נכתב ע"י רפי לוסקי

יום שבת, 27.10  בבוקר.  יום זה משדה בוקר לא נראה יותר טוב מהיום הקודם, אבל בדרך לשדה כבר תנאיי הדאייה מרשימים וטובים. יהודה חן מחכה לי ליד ה- DG500  שלנו .הדאון נראה מלוקק ויפה. המראה מוקדמת ב 10:30 בבוקר לפיצוץ של יום, 4 שמיניות של עננות יפה. אנו מכבים מנוע ליד שחר מעל השדה, כשסביבנו דורסים רבים וניירות וניילונים מתעופפים מאתר הפסולת דודאים.

אנו מאוד עסוקים בלצפות בדורסים שתופסים ניילונים באוויר (גנבו לי את המשחק שלי). אני מסתכל על הוריו מטר ולא מבין למה הדורסים ממשיכים להסתובב במקום זה. הוריו מראה אפס, ענן יפה למעלה ושחר שמסתובב קרוב אלינו נראה גם באותו גובה, ושוב לא מסתדר לי למה שחר מסתובב ולא מטפס יותר טוב ממני . אחרי מספר דקות, כשאנו מסתכלים על מד הגובה אנו מבינים שבעצם טיפסנו כבר 1000 רגל. הוריו מטר המכאני והאלקטרוני שלנו מושבתים. אין מכשיר החשוב ביותר בדאייה מ-וריו מטר.

 
היום נראה פיצוץ. ההחלטה שלי היא לבצע טיסה אסטרטגית, והיא מבוססת באופן מלא ועיוור על שחר שטס בטווין אסטיר הפרטי והמלוקק 4X-GAL.

הדאון של שחר: גרוב טווין אסטיר 103

 
אנו נצמדים לכנף שלו , בעצם טיסה של למעלה מ- 5 שעות. אחת הטיסות היפות שלנו. לא היה לי שום סיכוי להצליח ביום כזה ללא דאון צמוד שמסמן טרמיקות, ולכן משמעת ההטסה שלנו הייתה מושלמת, מבנה צמוד בלי שום שיקול דעת. ההבדל בדאונים לטובתנו באופן ניכר, מה שדרש מאיתנו לא פעם לפתוח מעצורי אוויר או לבצע פניות מאחורי שחר. בחיים שלי לא יצא לי להסתכל ברציפות כל כך הרבה שעות בדאון אחד.

הטיסה המדהימה הייתה בגבהים של 5,000 רגל ורוב היום היתה עננות מדהימה וטובה כל הזמן.

אחרי שהגענו לבית השואבה (שורש) ליד ירושלים, חזרנו דרומה בלג יפה עד קציעות- 112 קילומטר, משם לערד, שומריה, וחזרה שוב דרומה, כשאנו מנצלים את ערכי הדאייה הטובים שלנו ונפרדים משחר ליד רמת חובב ומצליחים להגיע עד ירוחם מתחת לענן מרשים. כשמד הגובה מראה לנו טיפוס חוזרים מעל שדה תימן מעל גובה 3 אלף רגל, כשכל המצברים שלנו ריקים ומכשיר ההקלטה שלנו כבה. הטיסה נמשכת עוד  20 קילומטר לא מתועדים, ואנו חוזרים הביתה עם 432 נקודות ליגה יפות.

תודה לשחר ועמית שטסו לידינו וסימנו כל הזמן טרמיקות ודולפינים, ותודה מיוחדת ליהודה שהיה פרטנר מושלם לטיסה שנדרש בה משמעת הטסה כל כך קפדנית ומדויקת.


 
לייבסיטי - בניית אתרים