נכתב ע"י סא"ל (מיל') עופר בן פרץ

הימים ימי כוננות, מתיחות והכנות מבצעיות. במוצאי שבת יום העצמאות באמצע המסיבה בחדר אוכל נגדים בתל נוף, ראש אג"מ עזר ויצמן עלה לבמה והודיע למשתתפי נשף צוותות האוויר כי מצרים החלה להעביר כוחות צבא לתוך סיני. ימים אח"כ סילקה את כוח האו"מ מהרצועה וחסמה את מיצרי טיראן. צה"ל מגייס בהדרגה מילואים, מרכיב חטיבות ושולח אותם לגבול סיני, חלקן בפיקוד ותיקים שמזמן היה נדמה כי יצאו מהמערך הלוחם, כמו חיים בן-דוד שקיבל את גזרת דרום הנגב מהר שגיא ועד אילת. צה"ל מתאמן ומעדכן תכניות.

כמעט בכל יום אני טס עם מפקדים בכירים בשטח, ומשלחות מהמטכ"ל המבקרות ביחידות שבקו, מלפני אור ראשון ועד אחרי שקיעת החמה. בימים אחרים אני משתתף כנציג כוח המסוקים בתכנונים מבצעיים, דוגמת זה של חטיבת הצנחנים במילואים בפיקוד מוטה גור, במשימת השמדת כוחות ומתקנים בבסיסי ח"א המצרי במידה ומבצע מוקד לא ישיג את מלוא מטרותיו. ראש הממשלה אשכול המשמש גם שר הביטחון נשמע מהוסס בכל הזדמנות, דבר המגביר חששות הציבור.

יום אחד לקראת סוף מאי, אני אוסף בשדה דב את כל רמטכ"לי העבר, טס עמם למטווח 300  שם חטיבה 7 בפיקוד אל"מ שמואל גונן מבצעת הצגת אש עבורם. מטרתה הייתה לעדכנם ביכולת צה"ל שהשתפרה בכושר תנועה ואש מאז שירותו בתפקידם. כמה ימים אח"כ מתמנה אחד מהם, משה דיין לתפקיד שר הביטחון, הציבור חש מבלי לדעת פרטים שהצד הביטחוני מקבל דחיפה, ואנחנו כבר לא בחסדי האומות ושכנינו הצרים לכלותנו. מאידך ירדן מצטרפת למצרים וסוריה ומעמידה את צבאה תחת פיקוד מצרים.

05:00 יום שני 5 ליוני 1967, הטלפון המבצעי מצלצל בחדרי שבמגורי צ"א רווקים, ואני יורד לטייסת, באפריל, לאחר שנתיים הכשרה קיבלתי קברניטות מסוק סיקורסקי. ניכרה תנועה ערה בבסיס. משימתי היתה סיוע תובלתי לאלוף פיקוד צפון, כממריא ראשון זכיתי לבחור אחד מחמשת המסוקים מהדגם הצבאי בהם הותקנו בארץ מיכל נתיק בצד שמאל של הגוף, תוספת 1500 ליברות, שיותר ממכפילה את הטווח והשהיה. מסלולי ההסעה מלאים ברביעיות מיסטרים ומיראז'ים, המסיעות למסלולי 15 ו-18, כל מבנה לבסיס היעד שלו וזמן המראתו לתקיפה בזמ"מ אחיד.

אני ממריא ב-07:25 ממסלול ההסעה צפונה בין שני מסלולי ההמראה בכדי לא להפריע לזרימתם, טס נמוך מאוד לרמת דוד, מכין את תדר מקלט מוצא הכיוון לקול ישראל לשמיעת חדשות בהמשך. מתמקם בגף תובלות בבסיס ליד טלפון, עמי בצוות במשך כל המלחמה ועל אותו מסוק אמנון טייס משנה ועזרא מכונאי מוטס. אלוף פיקוד הצפון לא עושה במסוק שימוש, אך הבקר מזניק אותי מספר פעמים לחילוץ טייסים ופינוי נפגעים. באווירה שנוצרה בימי המתיחות היו תופעות של אזרחים ערבים בעיר מגורי חיפה שהלכו ברחובות השכונות קבל עם ובקול גדול חילקו ביניהם את השלל הצפוי. כאשר הוזנקתי לחלץ טייס ווטור שנפגע בתקיפה בסוריה ונטש מעל הר טורען, בהכירי את האוכלוסייה באזור ממסעותיי הרגליים כחניך הפנימייה הצבאית, חשתי במהירות האפשרית, עזרא שהפעיל את מכשיר החילוץ "שרה" מתא המטען לא הצליח להתביית על משואת הטייס. נחתתי לאחר שני ניסיונות כושלים למצאו, החלפתי עם עזרא מושבים- הוא בכסא הקברניט, אמנון מטיס, ואני למטה בתא המטען מול צג השרה. מצאתי אותו מיד, התחלפנו שוב ונחתתי על מדרון מסולע במיוחד. גיורא עלה מיד והתרחקתי במהירות מהנקודה המוקפת מאות צעירים בני הכפרים שאצו לעברו אך טרם הגיעו אליו.



אהוד נפגע גם הוא בתקיפה, זינקתי לאזור כפר ברוך אולם טנדר מהמושב אסף אותו לפני והוא היה בדרכו לטייסת. למחרת בשעה 05:50 נשמעה סירנה כללית בבסיס וביחד עמה ראיתי טופולב 16 חולף בצד צפון מזרח של הבסיס ושמעתי כמה צרורות ממקלע הזנב שלו שאחד מהם פגע במדרגות מפקדת הבסיס. הוזנקתי למחנה עמוס ליד כביש הסרגל, מקום ממנו היתמר עשן. אותו טופולב היה אמור להפציץ קודם לכן את ת"א ופגע ליד מבשלת השיכר אביר באזור התעשייה נתניה דרום. במעברו מעל רמת דוד נפגע מאש סוללת הנ"מ, וממטוס המיראז' מהבסיס וטייסו אמנון, שניהם זכו בהפלתו. הטופולב נפל על המחנה, כל שבעת אנשי צוותו נהרגו, מפקדו היה בדרגת אל"מ. איתרתי מספר חיילים שנפצעו מהתרסקות הטופולב והטסתי אותם לבי"ח העמק בעפולה. בהזדמנות זו ביקרתי את שמואל בן הקורס שלי שנפגע ביום הראשון למוקד ואיבד עין.

בדיעבד הסתבר כי נהרגו חיילים שלא נמצאו עקב האש מפגיעת הטופולב במצבור הדלק בבסיס. בצהרים חילצתי פצועים מכוח רגלי ורכוב גדול שפעל בגזרת ג'נין. באותה עת כבר היתמר העשן ממצבור הדלק שנפגע עת התרסק עליו הטופולב וכיסה את מרבית צפון המדינה, כן בערו כל היערות בצפון מארטילריה סורית וירדנית. לפנות ערב הוטלה עלי משימת חיפוש בגזרת החרמון של נחום שהופל, אולם היא בוטלה טרם המראה, והוטלה על סופר פרלון שחיפש בגזרה מספר טייסים וגם אותו. חזרתי לבסיס האם, ביצעתי חילוץ בלילה מגזרת נאחל של שלושה חיילים פצועים קשה והבאתי אותם לבי"ח באר שבע, הצוות הרפואי ביצע עבודה טובה וכך הגיעו לשולחן הניתוחים במצב מיוצב לאחר שאספתי אותם במצב קשה.

האתגר העיקרי באותן משימות היה למצוא את הכוח, לא פעלו כל עזרי ניווט רדיו, אחרים לא היו, הלילות חשוכים לחלוטין,הראות מוגבלת מאבק שהחל לעלות מתנועת הרק"מ במדבר, מכשירי הקשר הצה"ליים אפשרו קשר רק בטווח קצר מאוד, והכוחות לא היו כולם מיומנים בהנחתת וסימון מנחת למסוק. רק ניווט באמצעות הנחלים הבהירים בגזרה אפשר הימנעות מפגיעה בהרים הגבוהים בהרבה מיתר השטח (ג'בל ח'רים, ג'בל הלאל) ומציאת הכוח שמיקומו לא הוגדר במדויק בעת ההזנקה. אלה היו הימים הראשונים, בהם ח"א בהשמידו את חילות האוויר של מצרים, סוריה, ירדן וחלק מעירק ולבנון השליט עליונות אווירית בזירה ואיפשר לצה"ל לכבוש את סיני, הגדה והרמה, ולאזרחי המדינה לשאוף מלוא ריאותיהם תחושת ביטחון.

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים