדמים 
    בשילוב  פעולה  בין זרועות הצבא, ומפערים קשים בתפיסת ההפעלה.  גם ליקויים שהתגלו בתחילת המלחמה

-----
8.התייחסנו לנושא זה בדיון על תפיסת ההפעלה לפני המלחמה ובמהלכה, בפרקים השביעי והשמיני.

    לא תוקנו במהלכה.   ליקויים אלה לא היו מקומיים,  ולא  נגעו רק לפעולת חיל האוויר עצמו.   מציאותם חמורה במיוחד לאור העובדה כי  נקודות תורפה בשילוב
    הכוחות היו  מוכרות בכל מלחמותיו של צה"ל. בכל פעולה של שילוב כוחות, האחריות לכך ששילוב  כזה אינו מתוכנן, מתורגל ומוטמע היא על כל הצדדים לקשר.
    כך גם במקרה שלפנינו, הן  להיערכות ולתכנון שלפני המלחמה והן לפעולה במהלך המלחמה עצמה.

31.כזכור,  חיל  האוויר  ציין  מלכתחילה  כי  לא  תהיה  לו  יעילות  גבוהה  בפגיעה    במערך  הרקטות קצרות הטווח. דבר זה חייב התמקדות גדולה יותר מצד
    המטכ"ל כולו, לרבות  חיל האוויר עצמו - לפני המלחמה ובמהלכה – במציאת דרכים חלופיות להתמודדות עם  הבעיה.

----
לייבסיטי - בניית אתרים