נכתב ע"י רפי לוסקי

שלום חברים

קיץ חם ויבש עובר עלינו, עם ימי דאייה חלשים. עונת המעבר קרובה ויש כבר סימנים קטנים של שינוי. יום השישי מאופיין בתנאיי דאייה בינוניים חזית הים נראית כבר בבוקר מתקרבת מכיוון מערב.

אברון שותפי ואנוכי מכינים את ה DG שלנו לטיסה. המשימה המוגדרת היא מרחק  400 ק"מ.

בשעה 11:00 אנו באוויר, יוצאים מערבה לתוך חזית הים, ומשם צפונה לכיוון בית שמש. בעיות של בקרה אווירית מקצרות לנו את הלג הצפוני עד ללוזית דרומית לבית שמש. תנאיי הדאייה הם בינוניים והגובה הממוצע 4,000 רגל. לא משהו. הקצב איטי והטיסה שלנו זהירה מאוד בתקווה לשיפור מז"א בהמשך.

בטיסה דרומה הדילמה היתה האם לשמור קו מערבי ולהגיע לניצנה דרך אופקים וגקיבוץ בולות, או לקוות שהעננים יהיו בדרום דרך באר שבע.

בחרנו דרך באר שבע, ושם גילינו שהעננים היפים נמצאים במערב לקו שלנו , בתחום הסגור של השמים מעל בסיס חצרים.

הבקרה האווירית התעקשה שנקיף את השטח הסגור מזרחית לכביש 40.אין ברירה ואנו בכחול בתנאיי דאייה חלשים מאוד עוקפים את רמת חובב ממזרח, ואחר כך מבצעים קשת גדולה מערבה לחבור לעננים. קרוב לקציעות חוברים לטיפה עננים שיושבים במקביל לגבול מצרים עד רצועת עזה. אנו מנסים להוציא את המכסימום מהלג וממשיכים עוד דרומה לכחול הכיוון הר חריף.

השטח עולה, המדבר קשה, קרינת השמש חזקה ותנאיי הדאייה לא ממש טובים. אנו מותחים את גבולות הביטחון שלנו עד 1:20 ערך גלישה נדרש למסלול הבטוח בניצנה שנמצאת צפונית לנו.

מהדרום הקשה חזרה לאורך גבול מצרים לעננים שנראים טוב בקדש ברנע. הלג נמשך עד קרוב לרצועת עזה, עד שתנאיי הדאייה נגמרים מה שמאפשר לנו לחלץ עוד כ- 50 ק"מ, שוב דרומה להר חריף, הפעם תנאיי הדאייה משתפרים.

בקצה הדרומי נתקלנו בקשיים. האוויר לא שקט וטרמיקות לא מסודרות. הר חריף חייב לתת משהו, השטח הגבוה מייצר אוויר סוער ולא יציב. הרבה התעקשות ואנו בגובה של 6,500 רגל, מה שמאפשר  לעקוף את הסגירה המערבית של בסיס רמון. שוב מעקפים גדולים אבל אנו מגיעים קרוב לשדה בוקר,  שם ערפיליות של ענן מחלצים אותנו לגובה של 6,000 רגל.

אנו עייפים ורעבים. הבית שלי בשדה בוקר נראה היטב. אני מתאר לאברון את הסירים של תמי שבטח על הכיריים. אנו מדמינים את סיר הדגים והניגוב של הרוטב עם חלה, סובלים וממשיכים לכיוון דימונה. בדימונה, למרות השעה המאוחרת, הפתעה: אנו מקבלים שוב 6,500 רגל גובה.

יש לנו ערך גלישה בטוח לשדה תימן. אבל המשימה היא 400 ק"מ חזרה הביתה פירושה 360 ק"מ, הדרך חזרה היא הלג האחרון, אבל מפתיע אנו טסים בין סימנים קטנים בשמים של ערפיליות שבקושי נראות, אבל משפרות מאוד את ערכי הגלישה.

תנאיי הדאייה משתפרים קרוב לבאר שבע. הגובה מפתיע- 5000 רגל, מה שמאפשר להמשיך עד מערבית לנתיבות, ומשם בערך גלישה נדרש של 1:40 עם רוח גב חזרה חוזרים הביתה. הקילומטרים לא נספרים. נגמרו הלגים. הדרך ארוכה במהירות איטית תוך ניצול מכסימלי של רוח הגב לביצוע ערך גלישה של 1:50 מה שמאפשר אפילו לבצע הקפה מסודרת ונחיתה.

לסיכום- מה היה לנו. שם: יום שמש קיצי, תנאיי דאייה בינוניים, עבודה קשה של שני טייסים עקשניים ונחושים במשך 6 שעות באוויר, עם שלל נאה של 382 ק"מ וניקוד מפתיע של 430 נקודות ליגה. שלל לא רע ליום בינוני.

נחיתות רכות

http://www.onlinecontest.org/olc-2.0/gliding/flightinfo.html?dsId=4719366

 
 
לייבסיטי - בניית אתרים