נכתב ע"י רפי לוסקי

הפעם טיסת היום שלי היא טיפה שונה, ולשם שינוי בכלי טיס אחר מדאון.

יום שישי בבוקר, אני מצויד ברשימת מטלות שיש לבצע בבית, רשימת סידורים וקניות שאני צריך לעשות בבאר שבע, והתראה חמורה מאשתי שמתברר שגם לה לפעמים הסובלנות שלה כלפי עיסוקי התעופה שלי יש לה סוף.

 
 8:00 בבוקר. אני בגובה 1500 (QNH) רגל ועוד טיפה  בשדה בוקר, המיקום המדויק בחצר הבית שלי על סולם גבוה תולה פנס גינה, הטלפון מצלצל, אלי פרץ על הקו מבקש מאוד אם אני יכול להטיס שלושה אנשים ללוויה באילת. חצי שעה המתנה ואתה חוזר - כך הבטיח האלי שלנו. ממרומי הגובה של הסולם, אולי בגלל חוסר חמצן זמני , או השד יודע מה גרם לי להגיד לו כן, מצאתי את עצמי עם תיק כבד שהוא בסתירה מוחלטת לרשימה הזכורה לנו מקודם. אני משכנע את עצמי שעם התכנון לנחות חזרה בשדה תימן עד שעה 14:00 אולי עוד אני אספיק כמה דברים, ואפילו לחזור מוקדם הביתה.

המטוס (צילום :אורן טרנר)

טוב, הגעתי לשדה תימן.רוח צד חזקה אבל במגבלה, מטוס ראלי 180 שנראה בבוקר זה יותר מכוער מהרגיל, ניסיון אחרון שלי לצאת מהתיק, אני מספר לאלי שכדאי שאני אעשה רענון קצר על המטוס. תוך שנייה אני באוויר עם אלי . הרענון בוצע, ושלושה אנשים כבדים ושמנים (יותר ממני) עם כיפות על הראש ועצובים מחכים לטיסה הפרטית שלהם לאילת.   המראה משדה תימן ,טיפוס איטי מאוד ואני בנתיב לאילת, בלאגן בקשר על חגב.מספר אירועים גורמים לבקרה להשתיק את כולם ולדבר בלי סוף בקשר עם גורמים אחרים.

פתאום שקט, הרדיו דומם, אני מסתכל על המכשור והרבה מערכות חשמל במטוס נופלים לי. כמה שמחתי שהגעתי מוכן לא רק עם מפה גם עם ספר IAP . המיקום שלי מתקרב ליוטבתה שיקול הדעת להמשיך לפי תוכנית הטיסה ולנחות באילת, הנוסע שיושב ליד עוזר לי למצוא בספר את נוהל הצטרפות לנחיתה בלי קשר, הכול מוכן, הרדיו עולה לרגע שוב, אני קורא בקשר עונה לי פיקוח דרום, מתברר לי שאני על תדר מצוקה, השד יודע איך הגעתי לתדר הזה, (אין לי תצוגה של התדרים) אני מספיק לדווח שיש לי בעיות קשר ואני ממשיך לנחיתה באילת, שוב דממה. מעל אילת הקשר חוזר באפן מלא ותקין.

לאחר הנחיתה אני מתבקש להגיע למרכז תיאום בשדה, הנוסעים שלי מודעים לי שב 13:30 הם בחזרה. טלפון לאלי בדיקה מחודשת של המכשירים והקשר הכול נראה תקין. במרכז התיאום מודעים לי שאם אחד ממכשירי הקשר לא יעבוד אני לא מורשה להמריא. אני בחשש שוב הולך למטוס ובודק הכול עובד. הנוסעים שלי מגיעים באיחור, ואז מתברר שלאחד הנוסעים (בין 70 בערך) שמתקשה בהליכה אין תעודת זיהוי, עכשיו בעיות להכניס אותם לשדה, עוד עיכובים ובסוף כולנו בשעה 14:20 יושבים במטוס חגורים, אני מדליק חשמל ראשי הכול עובד קורא בקשר למגדל ומבקש לפי הנוהל רשות להתניע. אני מתבקש להמתין, מטוס גדול ממריא בינתיים, יש רשות להתניע. חשבון קצר בראש אני עוד יכול להציל חלק מרשימת המשימות של אישתי ואפילו לחזור מוקדם הביתה. סיבוב מפתח להתנעה - וכל דבר חשמלי כושל, אין סטרטר. בדיקת פיוזים, כיבוי הכול, ניסיון נוסף -הנוריות חלשות, מה שמבטיח לי שהמצבר נמצא בגסיסה מתקדמת. אין סיכוי להתניע את המטוס,

השעה כבר 14:20. שיחה עם הבוס הגדול בשדה תימן. הוא שולח מטוס אחר לעין יהב. אני מתבקש לארגן מונית מיד לנוסעים הדתיים שלי ששומרים באדיקות על השבת.בעין יהב יעלו הנוסעים שלנו על המטוס האחר לשדה תימן, אני אמשיך עם המונית לשדה בוקר. אפילו הזקן שמתקשה בהליכה,למען קדושת השבת נראה זריז מהרגיל, ותוך זמן קצר אנו במונית שאין בה טיפה דלק. מתדלקים בתחנת הדלק ביציאה מאילת.  

רגע רגע, מה-חשבתם שהרפתקה עומדת להסתיים? מה פתאום היא מרגע זה רק מתחילה!  שאלה ששואל אחד הנוסעים מתי נגיע לעין יהב מתבררת כשאלת המפנה לסידור החדש, לא נספיק להגיע לפני כניסת השבת. המסר ברור, התוכנית נופלת, ואיתה הסידור שלי איך להגיע הביתה. אני מוצא את עצמי מחוץ למונית שממהרת לקחת את הנוסעים שלי לתוכנית אחרת להישארות באילת בשבת. אני עומד על הכביש כמו טמבל וחושב איך? מי? למה? כמה? טוב מה?, ואז חולף רכב שממנו נשמעת קריאה לוסקי. אני מנפנף  בידיים והרכב עוצר. אמיר,חבר מהעבר הרחוק שלי ממהר להגיע הביתה בקיבוץ גרופית. הוא מסיע אותי צפונה ומוריד אותי בצומת לכיוון מצפה רמון.

יום שישי בערב, מאז השרות הסדיר שלי לא עמדתי בטרמפיאדה מחכה לטרמפים. רכב עוצר לי ואני מדלג לנאות סמאדר. התנועה בכביש דלילה,שואפת לאפס אין ברירה. צריך לעדכן בביתי וצריך חילוץ, הבת הגדולה שלי יוצאת לאסוף אותי מהצומת ואישתי בצדק רב מתחילה לספר לי כמה אני דפוק. אחרי הרבה שעות במקום בחושך ובקור עד שהבת שלי הגיעה, אני מתחיל להסכים עם אישתי. ההרפתקה עוד לא הסתימה.אני יושב וכותב לכם בזמן שאני מחכה לרכב שיקח אותי לשדה תימן לרכב שלי שנמצא שם.   טיסת יום השישי שלי לא הסתימה, אבל מסקנות רבות יש לי. אחת מהן, אין כמו הדאייה, במיוחד בדאון שלי שיש לו גם אפשרות לחסוך נחיתות חוץ בעזרת המנוע. נחיתות רכות.
לייבסיטי - בניית אתרים