הרצאתו של תא"ל יוחנן לוקר בכנס "זרוע ארוכה-תדלוק באויר" שהתקיים בנובמבר 2006 בבית ח"א בהרצליה.

תודתנו למכון האחים פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל על האישור לפירסום ב"מרקיע שחקים"

מדינת ישראל משולה לדוגית ששטה במים סוערים, בים מסביבה אויבים המנסים לפגוע ולעלות על הדוגית. עומד אדם בדוגית ובידו מקל ארוך בו הוא פוגע ומרחיק את אלה שמנסים להגיע לדוגית היקרה לכולנו.הנמשל: מערכת הביטחון היא האדם שעומד ומגן על המדינה ו"הזרוע הארוכה" היא המקל הארוך שמרחיק את האויבים.

בדברי אגע בצורך המבצעי, ביחסי הגומלין בין המרכיבים השונים, מרכיבי המפתח בתדלוק האווירי, ואיך הדבר בא לידי ביטוי בסוגי העימותים השונים. אמרתי: דוגית על מים סוערים, צה"ל וחיל האוויר כזרוע ארוכה, חיל האוויר ככוח אש רלוונטי בכל סוגי האיומים והקונפליקטים, מהגנת שמי המדינה ועד הטווחים הארוכים והארוכים מאד.

לא פעם אני נשאל על המשימה הראשית של חיל האוויר - הגנת שמי המדינה, מרחב אווירי מצומצם, מדינה קטנה. האם יש צורך בתדלוק ?
 
התשובה היא: כן. כאשר עושים שימוש בתדלוק אווירי במשימת הגנת שמי המדינה, מגיעים לשיפור משמעותי בתועלת המבצעית. בהמשך תבינו למה כוונתי. בטווחים הרחוקים בוודאי הצורך ברור, אפשר לומר שהיתרון לגודל בא לידי ביטוי כאשר מפעילים במשימה זו את כשירות ויכולת התדלוק האווירי. כאשר מסתכלים על המשימה, הכשירות והיכולת, ישנם ארבעה מרכיבי מפתח שסביבם אנחנו צריכים לדון, להבין ולבנות את היכולת המבצעית של חיל האוויר: הטווח, הסד"כ, החימוש והשהייה.
 
המכנה המשותף והתנאי ההכרחי לכולם הוא דלק. הפונקציה ברורה, ישירה. אם יש דלק ניתן להגיע לטווח ארוך יותר, ניתן לעשות שימוש מושכל יותר בסד"כ, ניתן להביא חימוש רב יותר והמרכיב האחרון שלעיתים נוטים לשכוח הוא מרכיב השהייה. גם הוא מאד משמעותי בכל סוגי העימותים שעימם מתמודד צה"ל: עומק ומדינות ללא גבול משותף, מעגל שני קרוב ועימות מוגבל עד טרור, הטרור הגלובלי או הטרור המקומי.
 
המשימה הראשונה היא עומק ומדינות ללא גבול משותף. אין ספק שבמשימה הזו הכוח האווירי הוא כוח מרכזי. "זרוע ארוכה" היא חלק מייעודו של חיל האוויר, חלק מהכשירויות, מהיכולות ומהצרכים הברורים של מדינת ישראל. הסד"כ שלנו כולל מטוסי קרב ואינו כולל מפציצים. ברשותנו מטוסי F-15 לסוגיהם השונים, כולל ה-F-15i, מטוסי F-16 על הדגמים השונים שלו, כולל ה"סופה", ה-F-16i, המסוקים שגם הם בעלי יכולת תדלוק, מטוסי הבואינג 707 שהוסבו לתדלוק והם אלה שמאפשרים את היכולת, ויש לנו יכולת תדלוק למסוקים שגם היא ידועה. על הבסיס הזה אנחנו בונים את היכולת שלנו. התועלת המבצעית: התדלוק האווירי הוא מרכיב מרכזי, הוא זה שנותן את הערך המוסף הגבוה ביותר.
 
כל מרכיבי המפתח שדיברתי עליהם בפתיחה, באים לידי ביטוי בכשירות ובמשימה הזו:

הגדלת הטווח - האפשרות להגיע לטווח רחוק מאד.

הגדלת משקל החימוש - אפשר לעשות שימוש בפחות מטוסים, אפשר לפגוע ביותר מטרות, ניתן לפגוע קשה יותר באותן מטרות ויש משמעות לא מבוטלת ליחס שבין החימוש לדלק:הגדלת דרכי הגישה אל המטרה, גמישות מבצעית, מדינית, אפשרות להפתעה ברמה הטקטית האופרטיבית.

המרכיב האחרון - משך השהייה באזור המטרה נותן גמישות מבצעית כמענה גם לחוסר במודיעין, למה שאנחנו קוראים "מקרים ותגובות".
 
אלה ארבעת המרכיבים שבאים לידי ביטוי בעוצמה, כל אחד מהם וכולם יחד בונים את היכולת של הזרוע הארוכה.
 
מעגל שני: המעגל הקרוב מבחינה גיאוגרפית. פה המשימות הן ברורות, אנחנו צריכים להשיג את העליונות האווירית, צריכים לתת מענה בכל זירות הלחימה, כולל בלחימה היבשתית ובמאמץ היבשתי. נדרשת זמינות קבועה, קיצור זמנים בין אוסף לתוקף, מטרות בעלות זמן חיות קצר.
 
מיכלית ראם של חיל האויר מתדלק מטוס נץ (צילום:דו"צ)
 
עם המגמות, האיומים והמטרות האלה אנחנו אמורים להתמודד. אנחנו צריכים לתת תגובה מהירה לאירועים, כולל במערכה היבשתית, אנחנו מהווים עתודה מטכ"לית. אנחנו נדרשים במקומות האלה להספקי תקיפה גבוהים, הספקים שמושפעים מהזמינות, מיכולת השהייה, סד"כ אווירי שבא לידי ביטוי במעגלים הרחוקים. בשונה מהמשימה של הזרוע הארוכה עדיין יש תועלת מבצעית משמעותית בתדלוק, אותם פרמטרים שמניתי קודם גם בדרכי הגישה, בגמישות המבצעית וגם במשך השהייה באזור המטרה. זו יכולת מבצעית רלוונטית מאד וחשובה מאד.
 
לגבי הזמינות הגבוהה של המטוסים, אותה זמינות באה לידי ביטוי בהגנת שמי המדינה, זמינות שנותנת מענה לאורך כל היממה. פה אפשר לראות בשונה מאותה הבנה אינטואיטיבית של המעגל הרחוק, משמעות לא מבוטלת, מכפיל כוח כלשונו.
 
המעגל הקרוב ביותר: אנחנו מתמודדים נגד העימות המוגבל - הטרור. בעימותים שמתפתחים בשנים האחרונות, החל מהטרור הגלובלי דרך העימות המוגבל הקרוב, הכוח האווירי הוא כוח מאד משמעותי. יש לו יתרונות יחסיים. בהתחשב ברגישות הרבה שיש לנו לאבידות, כוח אווירי יכול לפעול בשילוב עם כוחות קרקעיים, ויכול להביא לידי ביטוי עוצמת אש ברמת דיוק גבוהה והתמודדות עם מגוון מטרות בצמצום נזק סביבתי. פה באים לידי ביטוי מאפייני הפלטפורמה האווירית: גמישה, זריזה, מדויקת מאד עם עוצמה משתנה על פי הצרכים. נדרשת זמינות גבוהה, הגמישות לא מספקת, נדרשת רציפות ונוכחות אווירית לאיסוף ותקיפה, נוכחות ללא הפסקה בהתמודדות מול מתארים מהסוג בהם זמן חיות המטרה קצר מאד, ובמקומות בהם החתימה נמוכה מאד.
 
הנוכחות הזו יש לה משמעות, אותה נוכחות שהגדרתי כמרכיב השהייה. מובן שהתגובה המהירה לאירועים היא נגזרת של הנוכחות והיכולת לשהות באוויר במשך כל זמן הפעילות. יכולת השליטה המרכזית בזמן אמת רלוונטי מאד למתארים שבהם מחיר הטעות גבוה. כאשר נוצר מודיעין בזמן אמיתי, יכולת השליטה המרכזית צריכה את הכלים שלה והכלים שלה הם מטוסים.
 
המטוסים צריכים להיות באוויר, הם צריכים דלק, הדבר אלמנטרי. יכולת השהייה מעל המטרה הוא מרכיב מאד משמעותי וצריך לבוא לידי ביטוי לא רק דרך גודל הסד"כ – מספר המטוסים, אלא גם באותה יכולת שהיא מכפיל הכוח, באותה יכולת לבצע את אותם סבבים, תדלוקים, ולשהות באוויר בזירת הלחימה ללא הפסקה.
 
אומר מילים מספר על העתיד ובאמירה זו מקופלות גם חלק מהבעיות והאילוצים במצב הקיים. אזכיר צרכים, מחשבות או הגיגים לעתיד: דרושות יותר דרגות חופש מבצעיות ופחות מיומנות לביצוע.
 
התדלוק צריך להיות פשוט יותר מבחינה טכנית, מהיר ובטוח. יש לפעול לצמצום האילוצים בתדלוק: מהירות וגובה של המעורבים. כן יש לנסות לצמצם את המורכבות המבצעית הכרוכה בתדלוק, ולפעול לשילוב אוטומציה ככל הניתן בתהליך התדלוק.
 
הייתי רוצה יכולות טכנולוגיות המאפשרות דרגת חופש מבצעית שלא קיימת בחלק מהמקרים במצב או בכשירות, ביכולת הנוכחית: מתדלק שריד בעל יכולת שהייה, תמיד שם, שאין כמעט צורך להגן עליו, שיכול לפעול באזורים מאוימים בצורה חופשית יותר.
 
התדלוק ההדדי בין פלטפורמות זהות יכול להיות רלוונטי במתארים מסוימים, גם על זה אפשר לחשוב. ארשה לעצמי עוד מחשבות עתידיות בלי להגדיר צרכים, רק כדי להפרות את המחשבה, חשיבה עתידית: תדלוק לכלי טיס בלתי מאוישים, זוהי משמעות ופרמטרים שבהם אנחנו משיגים שיפור או אפקטיביות גבוהה יותר, יחסי עלות תועלת בסבבים ושהייה רציפה.
 
פרמטר מבצעי: שיפור יכולת הנשיאה של מתעדים כבדים, פלטפורמה לא מאוישת, אפשר להשאיר אותה לאורך שעות בעזרת תדלוק, להשיג רמות סיכון גבוהות יותר, לבצע תדלוק הדדי בין כטב"מים ועוד. כל זה כדי להפרות את המחשבה ולאתגר את היוצרים, המפתחים והתעשיות: תדלוק מכטב"מ למטוס. תחנת דלק - מטוס או מסוק מאויש, אלה מחשבות עתידיות. אין צורך לרוץ לשולחנות השרטוט, אבל רצוי להפרות את המחשבה ולא להישאר במקום. אומרים ש"השמים הם הגבול", ובכן, לתעופה הם לא הגבול.
 
סיכום
התדלוק האווירי היה, הווה, ויהיה בעתיד מכפיל כוח בחיל האוויר, הפרמטרים המרכזיים הם: טווח, שהייה, סד"כ וחימוש. אלה תומכים ונותנים מענה ליכולת הקיימת היום בחיל האוויר כזרוע הארוכה של צה"ל במדינת ישראל.

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים