נכתב ע"י אל"מ (מיל') גיורא אפשטיין

בבוקרו של יום חמישי, ה-11 בספטמבר 69, הייתי מתוכנן לצאת לנופש. התקופה - מלחמת ההתשה בשיאה. חיל-האוויר תוקף כל הזמן, והמצרים מגיבים לפעמים. באותו יום תוכננו תקיפות רציניות, ולכן דחיתי את היציאה לנופש. בצהריים יצאתי בשחק 59 עם  אילן גונן בשחק 82 לפטרול מערב סיני רגיל - הסתובבנו כחצי שעה, ואז, כשהיינו בערך באזור המיתלה, נאמר לנו על-ידי הבקר שיש תקיפת אויב באזור ראס סודר. התחלנו לטוס דרומה בגובה 20 אלף רגל. כשהיינו מעל סואץ גיליתי כארבעה מטוסים בכיוון מערב, כ-24 מייל מאיתנו. הודעתי לבקר "קשר עין", זרקנו בידונים גדולים והחלנו לרדוף. בצלילה האצנו לכ-700 קשר ודהרנו לצד השני. ראיתי אותם נכנסים לוואדי בכיוון צפון-מערב וטסים בגובה נמוך ומהר, בשני זוגות, עורפית.

עברנו את כביש סואץ-קהיר מתחת למתח הגבוה. לאט לאט נסגר המרחק אחרי הזוג האחורי. סגרתי אחרי האחורי לטווח של כ-250 ובצרור טוב פוצצתי אותו. הוא התרסק ונמרח מיד עם הגב על הארץ, ללא כל נטישה. כנראה שהטייס נפגע או שלא הספיק לנטוש.

מספר אחד, שהיה כמאה מטר קדימה, לא ראה כנראה מה קרה והמשיך לטוס. אמרתי לגונן שהוא שלו ושיפיל אותו.

גונן הודיע לי שהוא יורה. פתאום ראיתי מתחתינו התפוצצויות, כעין נ"מ. הזהרתי את גונן, אך הוא אמר שזה הכדורים שלו. הסתכלתי אחורה וראיתי את גונן רחוק מאוד מאחור יורה. אמרתי לו שיפסיק ויתקרב, אך הוא הודיע שגמר תחמושת ויוצא הצידה. נכנסתי מיד אחרי הסוחוי, וכשהרמתי הדק לירות הוא כנראה הבין סוף-סוף מה קורה ונטש את האווירון מהר מאוד ונמוך. משכתי וראיתי אותו נמרח על הקרקע, כשהמצנח עדיין לא פתוח כולו. קשה להאמין שהוא ניצל.

היינו כבר קרובים לבילביס, והזוג הקדמי כבר קדימה באזור השדה. פנינו מזרחה מהר ונמוך עד לפני האגם הגדול ושם משכנו לגובה ועברנו לשטחנו. לגונן היו קצת בעיות מנוע והלכנו לנחיתה ברפידים. באותו יום היו עוד קרבות והפלות נ"מ, בסך הכל הופלו 11 מטוסי אויב. אצלנו נפל רום מטייסת "העטלף" ונלקח בשבי. אחר-הצהריים מאוחר יצאנו לנופש.


לייבסיטי - בניית אתרים