נכתב ע"י עפר צידון

תולדות פיתוח המסוק
 
לאחר שהובטחה הצלחתו של מסוק הבל 205 (UH-1D) בתחום הצבאי, רצו אנשי החברה לנצל את ההצלחה ולפרוץ גם לשוק האזרחי. בכוונתם היה לפתח מסוק שיתאים למשימות חילוץ, תובלה וסיוע לקידוחי נפט בלב ים. כדי לאפשר בטיחות גבוהה יותר לטיסות ארוכות מעל לים, וכדי לאפשר פעולה יעילה באיזורים גבוהים וחמים הוחלט לבנות מסוק בעל 2 מנועים.
 
ב-29.4.65 המריא לטיסת בכורה מסוק בינוני שהיה למעשה UH-1D שהותקנו בו זוג מנועים וכינויו היה Twin Delta. מארז המנועים הכפול, שסומן XT67-T-1 פיתח הספק מירבי של 1240 כ"ס להמראה ו-1100 כ"ס בפעולה רצופה. המשך פיתוח המסוק התעכב מספר שנים עד שנמצא לקוח רציני שהיה מוכן להתחייב על רכישת כמות מספקת של מסוקים. היתה זו ממשלת קנדה שגילתה עניין בדגם הדו מנועי. חברת בל הסכימה לפתח את הדגם שיצוייד בזוג מנועים מתוצרת פראט אנד וויטני קנדה. המסוק החדש סומן ע"י היצרן כדגם 212.
 
ב-1.5.68 חתמה ממשלת קנדה על חוזה עם חברת בל לרכישת 50 מסוקים דו מנועיים. במקביל קיבלה החברה הזמנות ראשונות מממשלת ארצות הברית. 79 מסוקים עבור חיל האויר, 40 מסוקים עבור הצי ועוד 22 מסוקים עבור המרינס. מסוקים אלה סומנו UH-1N.
 
אב הטיפוס של הדגם 212 ביצע טיסת בכורה ב-16.4.69. גוף המסוק החדש דמה לגופו של ה-UH-1H כאשר השינויים מתבטאים בחרטום מחודד יותר ובמבנה שונה של בתי המנועים מעל גוף המסוק. צמד המנועים מפתח הספק מירבי של 1800 כ"ס (לעומת 1400 כ"ס ב-205). ההספק התפעולי הרגיל של המנועים הוא 1290 כ"ס להמראה ו-1130 כ"ס לפעולה רצופה. נתונים אלה מצביעים על עודף הספק של 30% בהמראה, המבטיח ביצועים טובים גם במזג אויר חם וגם באיזורים גבוהים. ניתן להמשיך לטוס על מנוע אחד הנותן הספק של 800 כ"ס בפעולה רצופה. כדי להגביר עוד יותר את בטיחות המסוק, הותקנו בו גם מערכות כפולות של הידראוליקה, דלק, חשמל ומניעת אש.
 
אספקת המסוקים לח"א האמריקאי החלה באוקטובר 1970. במאי 1971 נמסר המסוק הקנדי הראשון. בשנים 73-78 נמסרו עוד 159 מסוקים לצי ולמרינס. במקביל לדגמים הצבאיים פיתחה חברת בל דגם אזרחי של המסוק שכונה טווין 212. המסוק זכה להצלחה רבה גם בשוק האזרחי והוא מופעל בעשרות מדינות בעולם.
 
רכישת המסוקים לח"א הישראלי
 
כאמור לעיל, הבל 205, אשר נכנס לשירות בח"א הישראלי בסוף שנת 1967, התגלה כמסוק בעייתי להפעלה בתנאי חום קשים וגבהים גדולים, תנאים אופיניים לאיזורי הפעילות של צה"ל באותן שנים-מרחבי סיני ורמת הגולן. ל-205 היה עודף הספק של 12% בלבד, שאינם מספיקים לתפעול המסוק בתנאים קיצוניים. לפיכך החל ח"א לחפש תחליף בעל ביצועים טובים יותר למסוקי ה-205 שלו. הבחירה הטבעית היתה הבל 212, שהינו בעל מימדים זהים ל-205 אך עם כושר נשיאה מוגדל (2330 ק"ג לעומת 1960 ק"ג), ויחד עם זאת בעל רזרבות הספק של 30%. ח"א רכש מסוקי 212 חדשים ישירות מן היצרן. ההתקנות הצבאיות במסוק בוצעו לאחר הגעתו לארץ. שני המסוקים הראשונים הגיעו לארץ ביוני 1975, וההזמנה סופקה במלואה עד יולי 76. לפי מקורות שונים נרכשו ע"י ח"א כ-60 מסוקי בל 212. המסוקים כמו כן הופעלו במסגרת ביה"ס לטיסה של ח"א. המסוקים הוחלפו בחיל על יד מסוקי הסיקורסקי בלקהוק ויצאו מהשירות.

 
(באדיבות רענן וייס)
 
הפעלת המסוקים בחיל האויר
 
מסוקי הבל 212 שימשו למשימות הבאות:תובלת גייסות, חילוץ והצלה, פינוי פצועים, הטסת אח"מים ואימון טייסי מסוקים בביה"ס לטיסה. המסוק מופעל ע"י צוות של שלושה: קברניט, טייס משנה ומכונאי מוטס. בנוסף יכול המסוק לשאת עוד 12 חיילים על ציודם. בשני צידי הגוף ניתן להתקין מקלעי מאג להגנה על המסוק מפני כוחות קרקע עויינים. לצורך פינוי פצועים ניתן להתקין במסוק 6 אלונקות ואז מצטרפים לצוות המסוק גם רופא וחובש. למשימות חילוץ והצלה מצטרפים לצוות רופא, חובש ושני מחלצים. אמצעי החילוץ העיקרי במסוק הוא מנוף הצלה בעח כושר הרמה של 270 ק"ג וכבל באורך 70 מטר. לכבל זה ניתן לחבר אלונקה או כיסא חודר יערות.

 
 
מסוקי הבל 212 ביצעו חילוצים נועזים של נפגעים, כולל חילוצים תחת אש ובתנאי מזג אויר קשים וראות לקוייה ביותר. שלושה צוותים זכו בצל"ש על פעילויות שביצעו במהלך מלחמת של"ג, כולל חילוץ נועז של פצועים מקרב לוחמי גולני שכבשו את מצודת הבופור, שהתבצע בתנאים של קשר לקוי עם הכוחות על הקרקע, מזג אויר קשה ועננות נמוכה ביותר.
 
המסוקים גם שימשו לביצוע חילוצים של אזרחים שנתקעו באיזורים קשים לגישה, בשטפונות או בלב ים. בין הפעולות הללו ניתן להזכיר חילוץ של מטייל מבור בעומק 70 מטר, חילוץ של פועלים איטלקים מדוברה בלב ים, חילוץ של שייטים שנסחפו ללב ים על גלשנים וחילוץ של עובדים בארובת תחנת הכח באשקלון.

 
 
המאמר פורסם במקור במגזין "קנה מידה". מובא באדיבות מועדון בוני הדגמים בישראל 
לייבסיטי - בניית אתרים