נכתב ע"י אבינעם מיסניקוב


ביום 10 באוקטובר 1973 המריאו שישה-עשר מטוסי קורנס של טייסת אבירי הזנב הכתום בשני מבנים לתקיפת בסיס ח"א הסורי לייד בליי. כל מבנה היה מורכב משתי רביעיות. אחד הטייסים במבנה השני שכונה "מיטה", היה נפתלי מיימון שהטיס את קורנס 122 שהיה חמוש בפצצות וטילים, ובמושב האחורי  שלו עודד פוליג, טייס ששימש כנווט.

המבנה תקף את הבסיס  ממזרח למערב, באור אחרון אל מול השמש השוקעת ובאובך כבד שהיקשו מאד על מציאת המטרה ועל ההפצצה. מיד לאחר שהטילו את פצצותיהם גילה פוליג, שעיניו חיפשו כל אותה העת מטוסי ירוט, מטוס מיג 21 סורי הנכנס במהירות אל תוך המבנה ליירוט. הוא צעק למימון לשבור וזה שבר חדות והמיג עבר קדימה. מיימון עבר מיד למוד אויר אויר ותימרן אל מאחורי המיג,שניסה למקם את עצמו מאחורי מטוסו של אורי בקל ולהגיע למצב שיגור טיל. מיימון הגיע לטווח השיגור ושמע את הצפצוף המעיד על כך באזניות הקסדה שלו. מאחר שגם המיג וגם הקורנס שאחריו רדף נמצאו בקו הירי של מיימון הוא המתין ולא שיגר את הטיל.

לאחר שנפתח טווח בין המיג לבין מטוסו של בקל, טייס המיג כנראה ויתר על היירוט ושבר הצידה ומיימון בעקבותיו. לבסוף, מטווח של מייל לערך, ובקו ישר מאחורי זנבו של המיג, שיגר מיימון טיל דקר שטס כ-15 עד 20 שניות ופגע במיג. המיג נדלק ונפל.

מספר מיימון בראיון לביטאון ח"א:


טסנו במבנה של שלוש רביעיות . בתא האחורי טס איתי טייס, רס"ן (מיל') עודד פוליג, שהצטרף אלי משום שלא היו אז מספיק נווטים למטוס הפאנטום, שרק נקלט בחיל-האוויר.

תנאי מזג-האוויר היו קשים. טסנו באור אחרון. היה אובך. משכנו לכיוון הלא-נכון, ולא הצלחנו למצוא את המטרות. היתה תקלה בקשר. כאשר משכתי מעל שלושה ג'י, ניתק הקשר בתוך תא הטייס. אחרי היציאה מהתימרון, שברתי ולא שמעתי אותו. לאחר-מכן, שמעתי שהוא צועק - 'מיג!'. הקשר ניתק שוב. פתאום, כרוח סערה, עובר מיג ישר לתוך המבנה.

בהתחלה, חיכיתי. ראיתי בכוונת את אחד המטוסים מהמבנה. מיד לאחר-מכן - שיגרתי. הייתי הראשון ששיגר. הטיל היה ממש בקצה הטווח שלו. לא ידעתי כלום, לא השגתי נעילת מכ"ם. פשוט הסתכלתי על הטיל שעף, פרק זמן ארוך מאוד, משהו כמו 20 שניות, עד שפגע. הייתי מאוד מרוכז בגיחה עצמה. לאחר התקיפה, בדרך הביתה, טסנו עוד חצי שעה דרך ירדן, כלומר בשטח אויב, ולכן הייתי מאוד דרוך כל הזמן".

 
לייבסיטי - בניית אתרים