נכתב ע"י אבינעם מיסניקוב

אורי טלמור נולד בשנת 1935 בכפר ויתקין להוריו  חיים ויונה פליטמן,ממקימי הכפר. בשנת 1953 התגייס לצה"ל, והצטרף לקורס טייס מס' 17 שנערך בביה"ס לטיסה בכפר סירקין. הוא צורף לקורס נווטים על פי בקשתו. אולי, אומרים חבריו, מפני שהיה טוב בניווט, ופחד להיכשל בקורס הטייס.
 
טלמור סיים את קורס הנווטים בשנת 1955. הוא הוצב כנווט מוסקיטו בטייסת העמק. בשנת 1958 נשלח לצרפת כחלק ממשלחת חיל האוויר, ועשה הסבה למטוס הווטור. ב-10 במרץ 1959 היה נווטו של יואש צ'אטו צידון, כשהביאו ארצה את ווטור IIB מס' 37. במטוסי ווטור מדגם זה ישב הנווט בחרטום השקוף.
 
עם סיום הבאת וקליטת המטוסים, מונה טלמור לקצין המבצעים של בסיס רמת דוד - תפקיד אותו מילא עד שנת 1961. תוך כדי מילוי תפקיד זה, המשיך לטוס בטייסת אבירי הצפון, שקלטה את הווטורים.
 
תפקידו הבא היה במטה חיל האוויר, שם מונה לראש מדור תכנון בענף אמצעי לחימה, והיה אחראי על פיתוח וקליטת אמל"ח חדש בח"א. בשנת 1963 חזר לטייסת, נשלח לקורס פו"מ וסיים כחניך מצטיין.

אורי טלמור מקבל דרגות ממפקד ח"א אלוף מוטי הוד ומהרמטכ"ל רא"ל חיים ברלב,בנוכחות הוריו (באדיבות משפחת טלמור)
 
טלמור טס בטייסת כנווט במלחמת ששת הימים. בין היתר, טס ביום הראשון למלחמה במטוס ווטור 67 עם לוי צור, שהוביל מבנה לתקיפת בסיס ח"א המצרי בני סואף. לאחר מכן טס עם משה סער במטוס 62, שהוביל מבנה לתקיפת בסיס ח"א הסורי דמייר. בהמשך, היה נווטו של בן ציון זהר במטוס 66, שהוביל מבנה לתקיפת ש"ת קהיר מערב, ונווטו של דני אילן במטוס 65, שהוביל מבנה לתקיפת תותחי "לונג טום" ירדניים בגדה המערבית, שהפגיזו את תל אביב. טלמור היה גם נווטו של רן גורן במטוס 62 במשימת הנרה בעת קרב אום כתף, ונווטו של גדעון מגן במטוס 65 בעת גיחת הנרה ואמנעה בירדן.ביום הרביעי למלחמה טס  בווטור 62 כנווטו של לוי צור בתקיפה בגולן,

בעת ראיון לביטאון חיל האויר (ביטאון ח"א דרך משפ' טלמור)
 
גם במלחמת ההתשה השתתף טלמור במבצעים רבים של טייסת אבירי הצפון. בדצמבר 1969 נשלח לקורס הסבה לקורנס. עם סיום קורס ההסבה, הוצב בטייסת ה"אחת", ונטל חלק בגיחות התקיפה של מלחמת ההתשה,בין היתר, בתאריך 31.3.70 בתקיפת סוללות טילי SA-2 מצריים במסגרת מבצע "פריחה 17",בתקיפת תחנת המשטרה המצרית בצלאחיה בתאריך 8.4.70 במסגרת מבצע "פריחה 19",ובתקיפת תחנת מכ"מ בראס עובייד במסגרת מבצע "פריחה 21",
 
טלמור חזר למטה, ולאחר שמילא שורה של תפקידים, בן היתר רע"נ אמל"ח, תפקיד אותו מילא תוך כדי גיחות תקיפה במסגרת הטייסת במלחמת ההתשה, התמנה בשנת 1971 למפקד בסיס פלמחים, והועלה לדרגת אל"מ. טלמור היה מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים, וכן השתתף בגיחות מבצעיות רבות. ידידו, אל"מ עודד ארז, החליף אותו בתפקיד זה, וטלמור התמנה לראש מחלקת אמצעים מיוחדים, ולאחר מכן לראש להק כוח אדם במפקדת חיל האויר בדרגת תא"ל. עם סיום תפקידו בשנת 1979, וזמן קצר לפני פרישתו, יצא ללימודים באוניברסיטת קליפורניה, ושם קשר קשרים נרחבים עם יורדים שחיו במקום.
 
כאשר נודע לו שבארץ הופצו שמועות, כאילו המשפחה ירדה מהארץ, מיהר לחזור, פרש משירות הקבע, והתמנה לסגן ראש האגף לתכנון ארוך טווח בקונצרן "כור". תוך כדי כך, היה פעיל מאד במישור החברתי, והקים בשנת 1981 את חוג "רעים" בראש העין, המעניק לחבריו גיבוש ועזרה הדדית, וחבריו מתנדבים למען הקהילה באגודות שונות. כמו כן, מתקיימות בו הרצאות בנושאים שונים ע"י בכירי המשק והצבא.
 
לאור פעילותו החברתית והקהילתית, הוזמן טלמור להדליק משואה בטקס פתיחת חגיגות יום העצמאות ה-36 למדינה. באחד ממפגשיו עם יצחק רבין ז"ל, שהיה שר הביטחון בשנת 1985, הוצע לו להתמנות לתפקיד יועץ השר לשיחות הסכם טאבה 1985. בתחילה עסק בתפקיד זה במקביל לתפקידו ב"כור", אך לאחר מכן פרש מ"כור", והתמנה לראש צוות משהב"ט במשלחת ישראל בשיחות.
 
אורי טלמור נפטר ממחלה קשה בשנת 1986.
 
יהי זכרו ברוך.

"היעד-קהיר-מערב" כתבה מעיתון מעריב על אורי טלמור וגיחות טייסת אבירי הצפון במלחמת ששת הימים (אנא לחץ על התמונות כדי להגדילן)



תודתנו למשפחת טלמור על עזרתה בהכנת מאמר זה.
לייבסיטי - בניית אתרים