נכתב ע"י אבינעם מיסניקוב

בתאריך 11 ביוני 82,בעיצומה של מלחמת שלום הגליל,הפיל סרן עופר לפידות מטוס מיג 21 סורי בבז 658 "טייפון". הוא משחזר בראיון לביטאון חיל האויר:

"טסנו לפטרול עפונית-מערבית לאנם קרעון ויחד איתנו טסים מטוסי יקורנסי. בשלב מסוים, סיים אחד מהם את הדלק ושב לנחיתה בבסיס. כעבור זמן קצר, מסר לנו הבקר על מטרות הנמצאות מערבה מהחרמון. בשלב זה עדיין לא נילינו אותן, רק אחרי שטסנו בכיוונן וחלפנו אותן בכיוון מזרח, הן נתגלו וזכו להתייחסות. הנעילה עצמה בוצעה מטווח קצר.יהיו באוויר שיגורים של טילים, כנראה מהקרקע, אבל הם לא סיכנו אותנו כהוא-זה, ואפילו לא ניסינו להתחמק מהם. הם פשוט "היו בסביבה" ולא ניהגו אלינו. בתחילה, היה קשה לזהות את המטוסים הסוריים. בטווח הרחוק היה קשה מאוד לזהות בוודאות, ובשלב ההוא נם לא היה זיהוי מוחלט מהבקר. לא שיגרתי טילים עד שלא זיהיתי בוודאות.
 
לפתע ראיתי אותם. קרובים מאוד וטסים בזוג. הם טסים במקביל ואנחנו מגיחים מהצד. כדי להתיישב עליהם, היינו מוכרחים לבצע פנייה בהרבה ג'י, ואכן ביצענו זאת, כמו שרק הבז והנץ יודעים לעשות. המיג ממשיך בפנייה, שובר ימינה, ואני אחריו. הוא אומנם ניסה להפוך הטיה בתמרוני התחמקות, אבל אני לא בטוח שניתן להגדיר את מה שהיה בינינו כ"קרב-אווירי"  ל "מיג 21" אין כמעט שום סיכוי נגד הבז שלוקח אותו בקלות.
 
עכשיו אני נמצא בטווח קרוב ממנו, בקשר-עין מצוין. ממש מאחוריו. אני רודף אותו, ומתכונן לשיגור. שיגרתי, מטווח נוח מאוד מבחינתי, והטיל פנע במיג בשלב זה, מספר אחד מהמבנה שלי שיגר גם הוא לעבר המיג, וכך נם מספר ארבע. לא ראיתי את הפגיעה הישירה שלי במיג והתעסקתי קודם-כל בהסתכלות סביב, כדי לוודא שאני לא נמצא בכוונת של מישהו. כשחזרתי לתמונה, ראיתי גוש-אש אדיר, שכיסה על שטח רחב, וראיתי גם מצנח שנפתח והחל לרדת למטה. לאחר שנייה או שתיים, נמרחי גוש האש הזה, שהיה עד לפני כמה שניות מטוס מיג  שטס ונלחם על חייו, על הקרקע. מאוחר יותר התברר לי שמישהו מהקיבוץ שלי ראה את הקרב מלמטה, ראה את ההפלה, וניגש לשברים של המטוס לאחר-מכן.הוא אסף את הקסדה של הטייס הסורי,והיא נמצאת בטייסת עד עצם היום הזה"
 
לייבסיטי - בניית אתרים