נכתב ע"י אל"מ (מיל') אבירם כהן-כל הזכויות שמורות

ביום השני למלחמת יוה"כ, 7 לאוקטובר 1973, בשעות שלפנה"צ המריא מבסיס חצור על מסלול 29, מבנה זוג, אות קריאה "סקי" של טייסת העקרב  לתקיפת כוחות שריון סוריים ברמה"ג. מוביל המבנה שלמה רוזן ומספר 2 – אבירם כהן.

המטוסים היו מאוד כבדים ועמוסים בדלק ובפצצות. במהלך ריצת ההמראה של מטוס סער (סמב"ד משופר) 18 ע"י אבירם כהן, במהירות K165, אירעה נפילת דחף פתאומית במנוע והמהירות החלה לרדת.

"כיון שמהירות הניתוק המתוכננת היתה 175 קשר , ולמטוס זה (כמו לחלק נוסף של מטוסי הטייסת) לא היה כסא "00" ומגבלות נטישה בטוחה מכסא זה היו מינימום גובה - 800 רגל ומהירות מינימלית של 250 קשר , החלטתי  להפסיק את ההמראה, סגרתי את המנוע, שידרתי למגדל את מצבי והמגדל הרים את רשת העצירה בסוף המסלול.

תוך כדי ניסיונות העצירה והכוונון של המטוס, ארע תקר בגלגל ימין והמטוס החל להיסחף הצידה ימינה, במאמצים רבים הצלחתי לכוונו אל מרכז הרשת, כאשר הוא נכנס במהירות גבוהה לתוך רשת העצירה ומעט בזוית שמאלה – ולשמחתי  בדיעבד, לתוך כוון הרוח, כיוון שהמטוס עלה מיד באש עקב שבירת גלגל האף, הבלמים הלוהטים, והחיכוך עם המשטח ב"אוברן".


(באדיבות רענן וייס)

בתחילה, המטוס בער באמצעיתו  ואחורה לכוון הזנב, כאשר אני  חושש מכך שהמטוס יתפוצץ על פצצותיו והדלק אשר בתוכו, ובתוך כך אני  מבין שאוכל לצאת מהקוקפיט רק לאחר שרשת העצירה  העוטפת את המטוס  ויושבת על חופת הקוקפיט – תישרף.

ניתקתי  את עצמי מחגורות הכסא ולאחר שפתחתי  פתיחה ראשונית את החופה.  התחלתי  להלום בכוחות נואשים בכתפי בחופה כדי שתתגבר על לחץ רשת העצירה ההולכת ונמסה מהאש והחום ותיפתח לגמרי, על מנת שאוכל להיחלץ מהקוקפיט.

ואכן, לאחר שהצלחתי לפתוח את החופה, קפצתי החוצה ימינה, אל תוך הרוח, ונפלתי  על ידי וברכי בתוך שלולית דלק של המטוס שנשפך מהמיכלים הנתיקים אשר ניזוקו בעצירה החדה בתוך הרשת.

איך שהתרוממתי  על מנת לרוץ ולהתרחק ממקום הארוע, הגיע פתאום משב רוח אחורי חזק והדליק אותי  כלפיד בוער. התחלתי  לרוץ קדימה לתוך הרוח והרחק מהמטוס הבוער, לכוון מספר לוחמי נ"מ אשר ישבו בכליהם וחששו להתקרב, ומיד עם חציית קו הירי של המטוס התותחים החלו לירות מספר פגזים לאותו כוון. לשמחתי , המצנח היה עדיין מחובר לגבי  והוא נפרש מאחורי  ובער, אך בכך, ניצל גבי ולא נשרף.


(באדיבות רענן וייס)

צוות החילוץ אשר הגיע בהמשך ומאוד באיחור כיבה את מה שנשאר מהמטוס הבוער שבעצם נשרף כליל. הסיבה שלא הגיעה כבאית בזמן היא, שצוותי החילוץ היו עסוקים במקרה (דומה במקצת) שקרה במסלול השני (מסלול 23) לטייס ישראל בהרב עם מטוס שחק 159  כ- 20 דקות לפני מקרה זה.

בינתיים נחלצו לעזרתי  מספר אנשי נ"מ ועזרו לי בכיבוי בגדי הבוערים."


לאחר מספר דקות, הגיע אמבולנס עם מפקד הבסיס – אל"מ עמוס לפידות (בהמשך מפקד חיל האויר) אשר התלווה לפינוי , בתחילה למרפאה בבסיס ומיד לאחר מכן לאור כוויותיו הקשות – אבירם פונה במסוק לבית החולים תל השומר.

בינתיים, המוביל של המבנה, שלמה רוזן, המתין בסמוך לאשדוד מעל המים למס' 2 חלופי. ואכן הזניקו את דורון סמדר ז"ל (מקיבוץ מעגן מיכאל ומאותו קורס של אבירם – קורס 63) אשר המתין בעמדת ההמראה כמטוס "ספר" לתקיפה. במהלך טיסתם לתקיפת כוחות שריון סוריים מעל רמה"ג, מטוסו של דורון נפגע אנושות מטיל קרקע אויר והוא נהרג.

אבירם אושפז וטופל בבית החולים במשך 3 חודשים, הוא סבל מכאבים קשים, פעמיים עמד בסכנת חיים מזיהומים, עבר 12 ניתוחים בהרדמה מלאה בכוונה לטפל ב- 33% של הכוויות הקשות (דרגה שניה שלישית) אשר בגופו – בעיקר ברגליו.

עם כוח רצון חזק, אבירם חזר לטיסה קרבית תוך 7 חודשים מיום הפציעה ולימים פיקד על שתי טייסות קרב והשתחרר מחיל האויר בדרגת אל"מ .

 
לייבסיטי - בניית אתרים