נכתב ע"י רפי לוסקי

שלום חברים

סיכום יומיים של דאייה בנמיביה.
 
ביום שני השבוע, התחלנו ביום מייגע של חתימות אין סופיות על הדאון והציוד הנלווה.כדי להשלים את רישיון הטייס הנמיבי שלי, הייתי חייב גם טיסה עם מדריך מקומי. בקיצור, רק בשעה 14:00 אפשר היה לצאת לטיסת מרחק ראשונה. אריק ליכטמן יושב אחורה  ואני קדימה, סידור שימשיך כך עד סוף התקופה בגלל מספר סיבות , ובמיוחד בשל כך שאריק ויתר מרצונו על המושב הנוח יותר מקדימה.

יום כחול נראה על פניו כיום גרוע, אבל כנראה המושג של יום גרוע בעונה הזו בנמיביה לא קיים, ולכן טיסת הכרות שלנו עם הדאון המרשים שלנו -26.5 מטר של כנפיים, מנוע שלצערנו לא מספיק חזק להמראה עצמית, אבל מספיק טוב לחלץ אותנו בעת סכנה, מאפשרות לנו לבצע טיסת מרחק קלילה ונחמדה של 560 ק"מ במהירות ממוצעת של כ 100 קמ"ש.

החשוב בטיסה הזו היה להכיר את הפינות של הדאון ובעיקר להתגבש כצוות .שני הדברים צלחו לא רע בכלל.
 
מספר מסקנות לאחר טיסה ראשונה, התארגנות זריזה יותר ביום השני, כאשר בשעה 11:30 אנו כבר באוויר ביום כחול נוסף, אבל כ 150 ק"מ, מאיתנו תנאיי דאייה טובים אל תוך בוצואנה למרות שטחי הדאייה העצומים שיש לנו בנמיביה. מהשנה, המדינה השכנה פתחה בפנינו גם את מרחב האווירי שלה לדאייה. מתברר שתמיד הדשא של השכן ירוק יותר, מתאים גם בשטחי דאייה. חזית גשם ועננים מפותחים מחכים לנו שם. הגענו 250 ק"מ מהבית בלג הראשון למרות שמים כחולים רוב הדרך. שימרנו גובה עבודה טוב ובעזרת עבודת צוות מוצלחת מאוד המהירות נהדרת, הגשם עצר אותנו לג שני דרומה דרך בוצואנה. מהירות משתפרת ועננים בגובה 5300 מטר מספקים את הסחורה, טרמיקות חזקות ומהירות טיסה גבוהה מאוד כל הזמן מאפיינים את הלג. הלג השלשי והאחרון חזרה הביתה בשעה 19:35 שקיעת השמש. יש בפנינו לג שלמעלה מ 300 ק"מ. התכנון הוא לנצל כל דקה אור ותנאיי דאייה כדי לאסוף מרחק מכסימאלי.

למעלה משליש מהדרך בשמים כחולים, שבאופן מפתיע למרות השמש שהיא כבר בתהליך שקיעה מתקדם, עובדים בטרמיקות חזקות.התכנון לחצות מעל בסיס הבית, ולהמשיך את הלג כמה שיותר מערבה, כל הדרך השמש בעיניים, עוברים לטיסה חצי מכשירית, המפה שלי נפרסת בתוך התא כדי להסתיר את השמש והסתכלות החוצה בקושי לחצי מהראות הרגילה. שמש בעיניים, העוצמה ובזווית כזו מעוורת לגמרי.

אריק מאחור לא רואה כלום, ואנו סומכים על הפלארם שיתריע בפני דאונים קרובים. אנו חוצים גבוה מהצפוי את בסיס האם שלנו, וממשיכים 55 ק"מ קדימה מערבה. השמש על הקרקע שוקעת אנו בלחץ של זמן, ואת הדרך חזרה הביתה מזרחה, אנו כבר במהירות 250 קמ"ש מכשירית למעלה מ 300 קמ"ש מהירות קרקעית. המדבקות שיש בדאון נתלשות כולל שרוכי ההחלקה של שני החופות.

נחיתה באור אחרון אחרי השקיעה, הסיכום כל השיאים שלנו נשברו, מרחק של 1020 ק"מ במהירות מדהימה של 130 קמ"ש.
 
ארז ועופר נמצאים כאן שלושה ימים קודם. הם טסים על דאון בעל מוטת כנף גדולה יותר: 27 מטר. ביום הראשון הם מחלצים 700 ק"מ עם תקלה בלוגר של הדאון (למרות שרשום רשמית 400 ק"מ בלבד), ביום השני בעיית מנוע בדאון שגורמת להם לצאת מאוחר מאוד, ביום השלישי, יום כחול, מחלצים טיסה יפה של 540 ק"מ בשמים כחולים וברוחות חזקות. ביום הרביעי שמים כחולים טיסה של 750 ק"מ במהירות של 110 קמ"ש, היום הגדול שלנו היה מתוכנן להיות יחד עם ארז ועופר. הם המריאו כמה דקות לפנינו, ובאוויר ראינו שהם חזרו לנחיתה. תקלות מנוע גרמה להם לשרוף שעות יקרות על הקרקע. הם המריאו בעזרת מטוס גורר כשאנו היינו כ 200 ק"מ במשימה שלנו, למרות הכול הם מחלצים למעלה מ 700 ק"מ.

 
לייבסיטי - בניית אתרים