נכתב ע"י אבינעם מיסניקוב

פרטי המטוס:

דגם:F-4E-36-MC פאנטום II

יצרן:מקדוננל דגלס,ארה"ב

מספר יצרן:3203

מס' חא"א:67-0346

פרטי האירוע:

רביעית מטוסי קורנס של טייסת האחת יצאה לפ.מ. לניסוי מבצעי מעל לים בתאריך כ' בניסן תשל"ה,ה-1 באפריל 75.הגיחה כללה ביצוע יעפים נמוכים צפונית לאשקלון, בגובה 1370 מטר ובמהירות 0.92 מאך, שלאחריהם פנו לאיזור צומת אשדוד. לאחר כמה דקות טיסה סגר הטייס את המבערים ופנה לכיוון מערב, ואז חשו  הטייס סרן עמוס אלרואי והנווט סרן יהואר גל, צוות קורנס 329  את מטוסם מיטלטל, שמעו רעש עמום, ואז שתי נוריות אזהרת אש מנוע  נדלקו בפנל האזהרות על לוח המכשירים.

הטייס העביר את המנועים לסל"ד סרק והחל לנסוק על מנת לצבור גובה. תוך כדי כך עלה חלקו האחורי של המטוס בלהבות. הצוות דיווח לבקרה על מצבו, וגל נטש את המטוס. אלרואי נשאר במטוס ולא הונטש.מסוק שהוזנק לאיזור משה את סרן גל . גופתו של  סרן אלרואי נמצאה לאחר זמן.

החקירה העלתה שכפי הנראה קרס אחד ממיכלי הדלק של המטוס,וכתוצאה מכך התפתחה נזילת דלק לכיוון המנועים.הדלק ניצת והמטוס עלה באש.

"טיפסנו לגובה והתקדמנו לכיוון הים." משחזר גל את הנטישה בראיון לביטאון חיל האויר  "כשהרגשנו בטוחים, יחסית, נטשנו. הספקתי לראות את המטוס במשך עוד כמה שניות נוספות, אחר-כך הוא נפל לתוך המים. במשך עשר דקות של צניחה לא ראיתי את עמוס ולא הצלחתי לשמוע אותו במכשיר הקשר. עד שהגעתי למים כבר הבנתי שהוא נהרג. חיכיתי רק חצי שעה עד לחילוץ המוסק, אבל זו היתה חצי שעה קשה מאוד. לבד בים, כשאתה יודע שאיש הצוות שלך נהרג. לא נפגעתי במהלך הנטישה, חגורת הציפה שלי התנפחה כמו שצריך - פיזית הייתי בסדר. רגשית, זה כבר סיפור אחר. יום אחר-כך כבר הייתי שוב באוויר. זה לא שסיימתי להתמודד עם מה שקרה, אבל אם לא הייתי חוזר לטוס, זה היה לוקח הרבה יותר זמן. היום אני חושב שאולי נטשנו מוקדם מדי. באותה תקופה אש במטוס הובילה מיד לנטישה. היום, אם אפשר לשלוט במטוס הבוער, הולכים לנחיתה. ההתמודדות עם תקלות היא אחרת".
לייבסיטי - בניית אתרים