נכתב ע"י אמיר שגב
 
לאחר מלחמת ששת הימים, החל חיל האוויר לבדוק רכש של מסוקי תובלה כבדים. בפניו עמדו שתי בחירות – מסוק ה- CH-47צ'יינוק, ומסוק הסיקורסקי CH-53 סי סטאליון. לאחר בחינת המסוקים, החליט חיל האוויר לרכוש את מסוקי הסיקורסקי, והזמין את הדגם S-65C-3, הדומה לדגם CH-53D של חיל האוויר האמריקאי. למסוק ניתן שם עברי, בפעם הראשונה למסוק בשרות – "יסעור".

שבעת מסוקי היסעור הראשונים שנכנסו לשרות חיל האוויר נקלטו בגף יסעור של טייסת "הסופר פרלון", גף שהפך ב-6 באוגוסט 1970 לטייסת "דורסי הלילה" בבסיס תל נוף. הראשון בהם הגיע בתאריך 26 לאוקטובר 1969, והאחרים הגיעו עד ועד תחילת ינואר 1970, בשלוש קבוצות שונות. יסעורים אלו מוספרו בתחילה במספרים דו ספרתיים.
 
 
יסעור 33 בטיסה, תחילת שנות ה-70' (מקור: בטאון חיל האוויר)
 
מאוחר יותר, עם הגעת משלוחי מסוקים מתקדמים, קיבלו אלו את הכינוי "סדרה א'" ואת הקידומת 1 כספרה שלישית. שלושה ממסוקים אלו היו אלו שביצעו, בתוך כחודשיים לאחר הגעתם ארצה, בלילה שבין 26-27בדצמבר 69 את מבצע "תרנגול 53" – חטיפת מכ"מ P-12 רוסי מראס ע'ארב שבמצרים.

לבד ממשימות הנחתת כוחות וחילוץ פצועים, לקחו עד מהרה היסעורים משימה נוספת ששנים רבות הייתה חסויה, משימת "כתף" – יסעורים עמוסי ציוד אלקטרוני שימשו למשימות לוחמה אלקטרונית כהגנה למטוסי תקיפה.

ארבעה מסוקים מתוך אלו נגרעו מהסד"כ עד 1974, כאשר ברוב המקרים נהרגו חלק או כל אנשי הצוות: מסוק 31 הופל במלחמת יום הכיפורים במהלך משימת "כתף" מערבית לאום חשיבה; מסוק 33 התרסק בפיתחת רפיח בעת שחזר ממשימת "כתף" ביולי 1971; מסוק 41 אבד בעת אימון תפיסת מל"ט בספטמבר 1971; ומסוק 43 אבד בתאונת היסעורים במחניים.


 
שיטת המספור המתוארת בהמשך (להבדיל מהחלוקה לסדרות) החלה לאחר מלחמת יום הכיפורים. מצויות בידינו שש תמונות של מסוקי יסעור, המיצגות את רוב המסוקים מסדרות ב' וג', מתקופת מלחמת יום הכיפורים ולפניה. מסוקים אלו נושאים את הקידומת 9 שהוחלפה במהלך שנות ה-70' לתיאור לעיל.
 
קבוצת היסעורים השנייה, שכונתה "סדרה ב'" נקלטה בחודשים יולי ואוגוסט 1971, וזכתה לקידומת 2 אם כי פעלה תקופה מסוימת עם הקידומת 1. קבוצה זו, שכללה חמישה מסוקים, גם היא אבדה ברובה למרבה הצער בנסיבות קטלניות: מסוק 49 הופל בעת פינוי פצועים במלחמת יום הכיפורים בגדה המערבית של הסואץ; מסוק 45 אבד בתאונת הנחת אבן הגבול במצרים בדצמבר 1988; מסוק 53 הופל על ידי החיזבאללה במלחמת לבנון השנייה; ומסוק 47 אבד בתאונת טיסה עקב ורטיגו ברמת הגולן בשנת 1985.
 
יסעור 47 במסדר כנפיים, בחודש יולי 1971. כאן המסוק עדיין עם קידומת 1 שהומרה מאוחר יותר לקידומת 9 ולאחר מכן לקידומת  2 (מקור – אוסף אישי יוסי יערי) יסעור סדרה ה' מס' 245 בניסויי טיסה בשנות ה-80. מסוק זה אבד בתאונת הנחת אבן הגבול כשזנבו נשבר.קברניטו סרן מוטי שרון נהרג ושלושת אנשי הצוות האחרים נפצעו (מקור:אתר ח"א)
 
קבוצת היסעורים השלישית, שמנתה ששה מסוקים, מוספרה בקידומת 3 וזכתה לכינוי "סדרה ג'". השוני העיקרי בינה לבין סדרות א' וב' היה התקנת מערכת ראיית לילה (הגברת אור כוכבים) בתא הטייס. חמישה מהם הספיקו להיקלט בחודשים נובמבר 1972 עד פברואר 1973, והאחרון שבהם נקלט לאחר המלחמה, בחודש דצמבר 1973. מסדרה זו אבדו חמישה מסוקים, כולם בתאונות: מסוק 55 ומסוק 67 אבדו בהתנגשות לילית מעל מבוא שילה באפריל 1990; מסוק 57 היה אחד משני המסוקים שהתנגשו באסון היסעורים בשאר ישוב; מסוק 60 אבד באסון הנ"ד בבקעת הירדן במאי 1977; ומסוק 64 אבד בתאונה לא קטלנית באוגוסט 1974.
 
 
יסעור סדרה ג' מספר 357, בתמונה שצולמה במלחמת יום הכיפורים עם קידומת 9. מסוק זה אבד באסון המסוקים בשאר ישוב בפברואר 1997. (מקור – בטאון חיל האוויר, דצמבר 1979)

הקבוצה הרביעית של המסוקים, שכונתה "סדרה ד'" ומוספרה בקידומת 4, כללה מסוקים מעודפי הזרוע האוירית של חיל הים האמריקאי שנמסרו לחיל האוויר במסגרת הרכבת האווירית במלחמת יום הכיפורים. שמונת המסוקים, כולם מדגם CH-53A, נקלטו מיד בתום המלחמה אולם עברו התאמה במשך כמה חודשים טרם כניסתם לשירות. ההבדלים הבולטים בינם לבין הסדרות הקודמות היו בעיקר העדר צינור תדלוק והעדר מיכלי דלק נתיקים בצד הגוף כמו גם לוחות שריון בנקודות שונות להגנת המסוק, לבד מהבדלי מערכות שונות בתא הטייס. בשל החסרון הבולט של הטווח הקצר יותר, ארבעה מסוקים מתוך קבוצה זו שודרגו מאוחר יותר לסטנדרט הסדרות הקודמות (למעט כמות שריון נמוכה יותר), וזכו להחלפת הקידומת ל-7 ולכינוי "סדרה ז'". ארבעת האחרים נותרו ללא שינוי, לשם שימור יכולת תפיסת המל"ט באוויר, שדרשה מסוק ללא בידונים וללא צינור תדלוק.
 
 
יסעור 2000 מס' 914, במקורו 414 ולאחר מכן 714. אפשר להבחין בחיזוקים מעל בתי הגלגלים שנוספו לשם התקנת מיכלי הדלק הנתיקים בסדרה ד' כששודרגה לסדרה ז' (צילום: אמיר שגב)

לאור שחיקת הסד"כ הגבוהה (6 מסוקים מתוך 18 שנרכשו עד מלחמת יום הכיפורים, ללא תוספת הרכבת האוירית) והתכנון לפתיחת טייסת נוספת בינואר 1975 (גף יסעור בטייסת הסופר פרלון, לימים טייסת "מובילי הלילה", גם היא בבסיס תל נוף) רכש חיל האוויר עוד 17 מסוקים חדשים, גם הם מדגם S-65C-3. השוני בינם לבין סדרות א' עד ג' היה להבי רוטור עשויים מטיטניום; לוח מכשירים דיגיטלי; והעדר מערכת ראיית הלילה שהייתה בסדרה ג', לאור השימושיות הנמוכה שלה. מסוקים אלו, שכונו "סדרה ה'" ומוספרו בקידומת 5, נקלטו בחודשים מאי עד אוקטובר 1975. בשל היותם החדשים ביותר היה מצבם הטכני הטוב ביותר, והם כונו על ידי אנשי המערך "הנבחרת", ונשאו בעיקר העול של משימות עלומות של המערך. גם כאן אבדו ארבעה מסוקים, מהם שלושה בתאונות קטלניות בשנות ה-70'.
 
 
יסעור סדרה ה', שמספרו במקור היה 530. כיום מספרו 030 לאחר שדרוג ליסעור 2000
(מקור – אתר חיל האוויר)

סדרה ו', מסוקים בקידומת 6, הם שני המסוקים שכונו "האוסטרים". המסוקים , מדגם S-65-0e, נרכשו מיחידת חילוץ אוסטרית והוטסו ארצה בחודש מאי 1981. אחד מהם, מסוק 66, אבד בתאונה קטלנית במצפה שלם במרץ 1996, לאחר ש"כיכב" שלא בטובתו כמסוק "אסון הכבל" בו נהרגו שני לוחמי יחידה 669 בעת אימון חילוץ מכבל.
 
 
יסעור 66 על שער בטאון חיל האוויר, מארס 1985
 
לאחר מלחמת המפרץ קיבל חיל האוויר, בחודשים אפריל וספטמבר 1991, עוד 10 מסוקים משומשים מעודפי אווירית חיל הנחתים האמריקאי , גם הם מדגם CH-53A. מסוקים אלו, שכונו "סדרה ח'", נשאו את הקידומת 8. בתקופת שרותם הראשונה נשארו המסוקים צבועים בסכימת האפור-ירוק עמה הגיעו לארץ, ובמהלך כניסה לביקורת רבתית ביחידת האחזקה האוירית של ח"א או במפעל מת"א של התעשיה האוירית הם נצבעו בסכימה הצה"לית הרגילה. שבעה ממסוקים אלו שודרגו לרמת היסעור ה"רגילה" בחיל האויר, וקיבלו את הקידומת 4.
 
 
זנבו של יסעור סדרה ח' מס' 875, בתערוכה בשנת 1992. אפשר לראות את מס' הצי והדגם על זנבו, ואת סכימת הצביעה בה הגיע המסוק כשנה קודם לכן. מאוחר יותר שודרג המסוק וקיבל את המספר 475, ועם שדרוגו לרמת יסעור 2000 קיבל את המספר 975 (צילום: אמיר שגב)

במהלך ההסבה לרמת יסעור 2000, החל מ-1992, שונתה הקידומת של כל מסוק שעבר את ההסבה: היסעורים  מדגם   S-65C-3 (ובכלל זה שני ה"אוסטרים") קיבלו את הקידומת 0, ואילו מסוקי ה-A המשומשים קיבלו את הקידומת 9. במסגרת זו שודרגו כל המסוקים שנותרו בשירות מהדגם ה-S-65C-3 וכל מסוקי סדרה ד' (אלו ששודרגו קודם לכן לרמת סדרה ז' ואלו שלא). חלק ממסוקי סדרה ח' שודרגו כאמור לרמת סדרה ד', ומאוחר יותר הוסבו רובם גם לרמת יסעור 2000.  השדרוג כלל בעיקר את האוויוניקה בתא הטייס, מעבר לצגים דיגיטליים, והוספת מיזוג אויר בתא הטייס. בנוסף כלל השיפור חיזוקי מבנה והחלפות צנרת.
 
בשנה האחרונה החל פרוייקט הסבה ליסעור 2025. מסוק ראשון, שמספרו עם כניסתו לשירות היה 556 ולאחר שדרוגו ליסעור 2000 הפך ל-056, הוצג לפני כמה חודשים. מספרו לאחר השדרוג לא שונה.
 
יסעור 048, השני שהוסב לרמת יסעור 2025, בתצוגת יום העצמאות 2009 בבסיס תל נוף
(צילום: אמיר שגב)
היסעור הראשון שהוסב לרמת יסעור  2025 (צילום:ניר בן יוסף)

מלבד מסוקים אלו קיבל חיל האוויר עוד 8 מסוקים משומשים מדגם A. מסוקים אלו, שהובאו מאחסנה בבסיס דיוויס מונטן (והיו מיושנים אף מהיסעורים שנקלטו במסגרת הרכבת האווירית), נקלטו בחיל האוויר באוגוסט 1993, אך מעולם לא נכנסו לשירות בטייסות, אלא שימשו לחלקי חילוף ולכן גם לא מוספרו בשיטת הספרור לעיל.
 
מקורות זרים מציינים שארבעה מסוקים בסטנדרט יסעור 2000 נמכרו למקסיקו בחודש נובמבר 2008. תמונות שניים מהם פורסמו באינטרנט, ובכלל זה תמונה של אחד מהם (מס' 82) בליין היסעורים בתל נוף, כאשר מאחוריו יסעור 906. מסוק 81 זוהה כבעל מספר יצרן 65-238, אשר מזהה אותו כיסעור 37, יסעור סדרה א' שהיה הרביעי שנכנס לשירות חיל האוויר.
 
 
יסעור 82 של חיל האוויר המקסיקני (צילום: יובל לפיד)


 

 

 
לייבסיטי - בניית אתרים