נכתב ע"י יואב אפרתי

עריכה ותוספות:אבינעם מיסניקוב
 

המפגש השני בין מטוסי הקרב של ח"א למטוסי ח"א המצרי התרחש בתאריך 27 בדצמבר 48. הפעם מטוס ספיטפייר מספר 15 (מספר מלאי 2008), שהוטס על ידי טייס חיל האוויר המלכותי הבריטי לשעבר "באק" פלדמן, נפגע ממטוס מאקי  MC205V מצרי,  אך הצליח לחזור בשלום לבסיס.  ביום שלאחר מכן  (28 בדצמבר) , הטייסים פקד טייס גורדון לבט שהטיס מטוס אוויה S-199 ופקד טייס ג 'והן (ג'ק) דויל,  שהטיס את ספיטפייר ד.131 (2008), המריאו מחצור בשעה  07:17  לליווי ארבעה מטוסי הרוורד  של גף 35  אל משימת  ההפצצה  שלהם מעל כיס פאלוג'ה. לאחר שזוג  ההרוורדים הראשון יצא מיעף ההפצצה,  זיהה  לווט ארבעה  מטוסי ספיטפייר 16 מצריים, וזוג מטוסי Macci MC.205V.

לווט ודויל, טייסי המח"ל, ותיקי מלחמת העולם השנייה, נסקו לגובה 4,000 רגל לכיוון השמש. היות ומכשירי הרדיו שלהם היו על תדרים שונים,לא יכלו הטייסים לתקשר ביניהם, אך דויל חייך ,הצביע מטה על המטוסים המצריים וצלל לעברם כשהשמש בגבו ולבט אחריו.   דוייל ירה לכיוון מטוס מאקי  שהוטס על ידי קצין  טיסה  איברהים נוד א דין עבד אל פתח סעיד  ופוצץ אותו. כן פגע במטוס נוסף, גורדון לבט נכנס לקרב עם ספיטפייר מצרי.הוא התיישב על זנבו וירה בו מתותחי והמטוס המצרי נפגע ועפו ממנו חלקים.אבל תוך כדי כך ספיטפייר מצרי נוסף התיישב על לבט ,ירה בו ופגע בכנפו.לבט חמק , הבחין במטוס מאקי שטס לכיוון אל עריש ,ירה בו כמה צרורות,פגע והמטוס המצרי נראה צולל לכיוון הים.
 

מספר לווט בספרו:

"כשדויל ואני נסקנו לכיוון השמש,נזכרתי בשמועה שטייסים לשעבר של ח"א הגרמני הצטרפו לח"א המצרי.זה יכול היה להיות גורל מאד ביזארי לבריטי כמוני,הטס במטוס גרמני,להיות מופל ע"י טייס לשעבר בח"א הגרמני שמטיס ספיטפייר.סוף סוף קרב אויר! התרגשתי אך לא פחדתי.רוב הטייסים הקרביים מרגישים שטייס האוייב הוא זה שצריך למות.

מטוסי ההרוורד הטילו את פצצותיהם בחיפזון על פלוג'ה וחזרו לבסיסם.הם לא היו יריב למטוסי הקרב המצריים.המצרים טרם הבחינו בנו.כעת היינו בעמדת תקיפה מושלמת- 4,000 רגל מעליהם והשמש בינינו ובינם.שמש בהירה ומסנוורת,למרות שהיה זה יום חורפי.דויל גיחך לעברי והצביע מטה באצבעו המורה,ואגודלו מצייר שמש דמיונית.הנהנתי ועקבתי אחריו בצלילתו מטה.הוא תקף פיאט (הערת המערכת:למעשה מאקי) לפני שהבחינו בנו ואני נעלתי על ספיטפייר ויריתי. חתיכות עפו ממנו ושובל של גלייקול החל לצאת ממנו,דבר שהעיד שהמנוע שלו נפגע קשות.

עמדתי "לגמור" אותו כשהבחנתי בעוד ספיטפייר מגיע מצידי הימני ושובר לי את ההתקפה.ביצעתי פנייה חדה כדי לנער אותו מזנבי  אך הוא היה עדיין שם. הסתכלתי מעבר לכתפי וראיתי כמהופנט את אותם האורות הכתומים,היפים והזעירים הקורצים אלי משפת ההתקפה של כנפי הספיטפייר.ראיתי את כדורי המקלעים  ואת פגזי תותחי מטוס האוייב המנסה לחסל אותי.הבנתי שאני פשוט טיפש כשאני מנסה לחמוק מספיטפייר במטוס האוויה שלי. דחפתי את מוט ההיגוי בחוזקה קדימה ונכנסתי לצלילה ולתמרון האלים ביותר שביצעתי מעולם.אבק וזבובים מתים התרוממו אלי מרצפת תא הטייס וראשי נחבט בחופת תא הטייס.למרות ה-ג'י השלילי המשיך המנוע בעל הזרקת הדלק לעבוד כשורה.

 
מטוס מאקי של ח"א מצרי,1948.(הדמיית מחשב)

צללתי מעבר לאנך ליתר ביטחון והוא נעלם.לא היה לי צורך להביט אל מד המהירות כדי לדעת שהגעתי  למהירות 450 מי"ש בזמן שנחלצתי מהצלילה. ביצעתי זום לעבר חבורה  של ספיטפיירים אך לא יכולי לירות.לדויל היה יתרון בתגרה זו.הוא יכול היה לירות בכל ספיטפייר בעוד שאני הייתי צריך לוודא שאני לא יורה בו. למצרים היתה בעייה דומה.הבחנתי בפיאט (הערת המערכת:מאקי) בודד שטס מתחתי בכיוון לבסיס ח"א המצרי באל עריש,והשתמשתי ביתרון הגובה של כדי להשיגו.לא הכרתי את יתרונותיו ואת חסרונותיו של הפיאט אך זה לא יה חשוב מפני שהתמרונים שביצע היו בסיסיים.יריתי צרור קצר לרבע הימני שלו.הוא המשיך לטוסישר ומאוזן ונתון לחסדי.יכול להיות שנפצע.לא אהבתי את הרעיון להפיל מטוס כזה ושקלתי את הרעיון להוריד גלגלים ולנדנד את כנפי  לעומתו בסימן המוסכם של דרישת כניעה,אך זה היה מסוכן מידי.הייתי יכול לאבד ממהירותי דבר שהיה מושך אלי את מטוסי האוייב.

יריתי בו שוב ושוב.עשן שחור יצא ממנועו והוא טס בקשת תלולה מטה אל הים.לא עקבתי אחריו מטה ופניתי לכיוון פלוג'ה ,אך השמיים הפכו פתאום לריקים ושקטים .זה נגמר.לאחר שנחתתי אמר לי החמש שנשארה לי תחמושת מעטה ביותר."

 
לייבסיטי - בניית אתרים