נכתב ע"י אבינעם מיסניקוב

פרטי המטוס:

דגם
:F-4E-41-MC פאנטום II

יצרן:מקדוננל דגלס, מפעל סיינט לואיס,מיסורי, ארה"ב

מספר יצרן:3743

מס' חא"א:68-0539

תיאור האירוע:

ביום 30 ביוני 70 בשעה 17:30 תקפו שישה מטוסי קורנס מטייסת הפטישים ומטייסת האחת כמה מעשר סוללות הטילים מדגם SA-2 ו-SA-3 שקידמו המצרים לילה לפני כן לאיזור תעלת סואץ, ליד תל אל כביר. עם גילוי המטוסים התוקפים נורו שני טילים לעבר אחד המטוסים ששובר ונמלט מפגיעתם. מטוס  קורנס 138 של טייסת הפטישים, שאותו הטיסו הטייס רמי הרפז ונווטו אייל אחיקר, שלא ירד לגובה נמוך אחרי סיום התקיפה, נפגע בגובה 10,000 רגל מטיל SA-2. הצוות, נטש ונפל בשבי המצרי.

לאחר כשעה יצא זוג נוסף של טייסת האחת לתקיפת אותן מטרות. המטוסים טסו בגובה נמוך אל תוך שטח מצרים.כשהגיעו למטרה משכו לגובה לפני יעף התקיפה וחיפשו את הסוללות אך אלו לא נמצאו במקום המסומן.צוות קורנס 688, הטייס יצחק פיר והנווט דוד יאיר חיפשו את הסוללות ולא מצאון. המצרים שיגרו שני טילים מול המטוס שטס ופניו לשמש.בתא הטייס החלה לפעול התרעת שיגור טילים.פיר ראה שני טילים טסים מולו ומתחילים לרדת לכיוון מטוסו.הוא הפך את המטוס ושבר הצידה בתמרון התחמקות, אולם הטילים ששוגרו התפוצצו ופגעו במטוס. פיר הפנה את המטוס לכיוון התעלה, כיבה את המנוע הימני שבער, והמשיך בטיסה עם המנוע השמאלי, אולם הוא איבד את השליטה על המטוס  ולא היתה עוד אפשרות לנחות. תא הטייס התמלא בעשן,שום מכשיר לא פעל והצוות העביר את בוחר החמצן ל-100 אחוז כדי לא להחנק מהעשן.

בן זוגם נצמד אליהם וטייסו קרא להם בקשר לנטוש מיד. הם המשיכו לטוס עם מנוע בוער ואז קיבלו מבן הזוג התראה כי טיל נוסף מתקרב אליהם. פיר לא יכול היה לעשות דבר פרט להשלכת המיכלים הנתיקים בתקווה שהטיל יפגע בהם אולם הטיל התפוצץ ליד המטוס וקרע חלק מזנבו.

הקורנס הפגוע והבוער החל להסתחרר ללא שליטה והצוות החליט לנטוש. פיר הנטיש את שניהם כשהמטוס היה בשטח מצרים,במרחק 20 מייל מהתעלה. יצחק פיר נפל בשבי המצרי ואילו דוד יאיר חולץ ע"י מסוק יסעור  מס' 39 שהוטס ע"י נחמיה דגן,יוסי טרון והמכונאי המוטס ברוך בר שלום ז"ל.

כך נכתב בספר טייסת הסופר פרלון שבאתה עת היסעורים הופעלו  בה כגף  נפרד: 


המסוק המחלץ- יסעור 39 (קובי זילברשטיין)

"ב-30.6.70 יצאו מס' זוגות קורנסים לתקוף מספר סוללות SA-2 שהצליחו המצרים להגניב לאזור שהיה מטוהר מטילים ושימש ככר נרחב לפעולות תקפיה ופטרול מצדנו. תוך כדי הכניסה לתקיפה נורה מספר טילים רב לעבר מטוסינו, שניים מהם נפגעו וצוותיהם צנחו בשטח המצרי. שלושה מהם נתפסו מיד ואילו הנווט של הקורנס השני, דוד יאיר, משך לאזור לא מאוכלס ושם הסתתר. המצרים חשבו שהפילו קורנס ועיט ולכן לא חיפשו אחרי איש הצוות הרביעי.

מיד אחרי הנטישה נקלטה יפה ה"רינה" של דוד ויותר מאוחר הצליחו גם ליצור אתו קשר דיבור ובו מסר דוד כי השטח נקי מאויב וכי לא רודפים אחריו. למרות שהשטח בו צנח מאכלס את חצי הצבא המצרי, מצא דוד רבוע נקי מאויב ושם ישב וחיכה למושיע.

בינתיים הוחלט בקומות העליונות שיש לנסות ולחלץ את הנווט (אשתו עומדת ללדת ובכלל יותר טוב בבית). את פ.מ. החילוץ קיבלה כמובן טייסת 114 והמטוס שעליו הוטלה המשימה היה יסעור (מה שבטוח, בטוח). הצוות האמיץ היה דגן וטרון, כשבורקה המכונאי המוטס שלזכותו כבר שני חילוצים אחרים, יושב בכיסא האמצעי.

הלילה – חשוך

השעה – 1:45

הגובה – מוטב לא לשאול

מקום החציה – האגם המר

הכול מתנהל כשורה, אפילו כלב לא נובח בצד המצרי. הצוות מתביית על "הרינה" של דוד, עובר אותה, חוזר חזרה ובעזרת הממסר ששמע את הנווט על ערוץ המצוקה ומפנה את המטוס 90 מעלות לימין , מתגלה הבחור כשהוא מנפנף בגופיה לאור פנסי הנחיתה.

בדרך חזרה, בעזרתו האדיבה של הבקר, סוטים החברה מן הדרך הנקייה ועולים על הצבא המצרי שהתעורר בינתיים ופתח באש מכל כלי אפשרי. היות והמטוס לא נראה פזרו המצרים עופרת לרוב, לכל מקום ולכל כיוון, ורק במזל לא נשבר המטוס מכל השבירות שעושה דגן כדי לעבור בין הכדורים.

וברפידים רבה השמחה – כל העולם מצלצל ומברך את הניצול ואת מצילים. כמעט שכחו ששני קורנסים הופלו. וכל חיל האוויר מספר ומספר באגדת היסעורים, וכל המרבה לספר הרי זה משובח."


מפת נתיב כניסתו של המסוק לשטח מצרים וחזרתו לשטחנו (ספר טייסת 114 ע"י עופר בר שלום) סימן החילוץ (למעלה) על דופן יסעור 39. יתר הסימונים הם לציון גיחות חוצות קו (באדיבות עופר בר שלום)

כך נכתב על החילוץ בספר "רוח רפאים מעל קהיר"  חלק ב' (דני שלום,הוצאת "באויר"):

"מסוק יסעור, אותו הטיס נחמיה דגן,סמ"ט בטייסת 114,ויוסי טרון, כבר היה דרכו לרפידים ועימו לוחמים מיומנים . לאחר חצות הופעל מערך החילוץ , כולל מערכות קרקעיות ואויריות שנועדו לשבש את  מערכת הבקרה המצרית. לאחר חצות יצא מטוס ווטור מצוייד במערכת "יבלת"  ובה הרצל בודינגר ואלי טובל (ווטור 62)  לטיסה מול איזור החילוץ, כדי לשבש את מערכות המכ"מ ולאפשר את חדירת המסוק. כאשר הכל היה מוכן- הוחלט להכניס את מסוק החילוץ  אל מעבר לתעלה.

סיפר דגן:"
חדרנו ללב מצרים, קלטנו את דוד ב"רינה", אך לא ראינו רותו. חגנו שם מספר פעמים  ולא גילינו אותו. לא ידענו שדוד השאיר את הפנס שלו כאשר צנח. החלטנו להסתכן  ובלב המערך המצרי הפעלנו את זרקורי המסוק. ברגע הראשון המצרים לא הבינו כנראה מהו האור החזק"

בשל האבק החזק נכנס דגן לוורטיגו (אבדן ההתמצאות במרחב) טייס המשנה יוסי טרון לקח את הגאים  וחילץ את המסוק הגדול. טרון התעקש להמשיך בחיפוש  לפתע החל המחוג לנוע. דוד שידר לצוות המסוק והמחוג פנה מייד לעבר מקור השידור.

דגן התאושש בינתיים. הוא סיפר "המחוג הראה כי דוד מדבר אלינו. תחילה לא שמענו דבר ולפתע שלוש מילים "תשעים מעלות לימין" .פנינו ימינה ולאור הזרקורים ראיתי את דוד  מנפנף בגופייה שלו. ידעתי שיש לנו מעט מאד זמן. נחתנו, ודוד נכנס למסוק. הוא אמר משפט אחד: "ידעתי שלא תשאירו אותי כאן" "אני לא היתי בטוח שלא נשאיר אותך כאן" ענה לו דגן"


שניים מהמחלצים- בורקה בר שלום ז"ל (שני מימין) ויוסי טרון (רביעי מימין ) צולמו בבסיס עציון כשהטיסו צריפים להקמת הבסיס בבקעת הירח (באדיבות עופר בר שלום)

 
 
לייבסיטי - בניית אתרים