נכתב ע"י תא"ל (מיל') ישראל בהרב

קרב האוויר האחרון במלחמת יוה"כ
 
סוף סוף אני יורד לבסיס חיל האויר ברפידים, לבקר את אנשי הטייסת. רפידים הממוקם כה קרוב לחזית, הנו גם המקום לסיכויי "מפגש" הגבוהים ביותר. אלא שברגע שאני נכנס לעמדת היירוט, הוכרז על הפסקת אש. קצת חבל, אך אני מתנחם בעובדה שהמלחמה תמה.

בבוקר צלצול הטלפון מביא ידיעות חדשות, אין הפסקת אש! המלחמה נמשכת, מטוסינו ממשיכים לתקוף.

התדרוך הטלפוני לרביעייה שלי נשמע מעשי מאד:

"מטוסים שלנו תוקפים בעומק, מערבית לעיר סואץ, איזור ג'בל עוביד. שתי רביעיות יירוט נוספות שלנו מפטרלות בשטחנו. כנראה שהמצרים מכינים יירוטי משיכה אל התוקפים. צאו לפטרול בגובה 20,000. בעיתוי המתאים תקבלו לכיוון מערב, לא יינתנו פרטים, אתם כבר תצטרכו להבין לבד".
 
המבנים שיועדו אל הקרב הצפוי, היו כדלהלן:

הרביעייה שהמריאה מרפידים, אותה אני הובלתי (טייסת 101), בה היו משולבים 2 טייסים מטייסת 113:
 
1 ישראל בהרב -  101  בנשר 25
2 אליעזר יערי - 101 בנשר 11
3 אילן גונן - 113 בנשר
4 עמית אשחר - 113 בנשר
 
רביעייה נוספת שהמריאה מחצור, שהוביל גיורא אפשטיין (טייסת 101):
 
1 גיורא אפשטיין בשחק 86
2 דן סבר בשחק 51
3 אברהם שלמון בשחק 33
4 מיכאל צוק בשחק דו"מ 89

הרביעייה הזו של אפשטיין, 'חוברה' אגב, משני זוגות שונים של טייסת 101: הזוג שלמון וצוק – צוות באויר אל הזוג של אפשטיין וסבר – לרביעייה, בהובלתו של אפשטיין.
  
הרביעיה של אפשטיין החליפה בפטרול את הרביעייה מטייסת 144, ממנה נשאר בכל זאת זוג שהוביל מנחם אליהו:
 
1 מנחם אליהו
2 , שלמה ארז בנשר 34

זה היה הזוג האחורי מתוך הרביעייה שהוביל מפקד טייסת 144, גיורא גורן. היות והפטרול הממושך שלהם נעשה במעגלי שמיניות, מנחם כל הזמן 'חתך בתוך המעגלים' במהירות נמוכה יותר, בפחות מנוע – חיסכון בדלק... כך, שכאשר הרביעייה שלהם הגיעה למינימום דלק שמאפשר כניסה לקרב, עדיין היה לזוג של מנחם קצת יותר מהמינימום... לכן, זמן קצרצר לאחר שגיורא גורן יקבל הוראה לפנות את הפטרול לטובת גיורא אפשטיין ותתקבל ההוראה ללכת למפגש ולקרב, מנחם ינצל את העובדה שיש לו ייתרת דלק – יפרד עם בן זוגו מהרביעייה של גיורא גורן ויצטרף לקרב.
 
השתלשלות הדברים מתנהלת בדיוק על פי ה"תסריט" של התדריך הטלפוני שקיבלתי לפני ההמראה. לאחר פטרול קצרצר, מפנים אותי מערבה, זה האות! אני עונה ברדיו בצורה "מנהלתית", אך נותן לרביעייה סימן להשלכת ה"בידונים" ע"י השלכת ה"בידונים" שלי.
 
אז, להפתעתי, אני מגלה שבהפעלת מבער אחורי, ספיקת הדלק ממכלי הגוף למנוע גבוהה בהשוואה להעברה מהכנפיים לגוף! אין ספק שזו לא התקלה המתאימה עכשיו! לא יהיה זה נכון להיכנס לקרב אוויר ללא היכולת להשתמש בדחף המכריע של טון וחצי מהמבער האחורי. אלא שאני מקבל החלטה לא 'תקנית', להמשיך לקרב. לא יכולתי לשאת את המחשבה על עזיבת הרביעייה שלי ולא להתגבר על הרצון להמשיך, להיכנס לקרב, להפיל עוד מיגים.               

בשלב ה'ריצה' אל המפגש, עלי להישאר עם מלא המבער האחורי, כדי להקנות לבני הרביעייה מהירות גבוהה לתחילת הקרב. אני מקווה שגובה פני הדלק היורדים במיכל הגוף יאפשר לי להגיע עם המבער האחורי עד למפגש! אז אסגור אותו ותצרוכת הדלק תקטן.
 
דיווח הבקר מבהיר לי כי בכל רגע צריכים המיגים להתגלות לעין. דיווח זה מחדד באחת את האווירת בתא, לקרב!

אנו מגלים שני זוגות מיג 21 בשורה עורפית, החוצים את קו הטיסה שלנו כלפי מעלה. עתה, כשכולם מנסים לדחוף את המצערת עם המבער האחורי עוד קצת קדימה, אני יכול סוף סוף לסגור אותו... רואה שפני הדלק ירדו לכ 200 ליטר, השקולים לכחצי דקה של טיסה במבער מלא עד שיכבה המנוע מחוסר דלק. אם זיהיתי נכון את התקלה, עכשיו זרימת הדלק החלשה מהכנפיים תצליח להתגבר על צריכת המנוע הצנועה יחסית, גובה פני הדלק אמורים להפסיק לרדת...
 
אנו מושכים אל המיגים ומתחילה התכתשות.אני טס ללא המבער האחורי, שהוא כה קריטי ונחוץ לקרב. גובה פני הדלק מתחיל לעלות...
 
להתכתשות מצטרפים עוד מיגים ועוד מטוסים משלנו. הקרב האווירי, שמאוחר יותר יסתבר כי היה האחרון במלחמת יום הכיפורים, החל זה עתה. עשרה מטוסים שלנו מול כעשרים משלהם.
 
אנו עושים ביננו "החלפות": מספר 4 הולך איתי על זוג מיגים ומספר 2 מצטרף ל 3. אני מצליח להשיג על מיג זווית צידוד של 20 - 30 מעלות ומשגר טיל ראשון, המיג "שובר", יוצר זווית צידוד, הטיל מתפוצץ, אך המיג ממשיך לטוס מבלי שנראה שארע לו דבר.

חסרה לי מהירות ומרגיש שאני חייב להפעיל את המבער, לפחות למספר שניות וסוגר מיד! שוב מתארגן לזווית צידוד נוחה ומשגר את הטיל השני, אך, טיל נוסף, אחר, של מספר 4, רץ לפני הטיל שלי ופוגע ראשון. תוך שתיים, שלוש שניות פוגע גם הטיל שלי. המיג בוער.

שהות קצרה בידי לבדוק שוב את מצב מחווני התא. אני מגלה שמד דלק מיכל הגוף עדיין ממוקם במצב המביך בהחלט: מעט מעל 200 ליטר! המחוון "המתאושש" כלפי מעלה ממשיך לשבש אצלי

את מערכת השיקולים ה'קרה'. אני נשאר בקרב, ללא מבער אחורי! וכבר מחפש מטרה חדשה. אני אוסף מהירות במנוע "יבש" ונותן לקרב "לשקוע" מתחתי.
 
מגלה מיג בפניה אופקית כ- 5000 רגל מתחתי. תוך ניצול עודף הגובה ו"שיפוט" מוצלח אני "מתברג" הישר לטווח 200 מטר. בגלל המהירות הגבוהה, קשה לי לייצב את הכוונת. בטווח 180 מטר אני לוחץ את ההדק בזמן שהמיג ממשיך דרכו אל הכוונת ש"ממתינה" לו.לאחר פחות משניה הופך המיג ללפיד בוער אשר כמותו לא ראיתי עדיין אף פעם. נחלץ מעליו במשיכה ומשתאה ממראה בלתי רגיל זה, המיג פשוט "מתאדה" ונעלם.
 
רצף תמונות ממצלמת הכוונת של מטוס הנשר של בהרב  המראה את המיג בשלבי התפוצצותו (באדיבות ישראל בהרב)
 
בינתיים, מצד ימין למעלה, אני רואה מטוס "נשר" שלנו ש'גורר' אחריו מיג מבלי להבחין בו. אזהרותיי בקשר אינן זוכות לתגובה. אף שאין לי מהירות מספיקה אני מרים אליו את אף המטוס ומנסה לירות מספר צרורות קצרצרים בתקווה שהמיג יעזוב. אינני מצליח לפגוע.

טייס ה"נשר" מגלה סוף סוף את המיג, "נותן לו לחלוף" ומפילו בעצמו.
 
מיג נוסף מתגלה שוב, כמה אלפי רגל מתחתי. אני מנצל את עודף הגובה לירידה על זנבו. הפעם אני נזהר שלא להתקרב מדי כמו קודם, ומגיע לטווח של כ- 600 מטר. רחוק, גבולי. בזמן שזווית הצידוד עדיין גבוהה ביותר, אני מצליח לייצב עליו את הכוונת. צרור קטן מספיק בהחלט. האש אוחזת במיג והוא מתפרק באוויר.
 
ירי מטווח 600 מטר- והמיג נדלק (באדיבות ישראל בהרב)
 
דיווחי הדלק של חברי למבנה אומרים כי הגיע הזמן לעזוב. לי עצמי עוד נותר דלק רב, מאחר ואני טס ללא מבער אחורי... אני מורה "לנתק מגע", אלא שלפתע אני מגלה שלמעלה מאחור נכנס עלי מיג ליעף תותחים. אני "שובר" חזק והמיג "נשפך" למטה תוך שהוא הופך עצמו למטרה עבורי. אני מוריד אליו אף, אולם המיג מהיר ומושך חזרה למעלה. אני נאלץ "לחתוך" ומגיע לטווח טוב. לוחץ על ההדק אך התמרון החריף מונע ממני מלדייק. המיג נחלץ.

בני המבנה שלי חוזרים בלעדי לרפידים. אני נשאר עם המבנים האחרים. מוצא עצמי סביב גובה 7000 רגל ושוב מיג, אחר, מתחתיי. הפעם אני משתדל "להתארגן" עליו כראוי, אך בטווח של 350 מטר אני נוכח שלא אוכל להחזיק את המשיכה החריפה שלו כלפי מעלה. אני יורה קדימה, כשהמיג חולף דרך הכוונת כלפי מעלה. הוא נפגע, אך ממשיך לטוס.
 
סדרת התמרונים האלה מותירה אותי סביב גובה 3000 - 4000 רגל. באמת הגיע הזמן לחזור הביתה!

אבל עוד מיג, כ- 2000 רגל מתחתי! מונה הפגזים מראה, 2 בתותח שמאל ו-3 בימין. 5 פגזים שיכולים בהחלט להיות סיבה טובה לניסיון הפלה נוסף מתיישב עליו לא רע, לחיצה על ההדק ו"תיק", להפתעתי נורה רק פגז אחד בודד, במקום צרור של חמישה. הוא יצא לדרכו ללא שום סיכוי.
 
יער של מדורות, מיגים עשנים על הקרקע, קריאות סיום אחרונות ברדיו. ללא תחמושת, ללא טילים, ללא דלק, ללא גובה וכף יד ימין הכואבת... הפעם, באמת הגיע הזמן לחזור הביתה. נכנסתי לפניית הנמכה לכיוון מזרח. אלא שכאן מצפה לי הפתעה. המיג האחרון לא המשיך פנייה ממני והלאה מערבה, אלא הפך הטיה אליי! אני מצמצם בזריזות את הרווח שנותר ביני לקרקע ונצמד לאדמה בטיסה נמוכה מאוד.

המיג מתחיל "להתארגן" אחרי, למעלה מרחוק אני רואה מטוס "נשר" שלנו שיורד עליו. מי ישיג? המיג 'נכנס עלי' לטווח 1500 מטר במהירות סגירה גבוהה, הטווח מתקצר במהירות. בנתונים אלה הדבר הנכון ביותר הוא לדרוך את העצבים ו"לשבור" רק ברגע הנכון! בטווח 900 מטר בערך משגר המיג טיל. לרגע זה חיכיתי! אני שובר אופקית והטיל מחטיא, המיג יוצא למעלה לכניסה חוזרת. ה"נשר" עדיין אחריו, שוב תחרות...

הפעם המיג "נכנס" ישר לטווח ,1000 מטר. הוא מתארגן עלי ליעף ירי תותחים! שוב הולך ונסגר הטווח במהירות. ב- 600 מטר אני נכנס ל"שבירה". בדיוק ברגע זה ראיתי את רשף האש מהירי בגחונו של המיג ומיד אחר כך את פגיעות הפגזים על הקרקע, מאחורי, בצד. שוב המיג יצא למעלה, ה"נשר" אחריו. אלא שהפעם ארז שהטיס את ה"נשר" בקרב שלו נגד המיג, מפיל אותו, לפני כניסה נוספת עלי... זהו, אני "משוחרר". ארז תודה! על אף שלא היה מודע לכך שהמיג "שלו" מתעלל בי.

עוד כ- 2 דקות בגובה נמוך, אני חוצה את התעלה ומושך לגובה, לכיוון רפידים. עברה בי צמרמורת. כף יד ימין, הפצועה עדיין, כואבת מאוד מהמאמץ הבלתי מתחשב.
 
בדקות הספורות שנותרו עד לנחיתה ברפידים אני עושה לעצמי חשבון נפש אישי: כניסה לקרב שלא ניתן להגדירה כמספיק 'אחראית', ללא מבער אחורי לחימה וירי בשבעה מיגים פגעתי בארבעה הצלחתי לחמוק ממיג שהיה עלי בעמדת 'הפלה' וניצלתי פעמיים מהפלה כמעט ודאית ע"י מיג אחר. סיימתי את הקרב ללא הרביעייה המקורית שלי טרוף שכנראה לא אחזור עליו שנית.
 
 
כל הזכויות שמורות לתא"ל (מיל') ישראל בהרב.אין להעתיק את המאמר או להשתמש בו או בכל חלק ממנו ללא אישור בכתב מהמחבר.
 

 
 
לייבסיטי - בניית אתרים