נכתב ע"י יואב אפרתי.
תרגום מאנגלית:אבינעם מיסניקוב

 
לאחר שנכנסו מטוסי העייט דגם A-4H לשירות טייסת העמק ב-29 בדצמבר 67 , הוקמה טייסת עייט שניה שצוותי הקרקע שלה עבדו בתחילה שכם אל שכם עם צוותי הקרקע של טייסת העמק. כינוייה של הטייסת החדשה היה "הנמרים",  ומקורו של הנמר המעופף בסמל הטייסת בדמות מצויירת שעוצבה ע"י וולט דיסני בשנות השלושים . דמות זו אומצה שנים לפני כן גם ע"י "להק המתנדבים האמריקאי הראשון" שטייסיו לחמו בסין נגד היפנים הפולשים לפני כניסת ארה"ב למלחמת העולם השנייה, ומטוסי ה-P-40 שלו קושטו בדמות זו.

טייסת הנמר המעופף קיבלה את ראשוני מטוסיה בבסיס חצור ב-13 ביוני 68 , החלה בגיחות אימון ב-16 ביוני ואת הגיחה המבצעית הראשונה לתקיפת בסיסי מחבלים בא-סלט שבעומק ירדן ביצעה ב-
4 באוגוסט 68. בפיקודו של רס"ן יוסי שריג, עברה הטייסת לבסיס חצרים ב-17 ביוני 69.

חודשים ספורים לאחר ניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים, החלו חילופי אש ארטילריים בין הצבא המצרי וצה"ל לאורכה של תעלת סואץ.המלחמה החדשה שנפתחה  נמשכה 1,000 ימים כונתה מלחמת ההתשה, וכללה בנוסף להפגזות, גם פשיטות קומנדו והפעלת  טילי קרקע אויר ומטוסי קרב חדשים . כתגובה לפעולת קומנדו מצרית שבה מוקשו 2 ספינות משמר של חיל הים בנמל אילת ב-6 בפברואר 70, תקפו 18 מטוסי עייט מלווים במטוסי קורנס ושחק את בסיס הצי המצרי בנמל גרדקה שנמצא בפתחה של תעלת סואץ. מטרתם של מטוסי העייט שחומשו ברקיטות זוני ובפצצות ברזל  היתה  מקשת שעגנה בנמל. כדי להקשות על  התוקפים, נצמדה הספינה המצרית לצידה של ספינה אזרחית ושטה לכיוון היציאה מהנמל. המטוסים התוקפים עזבו את האיזור וחגו בהמתנה שהמקשת המצרית תיפרד מהספינה השניה. כשזה קרה, החלו טייסי העייט בתקיפה שנמשכה שעתיים, ובסופה טובעה המקשת ע"י עייט מס' 772 של טייסת הנמר המעופף. חרטומו של מטוס זה עוטר עד מהרה בצללית של המקשת המצרית בצידו השמאלי ליד אחד מפתחי הגישה לציוד שבחרטום. המטוס נמצא  כיום במוזיאון חיל האויר בחצרים.


עייט 272  (מקודם 772) במוזיאון חיל האויר. צללית המקשת המצרית שטיבע נראית בבירור על חרטומו, מצד שמאל של מספר המטוס


שינויים למטוסי ה-A-4H

מתחילת שנת 1972 בוצעו במטוסי ה-A-4H מספר  שינויים, במטרה להביאם לרמת מטוסי ה-A-4N שיוצרו עבור חיל האויר באותה תקופה. חבילת השידרוג ל ה-A-4H כללה החלפת המנוע מדגם J-52-P-8A תוצרת פראט אנד וויטני בעל 9,300 ליברות דחף למנוע מדגם J-52-P-408  בעל 11,200 ליברות דחף. ספיקת האויר של מנוע זה היתה גדולה יותר ולכן הוחלפו כונסי האויר בכונסים גדולים יותר של מטוסי A-4N.

כוונת הירי המקורית של המטוס הוחלפה בתצוגה עילית (Head Up Display) , מערכת שיוצרה ע"י חברת אל-אופ הישראלית. דיוק הניווט וההפצצה הוגדל ע"י התקנת מערכת כח"ן (כינון חימוש/ניווט) מדגם WDNS 391 "קריסטל" תוצרת מפעל אלתא של התעשיה האוירית ב"גיבנת" שעל גב המטוס.

גם מערכת הניווט מבוססת הג'יירו מדגם AJB-3 מתוצרת חברת ליר זיגלר שהיתה מורכבת במטוס הוחלפה במערכת ניווט אינרציאלית (INS) תוצרת מפעל תמ"מ של התעשיה האוירית. במטוס גם הורכב גנרטור חדש (SCD) וחזק יותר כדי לענות על צריכת המתח הגדולה יותר של המערכות החדשות. התקנה זו חייבה את הגדלת כונס האויר לקירור הגנרטור בצד ימין של הגוף.


עייט של טייסת הנמר המעופף בתצוגה בבסיס חצרים (באדיבות רענן וייס)


במלחמת יום הכיפורים התמודדו מטוסי חיל האויר עם טיל נ"מ חדש שנכנס לשימוש ביחידות ההגנ"א של צבאות מצרים וסוריה- ה-SA-6 "גואה" מונחה מכ"מ ונייד.ועם טיל נוסף מסוג SA-7 "סטרלה" ששוגר מהכתף. בעוד שעם טילי ה-SA-6 התמודד ח"א בעזרת ציוד שיבוש מכ"מ ופצצות מונחות, לא היה ברשותו אמצעי להתמודד עם טילי ה-SA-7 מונחה החום. בתקיפה של מטוסי סער (סופר מיסטר משופר) ושל מטוסי עייט על כוחות מצריים בקנטרה במלחמה,  נפגעו הגאי הגובה והכיוון של מטוסי העייט ע"י פיצוץ טילי SA-7 שהתבייתו על הקרינה התת-אדומה של גזי הפליטה של המטוסים. הגאי הגובה והכיוון של מטוסי הסער נפגעו באורח קל מפיצוץ הרש"ק של הטילים וזאת מפני שצינור הפליטה במטוסי הסער היה מוארך ובלט הרבה מעבר להגאי המטוס. קצין טכני בשם אבני שהכיר את שני סוגי המטוסים העלה הצעה  להאריך את צינור הפליטה של מטוסי העייט מעבר לזנב המטוס, כמו במטוסי הסער.

ההצעה  התקבלה והתקנת אב טיפוס של צינור הפליטה המוארך בוצעה בתל נוף על עייט 73 של טייסת הדרקון המעופף. טיסות ניסוי ראשונות העלו מספר תקלות שהיו צריכים להתגבר עליהן. התקנה שניה של הארכה משופרת לצינור הפליטה בוצעה במטוס עייט 288 של טייסת הכנף המעופפת. טיסות הניסוי היו מוצלחות וההתקנה אושרה לביצוע בכל מטוסי העייט בחיל.


הארכת צינור הפליטה של העייט (באדיבות יואב אפרתי)

כמו כן הותקנו בכל מטוסי העייט לאחר מלחמת יוה"כ זוג מפזרי מוץ/נורים בתחתית גוף המטוס , מכ"מ אזהרה אחורי (RWR) תוצרת חברת אלישרא, ובוצע "שינוי קצף" לשידרוג מיכלי הדלק.

הארכת צינור הפליטה במטוסי העייט הוכיחה את עצמה בזמן מלחמת שלום הגליל , ואיפשרה למטוסי עייט רבים שנפגעו מטילי SA-7 לחזור הביתה בשלום.למרות  שבתקיפותיהם לוו מטוסי העייט ע"י מטוסי ירוט, הם חומשו בטילי AIM-9D סיידווינדר או שפריר 2 להגנה עצמית.

מספור המטוסים

לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים לכל מטוסי העייט מדגם A-4H ניתנו מספרי זנב בסדרה 2xx, ולכן מספרי הזנב של מטוסי טייסת הנמר המעופף הוחלפו מסדרה 7xx לסדרה 2xx. מטוסי טייסת זו נטלו חלק במלחמת שלום הגליל. הם ביצעו 241 גיחות תקיפה והשמידו בסיסי מחבלים, מאגרי תחמושת, סוללות טילי קרקע אויר סוריות וסיפקו הגנה אלקטרונית למטוסי תקיפה אחרים.

כשנסגרה טייסת הכנף המעופפת כטייסת עייט הועברו חלק ממטוסי ה-N שלה לטייסת הנמר המעופף והחליפו את מטוסי ה-H שהפעילה.


דגם עייט 272  של טייסת הנמר המעופף שנבנה ע"י יואב אפרתי




 




 
לייבסיטי - בניית אתרים