נכתב ע"י רפי לוסקי

שלום חברים.

לאחר רצף של הרבה ימי חופש עם תנאיי דאייה גרועים מאוד, הגיע  לבסוף הפיצוי.

יום חמישי, ערב החג:
אני מבצע טיסה בפיק שלי מרחק של 162 ק"מ בגבהים של 11,000 רגל, טיול חביב לירושלים דרך חברון ובית לחם.
 
יום שישי:
אני טס בטווין אסטיר יחד עם אייל רענן.  יחד איתנו מטיילים 5 דאונים ממרכז דאייה נגב, תחילה לדימונה, משם לערד, היחלצות מנחיתה בערד, ישר לעננים שהתפתחו מעל תל שוקת גובה 11,000 רגל, טיסה מהירה וטובה לירושלים ודרומה עד צומת הנגב, ושוב באותו הדרך צפונה עד בית לחם, וחזרה הביתה לא לפני שביקרנו שוב בצומת הנגב. 354 ק"מ של הנאה רצופה.
 
שבת:
סיום רצף של טיסות מוצלחות. תנאיי הדאייה מתפתחים מאוד מאוחר, הכל נסגר בפיתאומיות בעננים גבוהים. ישנן סופות חול ואובך מפחיד, אני מצליח בעזרת המנוע להגיע לכיוון תל שוקת, שם בקושי ולאט מטפס ומתקדם לענן מרשים וענק שעמד מעל רכס ייתיר. התיזמון מושלם. רגע לפני שהכל נסגר, אני מקבל את הטרמיקה של השבוע. תוך דקות אני מתקרב לגובה 15,000 רגל, אני משתמש בפעם הראשונה בבלון החמצן שקניתי לפני שנתיים. הכול שחור סביבי. הדאון מטפס גם בטיסה ישרה .אני מוריד את האף ומנווט בעזרת מכשיר הניווט. ראות אופקית אפס בגובה, תוך 14 דקות בלבד אני מגיע מיער ייתיר עד ירושלים (גבולות אזור פיקוח בן גוריון).  מהירות הלג הממוצעת 178 קמ"ש, מדינה קטנה.

טרמיקה שניה מעל עיר האבות חברון. יורד גשם, בגובה קר לי מאוד ומפחיד למדי. תנאי הראות לכיוון שדה תימן נראים רע. אני חושב על סיום במצדה שנמצאת באור השמש. טלפונים לחברים מגובה 13,000 רגל מרגיעים אותי שמז"א באזור השדה בסדר, הבעייה שיש לי עודף גובה עצום. אז כדי לשרוף את הגובה מבלי להסתבך עם הבקרים בשל הנתיב הגבוה שנמצא מערבית לי, אני טס לערד, תנאיי הדאייה אפס.
 
סופת חול גדולה באזור בסיס נבטים מאפשרת לי צפייה מדהימה על הסופה שהיא ברדיוס 10 קילומטר. טונות של חול עולות לגובה 10,000 רגל, אני מקיף את הסופה לכיוון דימונה ובשוליים שלה, טיסה מהירה הביתה עם חוויה מיוחדת מאוד של גובה מדהים, שלל של 165 ק"מ בלבד, תוך שימוש ב 2 טרמיקות בלבד, במהירות ממוצעת של 96 קמ"ש.
 
אז אולי  זו הטיסה האחרונה של העונה. סופ"ש הבא מסתימת עונת הליגה הרשמית שלנו.

נחיתות רכות

רפי לוסקי

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים