נכתב ע"י אבינעם מיסניקוב
 
בעת מבצע סיני ולאחריו קיימה טייסת הפילים טיסות לבסיסים בחצי האי סיני מה שמכונה כיום "סיבוב בסיסים", ואז כונה "קו החלבן". מטוס דקוטה של הטייסת היה ממריא מתל נוף בשעה 06:00, נוחת באילת, אוסף חיילים ודואר וממשיך ליעד הבא. כך טס המטוס מאילת לשארם-א-שיך, משם לא-טור, ממשיך לביר גפגפה, לאל עריש, לחצור ושב לתל נוף. בשעה 18:00 היה יוצא מטוס נוסף לסיבוב דומה.

מטוס כזה המריא ב-5 בנובמבר 56 בשעה 18:00 עם דלק ל-8 שעות טיסה. הקברניט היה רס"ן איזי רוקי, טייס המשנה סג"מ אורי יפה, האלחוטן, זולטן בוק,נווט ומכונאי .

לאחר שעתיים, במועד בו היה המטוס צריך לדווח את מיקומו,לא נוצר עימו קשר ובטייסת החלו לדאוג. כל הנסיונות ליצר קשר עם המטוס עלו בתוהו. גם בירור בשדות  שהיו בנתיב טיסתו העלה שהמטוס לא נחת שם.

אם כן, מה קרה?

לאחר ההמראה ראה הנווט שהמטוס לא שומר על נתיב טיסתו בשל רוחות מערביות חזקות. הנווט העיר על כך לקברניט וביקש לתקן את הכיוון 5 מעלות ימינה. הנווט נענה בזילזול, והנווט שירטט את הנתיב הנכון בעוד המטוס ממשיך בנתיב טיסתו. לאחר כמה דקות שוב ביקש הנווט מהקברניט לתקן את הנתיב וזה סירב.

כשהגיע המטוס אל מעל ים סוף החליט הקברניט שמיקומו מערבית לשארם-א-שיך ושעליו לפנות שמאלה, לכיוון מזרח. הנווט אמר לו שהוא צריך לפנות ב-90 מעלות ימינה ולטוס מערבה אך הקברניט בשלו.הוא הפנה את המטוס שמאלה וטס לאורך ים סוף, הוא חשב שהוא טס לאורך מפרץ סואץ.

לאחר שעברה שעה וחצי הבין הקברניט שטעה בניווט ופנה לנווט שיתן לו נתיב חדש, בעוד המטוס טס מזרחה לכיוון מכה. הצוות הודיע לקברניט כי הוא מודח מתפקידו. הוא פינה את מושבו לטובת טייס המשנה וזה קיבל מהנווט כיוון חדש צפונה.

המטוס טס צפונה כ-4 שעות ולאחר מכן פנה מערבה כשהמכונאי עורך חישובי דלק ומנחה את הטייס ואילו האלחוטן מקבל קריאות אלחוט מתחנות קרקע שבעזרתן יכול היה הנווט לערוך את חישוביו ולתת כיוונים נכונים לתל נוף.

המטוס שב לתל נוף בשלום לאחר 11 שעות טיסה.


מקורות:

"טייסת הפילים" יעקב אבישר הוצאת רשפים,1993
התכתבות עם דני בר.




 
לייבסיטי - בניית אתרים