נכתב ע"י אבינעם מיסניקוב

פרטי המטוס:

דגם: S.O.4050 ווטור IIBR

יצרן:סוד אויאסיון,צרפת

מספר יצרן:79

מס' ח"א הצרפתי:616

טיסה ראשונה:23.4.58

 


פרטי האירוע:

ב-1 בדצמבר 1967, חודשים ספורים אחרי מלחמת ששת הימים, הוזנק רס"ן יצחק (אקי) ארצי, סמ"ט טייסת אבירי הצפון (במקומו של סא"ל יעקב טרנר, מפקד הטייסת) למשימה של בדיקת אתר טילים חדש מדרום לעיר סואץ, במטוס ווטור BR מס' 31 יחד עם הנווט סגן אלחנן רז שישב בחרטומו השקוף של המטוס.

מטוס ווטור נוסף יצא למשימה, מס' 33 שכונה "האח הגדול" (נמצא כיום במוזיאון ח"א) ובו הטייס יעקב גל והנווט מנחם עיני. שני המטוסים היו מצויידים במצלמות פנורמיות.מאחר ובגובה הטיסה הנמוך שלהם  לא היה ניתן ליצור קשר עם הבקרה, טס מעליהם אבי לניר במטוס שחק כדי לשמש ממסר קשר.לאחר שהמריא, דיווח לניר על תקלת קשר אך התעלמו מדיווחו.

בהיותם מעל חוף צפון סיני פנו המטוסים לכיוון דרום מערב והנמיכו לגובה 300 רגל. כשהגיעו אל קרבת היעד, שהיה ממוקם באזור מפרץ סואץ, כ-15 ק"מ מדרום לעיר סואץ וכ-8 ק"מ מערבית לחוף המפרץ, האטו הטייסים את המהירות ל-400 קשר,ולאחר שהמטרה זוהתה, ביצעו המטוסים יעף צילום לאורך הרצועה שאורכה היה 16 ק"מ ,כשאת המצלמות מפעילים הנווטים. 

לאחר סיום היעף שנמשך כ-2 דקות, שבר לפתע מטוסו של ארצי, שינה כיוון, פנה שמאלה לעבר המפרץ, נסק באיטיות וחלף על פני הווטור השני. גל ועיני, ראו את שובל טיפות הדלק היוצא בדרך כלל מאחורי זנבו של הווטור מתעבה לענן של טיפות ולפתע  הופך לאש שתוך שניות אחזה במטוס. הם שברו את דממת האלחוט וצעקו לארצי שינטוש את המטוס. אבל ארצי, טייס קרב מנוסה, נראה נחוש להגיע לקו הגבול הישראלי­ מצרי ולא ענה. גל קרא פעם שניה ושידר קריאות חרום בערוץ המצוקה אך בגלל גובה הטיסה הנמוך ותקלת הקשר במטוס השחק ממעל לא נקלטה הקריאה..

הווטור הבוער המשיך לטוס לכיוון מזרח .הוא התיישר בגובה 2,500 רגל . גל הפנה את מטוסו  וטס מעליו וסימן לצוות לנטוש אך ללא הועיל. המטוס החל להתפרק , איבד גובה במהירות וצלל אל מימי מפרץ סואץ בשטח מצרים. גל ועיני ביצעו הקפות מסביב למקום הפגיעה כדי לזהות ניצולים, וגם ספינה יוונית שהיתה  באיזור שטה במעגלים מסביב כדי לנסות ולאתר ניצולים. גל העביר את מכשיר הקשר לערוצים בינלאומיים כדי ליצור קשר עם הספינה אך היא לא הגיבה. לאחר מכן פרצו חילופי אש ארטילריים בין שני עברי מפרץ סואץ אך הספינה התמידה בחיפושיה.

מסוק צרעה הוזנק והגיע למקום בשעה 14:30 ובו כוחות חיפוש והצלה. הוא חג מסביב אך בגלל חילופי האש לא הצליח טייסו להתקרב כדי לזהות את שברי המטוס שצפו במים. כשהצליח ליצור קשר עם הספינה אמר רב החובל שהוא ראה את האירוע ועצר כדי לחפש ניצולים. לאחר מכן הוזנקו יפתח ספקטור וזוריק במטוסי שחק כדי להמשיך בחיפושים אחרי ניצולים מעל כתם השמן שצף במים. הם עקבו אחרי ספינות מצריות שהגיעו למקום עד לנמלן בעדביה אולם שם נורתה עליהם אש נ"מ ולכן חזרו למפרץ והמשיכו לחפש עד אור אחרון וגמר הדלק.

גופותיהם של ארצי ורז לא נמצאו מעולם, והם הוכרזו כנעדרים - חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע.

כל מאמציה של יעל, אישתו של ארצי, לארגן משלחת שתחפש את שרידי המטוס ובו גופות הנעדרים, ולהביאן לקבר ישראל לא נשאו פרי מסיבות שונות עד היום.

יעל ארצי כתבה את הספר "נעדר-חלל" על נפילתו של בעלה, ואודות כל מאמציה לשחררה מעגינותה, ולמצוא את גופות הצוות. הספר יצא בהוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד בשנת 2001 והוא מומלץ מאד לקריאה.
לייבסיטי - בניית אתרים