© נכתב ע"י תא"ל (מיל') ישראל בהרב
 

מבצע מרגלית 9.11.77
 
לאחר סדרת התקפות בלתי פוסקות מצד המחבלים, אשר שיאן היה בשלושה מטחי קטיושות על אוכלוסיה אזרחית בנהריה, ניתנה לחיל האויר ההוראה לפעול.

כוונת המבצע, לפגוע קשה בתשתיות המבצעיות שהמחבלים יצרו לעצמם בלבנון ולגבות מהם מחיר כבד, במלחמת הקטיושות שלוחמיהם בחרו לקיים מול אזרחינו. לכן, השיטה שנקבעה הייתה שחיל האויר יתקוף ויפציץ 8 יעדי מחבלים בו זמנית.

זו הייתה ההזדמנות הראשונה של מטוסי הכפיר, פאר התעשייה האוירית, להוכיח את יכולתם בפעולה מבצעית.מפאת הקרבה והצפיפות של היעדים, כמובן שניתן היה לשתף במבצע רק חלק קטן מכלל טייסות חיל האויר, אך מערך טייסות הכפיר היה מיוצג במלואו (הטייסת שלנו: 113, וכן טייסות 101, ו 109).
 
כבר מבעוד ערב ידענו שהמבצע צפוי, אך המטרות עצמן ופקודת המשימה הגיעו רק בשעות הקטנות של הלילה. המטרה שניתנה לטייסת, הייתה "תל עזיה" – בסיס של המחבלים. הוקצב לנו כוח שכלל רביעייה שתתקוף בדיוק בשעת ה"ש" (07:30 בבקר), ועוד זוג שנועד לתקוף מייד אחרי הרביעייה, 10 דקות לאחר שעת ה"ש"...

היות ומטוס הכפיר טרם התנסה וטרם הוכיח עצמו מבצעית, הרי שליתר בטחון, אל אותה מטרה עצמה, בהמשך לתקיפה שלנו, נשלחת גם טייסת 101, בהרכב דומה (גם רביעייה וזוג).

 
 

כמפקד הטייסת קבעתי שאני אוביל את הרביעייה שלנו, וסמ"ט א' דוד זית יוביל את הזוג. שני המבנים של טייסת 113 אוישו כלהלן:

מבנה הרביעייה – אות קריאה 'הולנד':
 
1.     ישראל בהרב
2.     עמוס מוהר
3.     רון ארבל
4.     יואב שטרן
מבנה הזוג: - אות קריאה 'כשפן'
 
      1.דוד זית
      2.דוד הראל
רזרבה: רמי אברהמי, אשר זה מקרוב השלים את הכשרתו המבצעית.
הכנות אחרונות, תדריך, לומדים את המטרות ויוצאים למטוסים. אנשי צוות הקרקע גאים להפקיד בידינו מטוסים חמושים בשבע פצצות הנישאות תחת כל אחד מהמטוסים. אלא שלהפתעתי, דווקא במשימת הבכורה המבצעית, מופיעות במטוסים תקלות בכמות שאינה אופיינית למטוסים אלה, אשר בדרך כלל הוכיחו עצמם כמאוד אמינים. מטוסיהם של שני טייסים, שטרן מהמבנה שלי והראל מהמבנה של זית מתקלקלים (בעיית מעצורים).

 
סא"ל ישראל בהרב מבצע בדיקות אחרונות  לפני היציאה למבצע מרגלית (באדיבות ישראל בהרב)

היות והכינונו רק טייס במטוס רזרבי אחד, אני מחליט לצרף אותו לזית. כך, אברהמי יוצא במקום הראל, כמספר 2 במבנה 'כשפן', כדי שהם יהיו לפחות זוג מטוסים מלא. המבנה שלי 'הולנד' יוצא כשלישיה במקום רביעיה.

אלא שבכך לא די. אנו מוצאים עצמינו עם עוד מספר 'תקלות על הקרקע', אנושיות דווקא, אשר מדגימות לנו את חוסר הניסיון המבצעי שלנו... בשל תיאום זמני המראה לקוי, אני נאלץ להמריא באיחור של 3 דקות. אך עודף הדלק ועודף המוטיבציה להיות 'שחקן' ראשון בבכורה העולמית של הכפיר, עושים את שלהם, ובדרך, בניווט אל המטרה אני סוגר את פער הזמנים. ליתר בטחון, כדי להיות באמת 'ראשון', תכננתי כך שאכנס ליעף ההפצצה מספר שניות יותר מוקדם... (מאחר וידעתי שגם טייסת 109 אמורה לתקוף בדיוק בשעת ה"ש" ב 07:30).

בנוסף לכל הביטחונות הנ"ל "דאגו" החבר'ה לתכנן לנו את הניווט על מפה בקנה מידה של 1:250,000 תוך שימוש שגוי בסרגל ניווט שיועד למפה בקנה מידה כפול, של 1:500,000... דבר שהתגלה רק ברגע האחרון ממש!

לעומת ביצועינו הגרועים על הקרקע טרם ההמראה, הרי מרגע שהמראנו היה ברור לנו שהשילוב בין היכולת האישית שלנו כטייסים לבין המערכות המתקדמות והאמינות של המטוס, הנו חיבור מנצח, עתה עלינו להוכיח זאת. ואכן, את כל הטעויות בתכנון הניווט שהוכן בטייסת על גבי המפה מהנייר, אני 'עוקף' תוך שימוש במחשב הניווט החדשני של המטוס והסתייעות בנתונים המתקבלים ממנו על גבי התצוגה העילית המתקדמת המותקנת מול עיני. כמו-כן, תכננתי שהמחשב יסייע לי להגיע במדויק לזמן הרצוי.
 
לפי הנחיות הפקודה נדרשנו לפצל את הטלת הפצצות ולבצע שני יעפים, כדי שכל טייס ילמד את סטיית ההחטאה של מטוסו מהיעף הראשון, ויבצע את התיקון הנדרש מהיעף האחד לשני. אולם, לאחר ששקלנו זאת בטייסת, החלטתי שהזוג הראשון (אני כמס' 1 ועמוס מוהר כמס' 2 שלי) נטיל כל אחד את כל 7 הפצצות שלו כבר ביעף הראשון. זאת, על מנת לנצל עד מקסימום את גורם ההפתעה. כל זאת, תוך אמון מלא במטוס ומערכותיו וביכולת האישית שלנו, יחד עם הערכתנו שב'עידן הכפיר' אין יותר מקום לפעול לפי המתודה שהייתה נהוגה עד כה בחיל האויר, עם הצורך הארכאי לבצע תיקון בכוונון מיעף ליעף. היות ולמיטב היכרותנו עם המערכות ממהלך האימונים והניסויים עד כה – הפצצות פוגעות בנקודה אליה הטייס מכוון! מחשב ההפצצה המתקדם לוקח בחשבון את כל הנדרש: נתוני המטוס ברגע שחרור הפצצות, גובה, מהירות, זווית צלילה, נתוני מזג האויר והרוח, המסלול הבליסטי של הפצצה וכ'. אם כיוונת נכון – פגעת!
 
אנחנו טסים בגובה, צפונה, בדרך ללבנון. ניכנס ליעף מהגובה, כך שהמחבלים לא ישמעו אותנו מתקרבים לפני התקיפה, וגם ניחלץ מצלילת ההפצצה בגובה, כדי לצמצם את הסיכון להיפגעות מנשק נגד מטוסים. לקראת חציית הגבול אני כבר יכול להבחין באזור שבו יהיה עלי תוך זמן קצר לזהות במדויק את המטרה עצמה ולהטיס את המטוס והמבנה שלי אל נקודת הכניסה האופטימאלית להפצצה. "הפעל מפסקים" אני יורה ברדיו לבני המבנה שלי, אות להרמת מתגי החימוש בתאי הטייסים, אשר יאפשרו לפצצות להשתחרר לאחר לחיצת כפתור ההטלה שבסטיק (מוט ההיגוי). מפלס המתח עולה. אין מקום לפאשלות! בתקיפה אסור לטעות ולהיכשל, במיוחד כשהיא 'היסטורית'.
 
אני כבר יודע שאגיע בזמן המדויק (מינוס מספר שניות...), עתה המתח העיקרי הוא שמא לא אזהה את המטרה באופן וודאי. אנו מגיעים מכיוון דרום, ואכן, לפי כל ההכנות ולימוד המטרה המדוקדק שעשיתי על הקרקע, ה'תמונה' הדמיונית שמצויה בראשי מתחברת לתמונת המציאות שמתחתי על הקרקע. אני מזהה את המטרה בצד שמאל קצת קדימה והרבה למטה, כמתוכנן!
 
אני מרוצה מהדיווח המרגיע של מוהר וארבל, שגם הם מזהים את המטרה. אנחנו ניכנס ליעף מכיוון כללי של השמש, ממזרח למערב.
 
זהו, הגיע רגע האמת! עכשיו עלי להצליח בתהליך המורכב של יעף ההפצצה ולכוון כראוי. בביצוע היעף יש שילוב מנוגד של הטסה אגרסיבית וגם דיוק עדין, יחד עם שימור ההתמצאות המרחבית ואי איבוד המטרה עצמה...! אני מכניס את המטוס לגלגול מהיר שמאלה עד שאני הפוך על הגב, יחד עם משיכה חריפה של אף המטוס למטה, תוך שיפוט בזמן קצוב של כחמש שניות להביאו לצלילה יציבה בכיוון התקיפה, לקו שבהמשכו המדויק תימצא המטרה. הצלחתי. מכאן, בהמשך ורצף ישיר לחלק הראשון של התמרון, בתוך זמן קצוב של כ 3 שניות נוספות, עלי להמשיך את השיפוט ולשלב בו זמנית שלושה עזרים שבתצוגה העילית: 'להוליך' את נקודת המכוון שבכוונת קדימה בדיוק אל המטרה, תוך פענוח עמודת הגובה היורד וזיהוי מהלך 'סמן הפתרון' (כשיש 'פתרון' הפצצות יוטלו מיידית בלחיצה על כפתור השחרור, ללא שהיה). עלי להצליח לחבר את השלושה יחדיו: את גובה השחרור המוכתב וה'פתרון', כשהכוונת תהיה במדויק על המטרה!
 
המטרה הייתה מבנה בצורת 'ח' מלבני בגודל של כ 50-70 מטר אורך, על כ 25 מטר רוחב. לכן, חילקנו אותה בינינו, כך שאני מכוון למרכז החלק השמאלי, הארוך יותר, מוהר לצד הימני וארבל למרכז או יתקן לפי שיראה לו.
 
לאחר תמרון הגלגולים הראשוני, בו 'התחלפו' סביב ראשי השמים והארץ חזור והלוך, עכשיו אני מיוצב בתוך היעף בשיא הריכוז, מצליח לחבר את הכל יחדיו על המטרה שלי. לוחץ על כפתור ההטלה תוך המשך צלילה אליה וחש למשך כשנייה שלימה את רצף הזעזועים של עזיבת כל 7 הפצצות את כנפי המטוס, בזו אחר זו. כפי שתכנתתי את הפצצות לפני הטיסה, הן יגיעו למטרה בשובל רצוף לאורך כ 75 מטר, שלוש מהן יפגעו לפני נקודת המכוון שלי, אחת בה ושלוש אחריה. כך הן 'יכסו' את כל אורך הצד השמאלי של המבנה.
 
לאחר עזיבת אחרונת הפצצות את המטוס אני מושך בסטיק בהחלטיות להיחלצות מהצלילה, לעליה חזרה לגובה, להקפה נוספת שתיועד ליעף ההטלה השני של מספר 3 ארבל, שכזכור, לפי הפקודה לא הטיל את כל פצצותיו ביעף הראשון.
 
עם ההיחלצות מהצלילה, בחציית האופק, בהליך המקובל, אני מגלגל לרגע את המטוס כך שאוכל לראות בעיני את רגע פגיעת הפצצות במטרה. הייתה לי כשנייה אחת לראות את המטרה עדיין שלמה בשלוותה, ואז, ברצף מדהים אני רואה את תזמון הפגיעה המדויקת של הפצצות והתאבכות הפיצוצים המסתירים תחתם את המטרה הקורסת. יישרתי את המטוס וחזרתי למשיכה אל ההקפה הנוספת. מהגובה, יכולתי לראות שלמעשה רוב מרכיבי מבנה המטרה נהרסו. רון ארבל הטיל את הפצצות שנותרו לו על מה שמצא כמקטע קצת פחות הרוס. המטרה נמחקה מעל פני האדמה. את הראיות הברורות לכך אנחנו נראה אחרי הנחיתה, כשנצפה בסרט מצלמת התקיפה שמצלמת לאחור למטה, ומאפשרת לראות את רגע פגיעת הפצצות במטרה וכן כשנסתכל בתמונות מסרט הצילום האנכי שלאחר התקיפה.
 
הסתכלנו, ואכן, המטרה הושמדה לחלוטין. התוצאה הייתה הצלחה מעבר למשוער, הפצצות שלנו פגעו ישירות בכל חלקי המטרה, ומירב הנפגעים של המחבלים היו ביעד שלנו 'תל עזיה'.
 
לטייסי טייסת 101 שבאו כדי להמשיך אחרינו, לא נותר אלא להתלונן באויר שאין להם מטרה, מתל עזיה לא נשארה אבן על אבן.
 
על אף כל הבעיות והתקלות שאפינו את הגיחה שלנו טרם ההמראה, הרי שלאחר הנחיתה יכולתי לסכם שמהחלק שלנו במבצע – נתקבלו התוצאות הטובות ביותר! הן בעובדה שמירב הנפגעים במבצע היו מתל עזיה והן במידת ההרס. הייתה זו המטרה היחידה שהושמדה לחלוטין.
 
בסיכום התחקיר, בצד ההצלחה והפגנת היכולת המרשימה, לא יכולתי שלא לציין בחיוך נסתר, שאין ספק שכטייסת אשר משימתה העיקרית הנה דווקא אויר/אויר, 'יצרנו' לעצמינו כרגע 'בעיה', הנה חיל האויר עוד יגלה את יכולתנו המדהימה למשימות תקיפה, ומישהו ייפול על הראש ויחליף בין המשימות של מטוסי הקורנס והכפיר...??
 
אכן, אנו מצפים להזדמנות למפגש של קרב אויר עם מטוסי אויב ולהפלה הראשונה אשר תוכיח, שגם באויר/אויר אנו הטובים ביותר!
 
סא"ל ישראל בהרב

כל התמונות באדיבות ישראל בהרב

 
המטרה כפי שצולמה ע"י מצלמת התקיפה במטוס הכפיר של בהרב,שניות לפני הפגיעה.  תמונה ממצלמת הכוונת של מטוס הכפיר של בהרב
תמונה ממצלמת התקיפה של מטוסו של בהרב המטרה המושמדת כפי שצולמה ע"י מטוס צילום

©כל הזכויות שמורות לתא"ל (מיל') ישראל בהרב.אין להשתמש במאמר זה או בכל חלק ממנו או לאחסנו בכל מאגר מידע שהוא ללא אישור מראש,ובכתב,של המחבר.
לייבסיטי - בניית אתרים