נכתב ע"י אבינעם מיסניקוב

חנוך פטישי נולד בקיבוץ יגור להוריו אברהם ושרה, ב-17 במרץ 1945. חנוך היה האח הבכור לאחיו אביהו ואיתמר. למד ועבד ביגור, וכמדריך בתנועת הנוער העובד והלומד עשה שנת שירות בבת גלים ובתל חנן, ואחר כך יצא להתישבות במחזור הראשון בקיבוץ יד חנה.
 
עם גיוסו לצה"ל בשנת 1964 התנדב לקורס טייס מס' 50 יחד עם בן כיתתו משה תימן ז"ל (שנהרג ב-24 בפברואר 69 בתאונת פוגה 001) ביוני 66, לאחר שסיים בהצלחה את הקורס שנערך בתל נוף הוצב לטייסת הצרעה בחצור לקורס אימון מתקדם על מטוס האורגן. משסיים, הוצב בטייסת ראש הנמר ברמת דוד כטייס אורגן.
 
חנוך פטישי כטייס אורגן צעיר (באדיבות משפחת פטישי)

במלחמת ששת הימים פרסה הטייסת לשדה התעופה בלוד ומשם ביצע ביום הראשון למלחמה 3 גיחות, הראשונה במבנה "סרפד" שהוביל מפקד הטייסת יעקב טרנר בגל התקיפות השני לתקיפת תחנת מכ"מ בביר אל עבד, ובדרך חזרה צליפה לאורך ציר קנטרה-אל עריש, השניה במבנה ורד של גל התקיפות השלישי שהוביל יוסי אביב לתקיפת ש"ת מרג' ריאל בסוריה והשלישית במבנה שושן שהוביל רמי הרפז לתקיפת עמדות נ"מ ומטרות מזדמנות בצפון סיני.
צוותות האויר של טייסת ראש הנמר בתמונה שצולמה לפני הפריסה לשדה התעופה לוד. חנוך עומד חמישי מימין (באדיבות משפחת פטישי) עוברים על המפות לפני יציאה לגיחה במלחמת ששת הימים
(באדיבות משפחת פטישי)
 
ביום השני למלחמה ביצע 2 גיחות. הראשונה במבנה נורית (זוג) שהוביל גיורא בר נר למשימות סיוע, השנייה במבנה שושן שהוביל רמי הרפז לתקיפת ריכוזי שריון מצרי בסיני.
 
ביום  השלישי ביצע 3 גיחות. הראשונה במבנה סירפד שהוביל טרנר למשימות סיוע בצפון השומרון, השניה במבנה שושן שהוביל רמי הרפז לתקיפת כוח המשלוח העירקי בגדה המערבית והשלישית שוב במבנה שושן שפגע בטנקים ובמשאית על ציר ירושלים-יריחו.
 
גם ביום הרביעי החמישי והשישי למלחמה ביצע חנוך  3 גיחות ליום. ב-8 ביוני השתתף במבנה שושן (זוג) עם רמי הרפז, הם תקפו סוללת תותחים ליד עמרת עז א דין, לאחר מכן במבנה נורית (זוג) שהוביל גיורא בר נר לתקיפת סוללת תותחים צפונית לבוקעתה, ולבסוף במבנה חצב (זוג) שהוביל יצחק דוד להפצצת עמדות נ"מ ליד סקופיה. ב-9 ביוני תקף עם טרנר תותחים סוריים בגולן בין סקופיה לפיק, תקף עם יוסי אביב מוצבי חי"ר סוריים מול כורזים, ולבסוף תקף עם משה הרץ שריון סורי ממזרח לצומת ווסט. ב-10 ביוני תקף עם יצחק דוד את מוצב תאופיק, לאחר מכן תקפו השניים את כפר ווסט, ולבסוף תקף עם טרנר רכב סורי נסוג על ציר פיק- בוטמיה.  בסך הכל 17 גיחות מבצעיות.
 
בתא הטייס של האורגן- 17 גיחות מבצעיות במלחמת ששת הימים
 
לפני המלחמה הכיר את אילנה לבית חזן, והשנים נישאו ב-5 בדצמבר 67 בקיבוצו יגור. הזוג הצעיר עבר להתגורר בקיבוץ משמר הנגב כשחנוך התמנה למדריך ולאחר מכן למפקד קורס בביה"ס לטיסה. בנו הבכור יהל נולד ב- 5 ביולי 69. חנוך ושני אחיו היו שלישית טייסי הקרב הראשונים מאותה משפחה וחנוך אף הדריך את אחיו בקורס הטייס.
 
חנוך עבר לטוס בטייסת העמק שקלטה את מטוסי העייט החדשים בסוף שנת 69, ומשפחתו עברה חזרה לקיבוץ יגור ולאחר מכן לשיכון המשפחות בבסיס רמת דוד. חנוך התמנה למפקד קא"מ (קורס אימון מתקדם) עייט הראשון שנפתח בטייסת העמק, וגם השתתף בגיחות מבצעיות במלחמת ההתשה.
 
ב-26 ביולי 1971 עבר חנוך לטייסת הפטישים ברמת דוד וערך הסבה למטוס הקורנס. לאחר שנולדה ביתו גלי ביוני 72 עברה המשפחה לשיכון המשפחות בבסיס חצרים כשחנוך הוצב כטייס קורנס בטייסת אבירי הזנב הכתום, וכסמ"ט א'  של טייסת מתקדם עייט בביה"ס לטיסה.
 
טייסי ונווטי טייסת אבירי הזנב הכתום בצילום משותף מה-25 במרץ 73 . חנוך עומד שני מימין
(באדיבות משפחת פטישי)
 
במלחמת יום הכיפורים לחם חנוך כטייס קורנס בטייסת. גיחתו הראשונה היתה שלוש שעות לאחר פרוץ המלחמה כשהוביל זוג קורנסים לגיחת פטרול להגנת שמי בסיס חצרים מפני מטוסי אויב חודרים. ביום השני השתתף בתקיפת מוצב פיקוד ומכ"מ שבבסיס ח"א המצרי בני סואף במסגרת מבצע "תגר 4".
 
במבצע "דוגמן 5"  תקף עמדות  נ"מ סוריות  כהכנה לתקיפה העיקרית,  ב - 8 באוקטובר היה  חלק מ - 3 מבנים  של הטייסת  שתקפו את בסיס ח"א הסורי סייקל, לאחר מכן השתתף  במבנה שתקף סוללת טילי ק"א מצריים בגזרת פורט סעיד, ובערבו של היום תקף גשר באיזור הפירדאן שבתעלת סואץ. לאחר חזרתו לחצרים הוזנק שוב  לפיטרול בגזרת אופיר.
 
בבוקרו של היום הרביעי למלחמה היה מס' 3  במבנה שהוביל יפתח ספקטור לתקיפת המטכ"ל  בדמשק, ובשעות אחר הצהריים המריא במסגרת מבנים של הטייסת שתקפו גשרים מצריים על תעלת סואץ. ביום החמישי השתתף  בתקיפת קלע על שריון מצרי בגזרת הארמיה השלישית. במהלך הגיחה נאלץ מס' 2 שלו יורם פלד לנטוש את מטוסו עקב תקלה טכנית. בערבו של היום יצא לגיחת הנרה וחיפוש מסוקי קומנדו מצריים בגיזרת אבו רודס, ב-11 באוקטובר  הוביל  זוג מטוסים במסגרת תקיפה של בסיס ח"א הסורי אל מאזה, ולאחר מכן  השתתף  שוב בתקיפת בסיס סייקל.
 
ב-12 באוקטובר לקח חלק בשעות הבוקר בתקיפת מסילת ברזל וכביש מצפון מזרח לכותמייה שבמצרים, ובשעות הצהריים השתתף  בתקיפת שדה אל מאזה. למחרת, בשבת, השתתף  בתקיפת שדה דמייר, וביום ראשון, 14 באוקטובר, השתתף שוב  בתקיפת שדה אלמאזה, ומאוחר יותר  בתקיפה הקשה של שדה טנטא. ושם, לאחר שהמצרים יירטו את המבנה של הטייסת  שהתפזר, התרכז פטישי בחיפוי על צוותו של מטוס קורנס 176 שהופל בטעות בסערת הקרב ע"י טיל שנורה ממטוס נשר של טייסת מגיני הערבה. הוא הזעיק מסוק יסעור לחלצם וכיוון אותו אליהם.
 
ב-15 באוקטובר בשעות אחה"צ השתתף  בתקיפת קלע על סוללת טק"א SA-6 שהיתה מדרום מזרח לאיסמעיליה, ובלילה לקח חלק בפטרולים בשמי מערב סיני, ב-16 באוקטובר טס לתקיפת מוצב מצרי ממערב לפורט סעיד, ובבוקר המחרת,17 באוקטובר, טס לתקיפת כותמייה. ב-18 באוקטובר השתתף בפטרול ירוט ברס אל עריב, ובלילה השתתף  בליווי ארצה של מטוסי התובלה האמריקאיים שהביאו נשק ותחמושת במסגרת הרכבת האוירית. למחרת בשעות הבוקר, יצא לגיחה דומה. בשעות אחר הצהריים הוזנק  כמס' 3 במבנה שהוביל שמואל גורדון לפיטרול בגזרת הדרום .
 
בשבת, 20 באוקטובר הוביל חנוך מבנה לתקיפת ריכוזי חי"ר מצרי מדרום מזרח לאיסמעיליה ולאחר מכן היה מס' 3 במבנה שהוביל רן גורן לתקיפת שריון מצרי בגזרת "מיזורי". ב-22 באוקטובר הוביל מבנה עם הנווט רועי מנוף לתקיפת מפקדה מצרית וריכוזי חי"ר ממערב לתעלת סואץ, ולאחר מכן הוביל זוג קורנסים  לתקיפת גשר על התעלה, ולבסוף הוביל מבנה לתקיפת ריכוזי שריון ורכב בגזרת איסמעיליה-פירדאן.
 
ב-23 באוקטובר, לאחר שהפסקת האש טרם נכנסה לתוקף, הוביל  מבנה לתקיפת מפעל דשנים ותחנת כוח מדרום לעיר סואץ, ובשעות אחה"צ השתתף במבנה שהוזנק ליירוט בגזרת פאיד ופטרל בחיפוש אחרי מיגים מעל לבסיס ח"א המצרי דוורסואר.
 
בשעות הבוקר של ה-24 באוקטובר תקף מטרות בגזרה המזרחית של התעלה, במקום שבו היתה נצורה הארמיה השלישית המצרית, ובשעות אחה"צ השתתף במבנה שהוביל ישראל קריגר, שביצע פטרול ירוט בין טסה למיתלה.
 
בסך הכל ביצע חנוך  45 גיחות מבצעיות במלחמת יום הכיפורים. לאחריה, עבר לטייסת הנמר המעופף בתפקיד סמ"ט א', ובשנת 1975 עבר לתל נוף כמפקדה של יחידת החילוץ 669. במקביל טס על מטוסי קורנס בטייסת העטלף.
 
תפקידו הבא היה שוב בביה"ס לטיסה כמפקד מגמת ראשוני קרב, ומשפחתו חזרה לחצרים ביוני 76. לאחר מכן התמנה למפקד מגמת מתקדם קרב, ובמסגרת תפקידו היה מפקדו של פרח הטייס עידו נחושתן (מפקד ח"א של היום) ואף ביצע לו את מבחן סיום קורס הטייס. ב-2 ביולי 78 מונה למפקד טייסת "האיל הנוגח" שנפתחה מחדש לאחר סגירתה עם תום מלחמת ששת הימים. בשנת 1979 נולדה ביתו נעה.
 
חנוך מונה למפקד טייסת תעופה בבסיס חצרים ביוני 81 ובתפקידו זה גם היה סגן מפקד הבסיס. במהלך מלחמת שלום הגליל היה מנהל הלחימה הבסיסי והשתתף כטייס בגיחות מבצעיות של הטייסות. באביב 83 נולדה ביתו רותם ובקיץ אותה שנה חזרה המשפחה לקיבוץ יגור. חנוך יצא ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת חיפה אותם סיים בהצטיינות. ביולי 85 הועלה לדרגת אלוף משנה ושימש בתפקיד במחלקת ההדרכה בצה"ל. תוך כדי כך המשיך לשמור על כושרו המבצעי כטייס ע"י טיסות בקורנס בטייסת אבירי הזנב הכתום.
 
בעת אימון חילוץ מהים (באדיבות משפחת פטישי)

בקיץ 87 פרש  מצה"ל והחל לעסוק במגוון תפקידים במסגרת הקיבוץ. בזמנו הפנוי עסק באיסוף פריטים היסטוריים ובהקמת מוזיאון הקיבוץ. בשירות המילואים היה מדריך במגמת מתקדם קרב בביה"ס לטיסה. הוא סיים את הקריירה בת 24 השנים כטייס בשנת 1990, ושנה אחר כך מונה במסגרת שירות המילואים למפקד יחידת איתור הנעדרים איתן.

אישתו אילנה נפטרה במפתיע ב-30.9.91 וחנוך טיפל בארבעת ילדיו. בשנת 94 מונה למנהל פארק הכרמל, ובשנת 97 סיים את תפקיד מפקד יח' איתן ושוחרר משירות מילואים פעיל לאחר 31 שנות שירות בצה"ל. בסוף שנות ה-90 יצא ללימודי תואר שני שגם אותם סיים בהצטיינות.
 
 
את ספרו "מחתרת במדים" העוסק בחיילים הארץ ישראליים ששרתו בצבא הבריטי, הוציא לאור בסוף שנת 2005 , בנובמבר 2010 הספיק לחגוג את הברית של נכדו כרם ואת יום ההולדת העשירי של נכדתו הגדולה נעם. חנוך נפטר באופן פתאומי בבוקר יום שלישי,כ"ג בכסלו תשע"א, 30 בנובמבר 2010.
 
 
יהי זכרו ברוך.

תודתנו נתונה ליהל פטישי ולמשפחה על העזרה בחומר ובתמונות

 

לייבסיטי - בניית אתרים