תקציר הרצאתו של סא"ל א',מפקד הטייסת הבינלאומית,בכנס "זרוע ארוכה-תדלוק באויר" שהתקיים בנובמבר 2006 בית ח"א.
תודתנו למכון פישר למחקר אסטרטגי,אויר וחלל על אישורו לפירסום באתר.


בשנים האחרונות שם חיל האוויר לעצמו יעד להשתתף בפעילויות בינלאומיות במקומות שונים בעולם, בעיקר בארה"ב. הדבר "פתח לנו את השמים" גילה לנו מתארים חדשים, איפשר לנו אימונים חדשים, עם חילות זרים, שיפר מאד את האימון וכמובן את היכולת המבצעית בתחום הזרוע הארוכה.
 
לאורך השנים צברנו ניסיון רב: במסגרת מבצע "שובל כחול" שנערך בשנת 1999, בימי מלחמת קוסובו, העבירו האמריקאים מטוסים לארץ ופנו אלינו בבקשת עזרה: לשלוח צוות ומטוס תדלוק כדי לתדלק את המטוסים האלה. התקיימה סדרה של פגישות ובעקבותיהן טיסה משולבת, מטוסי קרב מוטסים בידי טייסים אמריקאים ואנחנו עם ראם תדלוק מתדלקים אותם לכל אורך הדרך מבנגור במזרח ארה"ב עד לארץ. זו היתה ה"טעימה" הראשונה שלנו בפעילות של העברת מטוסים.
 
בשנת 2002 קיימנו פעילות ראשונה של חיל האוויר, בה טסו מטוסי F-15 לארה"ב, ובהמשך בשנים     2005 ,2004 ,2003 השתתפנו בתרגיל ה-maple flag בארה"ב ובקנדה. בשנת 2006 בצענו פעילות עם קרנפים. הפעילות של מטוסים ישראלים שיוצאים לאימונים בארה"ב ובקנדה מבוססת על מטוסי התדלוק המובילים את כל המבצע וכמובן מהווים תנאי לביצוע.
 
 
תדלוק באויר של מטוסי נץ  ממיכלית ראם של הטייסת הבין לאומית (צילום:עפר צידון)
כיצד  מארגנים  מבצע מהסוג הזה?  לדוגמה, מבצע "זוהר צפוני"בשנת 2004. המטרה היתה להעביר  תשעה מטוסי F-15 לאימונים ב -mountain home  ואחרי זה ב"נליס", אימון  ישראלי ובהמשך אימון בתרגיל red flag, תרגיל בהובלה אמריקאית שכולל חילות זרים. מבצע כזה כולל הרבה מאד אלמנטים, מגרש משחקים שונה, וגורם לשיפור גדול באימון של חיל האוויר. התגייסנו להכנה למבצע הזה בתמיכה של המטה, מחלקת הדרכה וטייסות הקרב. תמכו בנו האמריקאים - טייסת התדלוק, AOS .

הנתיב הראשון היה אל האיים האזורים. למטוסי תדלוק וקרב שטסים ביחד במהירות של 450-460 קשר זהו נתיב של שבע שעות וחמישים, נתיב ארוך. מאד מורכב להעביר מספר כזה של מטוסים, היה עלינו לתדלק כל מטוס קרב ארבע  פעמים, מספר הראמים אינו קטן אך הוא מוגבל. התחכמנו ושלחנו לפאלמה דה מיורקה ראם תדלוק שהמתין שם, ביום הראשון יצאו בשלב ראשון חמישה מטוסי בז. מטוס מטען הנושא כל הציוד הדרוש לפריסה טס בגובה, זוג מתדלקים יצאו במבנה ואיתם טסו חמישה מטוסי קרב והתחילו לתדלק. מטוס שני תדלק, ולאחר שהתרוקן מדלק, באזור החוף האיטלקי,חזר לארץ ריק מדלק. המטוס שהוביל, ראם התדלוק, המשיך להוביל, ובאחריותו לפגוש באוויר את המתדלק שהמתין בפאלמה דה מיורקה ולהעביר אליו את ההובלה.

הראם השני לקח את חמשת הבזים והביא אותם עד לאיים האזוריים. המטוס שהוביל אותם עד לאיים האזורים גמר את הדלק שלו ונחת בפאלמה, וחכה ליום למחרת. למחרת עשינו את אותו תרגיל ואחרי יומיים נמצאו תשעה מטוסי F-15, מטוס מטען ושני מטוסי תדלוק בלאג'ס שבאיים האזורים. זהו נתיב מאד מורכב שהוכיח את עצמו כבר פעמים מספר. הנתיב השני הוא קצר, בטייסת קוראים לו ה"נתיב הפשוט", אבל בטייסות הקרב מכנים אותו "הנתיב המפחיד". ים מתחת והרגשה לא נעימה בעת תקלה כלשהי. זהו נתיב באורך ארבע שעות וחמישים מלאג'ס לבנגור, בשיטה של מטוס מטען מוביל את כל השיירה, עוזר בכל נושא הקשר, מזג אוויר, תכנונים, תיאומים וכו' ואחריו טסים שני מבנים: 
 
 



 









 







מבנה אחד עם ראם שמוביל חמישה בזים, מבנה שני עם ראם שמוביל ארבעה בזים. כל מתדלק עם מטוסי הקרב שלו, מבצעים שני תדלוקים עד "נקודת אל-חזור" )PNR(. מי שעבר את "נקודת אל-חזור" מתודלק, יכול להמשיך ברוב התקלות עד לחוף המזרחי. בסוף הנתיב נוחתים בבנגור.
 
הנתיב השלישי כולו מעל ארה"ב, נתיב פשוט יחסית בהיבט של מקרי חירום, אפשר לנחות בשדות משנה. לאורך הנתיב מתבצעים שני תדלוקים באותה שיטה - כל ראם עם ערכת מטוסי הקרב שלו, מאחר ואנחנו בשלב זה רק עם שני ראמי תדלוק, זהו הנתיב המגבלתי מבחינת מגבלות הדלק שלנו.
 
מגיעים לבסיס mountain home ובהמשך ל"נליס" לאימונים. את המבצע המורכב הזה פיתחנו ביחד עם טייסות הקרב ובייעוץ אמריקאי.
 
הכל היה טוב ויפה בתכנונים, אולם עם הזמן גילינו שישנן תופעות מזג אוויר מאד לא פשוטות, הראמים ומטוסי הקרב צריכים לטוס בתופעות מזג אוויר גרוע מעל האוקינוס האטלנטי. ניסינו לתכנן כיצד לטוס עם כל מסת המטוסים הזאת במזג אוויר גרוע. בנינו ביחד מבנה המותאם לטיסה במזג אוויר גרוע: מטוס ראם מוביל בגובה מסוים ואחריו יושבים בצורה מדורגת מטוסי הקרב. הראם טס בגובה מסוים, ושומרים על הפרדה בגבהים בין מטוס למטוס. במהלך האימונים נתקלנו בפעם הראשונה בצורך לתדלק בתוך ענן. במזג אוויר בהיר מגבלת התדלוק היא שני מייל מגבלת ראות ושלושה מייל במבנה. אחרי התייעצויות החלטנו לבצע תדלוק בתוך ענני סטרטוס בשיטה שהאמריקאים המליצו: בראות עד חצי מייל מתקרבים ואז מתדלקים. אם אין קשר עין בחצי מייל חוזרים אחורה, ולא מתדלקים. לאחר אימון פעם-פעמיים ביום, ניתן בהחלט לבצע בכל מקום תוך כדי עננות.
 
למדנו לטוס במרחבים בינלאומיים: הכל מתואם, מסודר, עם קשר, בבקרה מלאה. למדנו להתמודד עם תופעות מזג אוויר. זוהי, לדעתי, התוספת הכי משמעותית לזרוע הארוכה של חיל האוויר.
 
משנת 2002 אנחנו שותפים בפעילות מטוסי הקרב שיוצאים לארה"ב, המקצוענות הולכת ומשתפרת, אני יכול לומר שבשנת 2006 כבר הגענו לרמה, שבעת אימונים תדלקנו מטוסי קרנף והעברנו אותם את האוקינוס האטלנטי. כל התכנון היה עצמאי לחלוטין, בלי שום עזרה, הגענו ליכולות מאד יפות.
לייבסיטי - בניית אתרים