תרגום: אבינעם מיסניקוב
ביוני 1982, נכנסו כוחות צה”ל לשטח לבנון במטרה לשים קץ להתקפות הטרור של המחבלים. מבצע שלום הגליל, כמו שכונה בישראל, הביא לעימות ארוך עם לבנון והוליד תוצאות מעורבות. אולם השלב הראשון במבצע כלל רגע מדהים כשחיל האויר הישראלי השמיד 19 סוללות טילים סוריות ללא אבידות, והפיל מספר גדול ביותר של מטוסי אוייב. בעזרת מודיעין בזמן אמת וניצול זהיר של חולשות האוייב, הנחיל חיל האויר להגנה האוירית הסורית את מפלתה הגדולה הראשונה.הצלחת חיל האויר בעמק הבקעה היתה כה מפחידה, שנחשבה מאז נקודת מפנה קריטית בדו קרב הרצחני בין המטוס לטילי הנ”מ.
ההצלחה בעמק הבקעה היתה תולדה של הכנה ארוכה. חיל האויר שלט בשמי מלחמת ששת הימים של יוני 67, וביצע את אחת מהתקפות הפתע המפתיעות ביותר בכל הזמנים. בטוסו 3,300 גיחות, השמיד חיל האויר את חילות האויר של מצרים ירדן וסוריה. שלושת המדינות הערביות שאיבדו כ-400 מטוסים על הקרקע ובאויר. לאחר מכן, נסוגו צבאות מצרים ירדן וסוריה מסיני, הגדה המערבית והגולן.
מכל מקום, שליטתו של חיל האויר בשמיים אותגרה בהצלחה במלחמת ההתשה שהחלה רשמית במרץ 69 והסתיימה באמצע 1970. היוזמה המצרית להטרדת את כוחות צה”ל בסיני, גובתה בעירוי מסיבי של חימוש סובייטי, שכלל מטוסים וטילי נ”מ מודרניים. כתוצאה מכך, הפך ח”א לחיל האויר הראשון שהיה עליו להתמודד עם טילי נ”מ מתקדמים מתוצרת סובייטית.
במשך שנים אלה, השמידו גיחות ההפצצה של ח”א כמה סוללות טילים מצריות, אך בפעולה ספוראדית לא היה די. גרוע מכך, הטילים גבו מחיר מח”א הישראלי הקטן. היסטוריון אחד שהתמחה בתקופה זו, סגן מרשל האויר בדימוס טוני מייסון, כתב כי “יחס ההפלות של הטייסות השתנה מ-1-40 באויר ל-2-4 כנגד טילי הנ”מ בשיאה של מלחמת ההתשה”. היה זה יותר מברור שמדינות ערב עוברות ממטוסי ירוט לטילי נ”מ להגנה אוירית.
מלחמת יום הכיפורים
שינויים רבים הוצגו במלחמת אוקטובר 73. כשמצרים וסוריה החלו במתקפת הפתע המתואמת ב-6 באוקטובר, פגש חיל האויר בהגנה אוירית שקשה להתמודד איתה, וצפופה הרבה מעבר לזו שהיתה בצפון ויאטנם.
למצרים היו רק 20 מערכות ניידות של טילי SA-6 , אך עליהן נוספו 70 מערכות טילי SA-2, 65 מערכות טילי SA-3, יותר מ-2,500 תותחי נ”מ וקרוב ל-3,000 טילי כתף מסוג SA-7 ואילו הסורים פרסו 34 סוללות טילים. טייסי ח”א נאלצו להילחם על העליונות האוירית בעוד שהם עושים מאמצים מטורפים להגשת סיוע קרוב לכוחות צה”ל שנלחמו מזרחית לתעלת סואץ ובגולן.
במשך התקופה המסוכנת הזו, היה דוד עברי סגן מפקד ח”א. עברי, טייס קרב שטס במלחמת ששת הימים, זוכר שפשרו של אופי ההתקפה היה “לא היה לנו זמן להשמיד את ההגנה האוירית, והיינו צריכים ללחום בתוך הגנה אוירית צפופה, להשתתף במבצעי הכוחות הקרקעיים ואיבדנו הרבה מטוסים”.
בשלושת הימים הראשונים של המלחמה איבד ח”א 50 מטוסים ב-1,220 גיחות. זה היה שיעור אבידות בלתי נסבל של ארבעה אחוזים, שהזכיר את שיעור האבידות בזמן מבצעי ההפצצה הראשונים של ארה”ב במלחמת העולם השנייה. שיעור האבידות התחדד, ומירי טילי ה-SA-6, ה-SA-7 ותותחי ה-ZSU-24 הופלו 53 מטוסי סקייהוק ו-33 מטוסי פאנטום.
מקצת מנזקי הקרב היו קלים ומקצתם חמורים יותר, אך אמצעי ההגנה האוירית של המצרים והסורים הוכיחו את יכולתם והפריעו לחיל האויר להגיש סיו”ק לכוחות הקרקע. ההגנה האוירית המצרית הכשילה את נסיונו של חיל האויר לסייע להתקפות הנגד בחזית סיני. ח”א ביצע משימות בעלות סיכון גבוה ביותר, ולבסוף עבר צה”ל למתקפה. תקיפות ח”א עזרו להוריד את הלחץ מעל כוחות צה”ל בקרבות הגדולים מזרחית לתעלה.
ב-14 באוקטובר שלחה מצרים את כוחות המילואים שלה אל תוך סיני, ואלה התקדמו הרבה מעבר לכוחות ההגנה האוירית שלהם. מצרים שילמה את המחיר באובדן של 28 מטוסים באותו יום. ההתקפה הסתבכה בעוד כוחות הקרקע והאויר הישראליים עוצרים במהירות את התקדמות המצרים. אמר מפקד דיוויזיה מצרית לשעבר בראיון להיסטוריון הבריטי טרבור דופוי: “כשניסינו להתקדם אל מחוץ למטריית טילי הנ”מ שלנו, ספגנו אבידות בלתי נסבלות מחיל האויר הישראלי”. הלחימה המשיכה לאורך ימים רבים והסתימה בהפסקת אש כשכוחות צה”ל נמצאים מערבית לתעלת סואץ ושני הצדדים שותתי דם וחבוטים.
ישראל ניצחה במלחמה, אך המחיר שזו גבתה, הבהיר לח”א הישראלי שהוא צריך לשנות את הטקטיקות שלו. אפילו בסיום המלחמה, עדיין חיפשה ישראל פיתרונות לבעית הטילים ואיבדה חמישה פאנטומים בגיחה אחת.
אבידות כבדות
לדברי עברי, אובדן האפקטיביות של ח”א היה הרסני. “בסיום המלחמה” אמר, “הגענו לניצחון די מרשים” אך למנהיגיה הצבאיים של ישראל “היתה הרגשה רעה” בנוגע לעובדה שמטוס הפאנטום “היה לא מוצלח כנגד סוללות הטילים”. חגורות טילים צימצמו את יכולת ח”א לעצור צבא פולש. טילי קרקע אויר יכלו גם להגן על סוללות טילי קרקע-קרקע כמו ה-SS-21, שהיו בעלות יכולת להחזיק את שטח ישראל תחת התקפה.
כפי שעברי ראה זאת, תפקידו של הכוח האוירי במלחמות העתיד הוטל בספק. מלחמת 1973 השאירה את ישראל, שלא להזכיר חילות אויר אחרים בעולם המערבי, עם הפחד שמטוסי הקרב לא יוכלו עוד לזכות בעליונות אוירית כנגד מערכות הגנה אוירית אינטגרטיביות. ספקן אחד היה עיזר ויצמן שהיה מפקד חיל האויר. עברי זוכר את אמרתו של ויצמן:”הטיל כופף את כנף המטוס”.
ברור הוא, שחופש הפעולה של ח”א בקרבות עתידיים תלוי במציאת דרך בהשמדה מהירה וסיסטמטית של סוללות טילים קבועות וניידות. לדברי עברי, הלקח העיקרי ממלחמת יוה”כ היה פשוט:”חייבים למצוא תשובה לסוללות הטילים”.
חלפו שנים, ומצרים וישראל חיות בשלום, אך הבעיה הכללית של הטילים לא נפתרה. בשנת 1981 החלה סוריה לפרוס את חטיבות הטילים הראשונות שלה בעמק הבקעה שבלבנון. המהלך בא כתגובה על הפלת שני מסוקים סוריים שהשתתפו בהתקפות על מיליציות נוצריות בדרום לבנון, בעלות בריתה של ישראל.
מי שחקר את המהלך הסורי בעניין רב היה עברי שהתמנה בינתיים למפקד חיל האויר. “מנקודת ראותנו”, אמר, הכנסת חטיבות הטילים לבקעה “היתה חציית קו אדום”, מפני שאיימה על העליונות האוירית הישראלית מעל גבולה עם לבנון. טילים בעמק הבקעה צימצמו את יכולתו של ח”א לבצע גיחות סיור או לתת חיפוי אוירי לפעולות קרקעיות.
אולם השעון תיקתק על ישום השלבים הסופיים של הסכמי קמפ דייויד משנת 1978, ועל הסכם השלום הישראלי מצרי משנת 1979, שקראו לנסיגת כוחות מסיני ב-1982. המצב הפוליטי היה “עדין מאד” במילותיו של עברי. ישראל פותתה לבצע תקיפה על חטיבות הטילים בבקעה, אך לח”א היה אתגר גדול יותר:השמדתו של הכור הגרעיני אוסירק שהיה בבניה בעיראק. ב-7 ביוני 1981, בתקיפה מהממת, השמידו 14 מטוסי קרב ישראלים את הכור בבגדד.
אולם שנה מאחר יותר, הפכה השמדתם של אתרי הטילים בבקעה לדחופה ביותר. כוחות אש”ף בדרום לבנון הפכו לחלק מקונפליקט מחמיר והולך שאיים על הישובים הישראליים בצפון. אש”פ ירה קטיושות ופגזים על ישובים בגליל. שר הביטחון דאז, אריק שרון, שיכנע את רוה”מ מנחם בגין להסכים למבצע בלבנון לתקיפת המחבלים. כוונת מבצע שלום הגליל היתה שצה”ל יכנס ללבנון כדי לרתק את הסורים למקומם, בעוד המיליציות הלבנוניות הנוצריות יכו את מחבלי אש”פ. השבוע הראשון למבצע הגיע לשיאו בקרב האויר החשוב ביותר של שנות ה-80, ואחד מהחשובים ביותר בתולדות הכוח האוירי.
הציד מתחיל
ב-6 ביוני, החלו כוחות צה”ל להתקדם לעבר מעוזי המחבלים בלבנון, כשמטוסי הקרב ומסוקי הקרב של ח”א מספקים סיוע. כוחות צה”ל נעו במהירות צפונה לעבר ג’זין ושם נעצרו. הם נזקקו לסיוע אוירי אך מטוסי ומסוקי ח”א היו בטווח הטילים שהיו מוצבים באמ”ט בבקעה.
עברי וצוותו בבור בת”א השגיחו על סוריה מקרוב. דאגתם העיקרית היתה “למנוע כל מלחמה עם סוריה” אמר עברי. אתרי הטילים היו בבקעה בלבנון ואחרים בתוך סוריה, מגינים על אלו שבבקעה. הצבא הסורי ומחבלים פלשתיניים הצטופפו באיזור קטן שבו פעלו מסוקי ח”א ובוצעו בו פעולות חילוץ. “לפעמים היו לנו כ-100 מטוסים שטסו באוירה כזו” זה היה איזור רווי אמיתי ששטחו האוירי 1,500 מייל מרובע שבו השליטה והבקרה היו בעלי חשיבות עליונה. עברי ניהל את הפיקוד על המבצע בעצמו. התכניות הראשונות היו לתקוף 14 אתרי טילים. ואז, ביום שלישי, 8 ביוני, ראה עברי בתצלומי מל”טים חמש סוללות טילי SA-6 סוריות בתנועה מרמת הגולן לעבר עמק הבקעה. “היתה להם חגורת טילים צפופה לאורך רמת הגולן ועד לדמשק כדי למנוע חדירה ישראלית” אומר עברי. “ראינו את התזוזה בבוקר. לגבינו זה אמר הרבה.”
הזזת הטילים היתה כאיתות שסוריה אינה מעוניינת לקחת חלק בעימות נרחב, או שהטילים מוקמו כדי להגן על הגישה לדמשק, במקום לנוע צפונה ולחזק את הכוחות בעמק הבקעה. עברי הסיק מכך שח”א יכול לתקוף את הטילים מבלי לגרור את סוריה לעימות רחב יותר, ובכך להשיג את המטרה של הסרת הגנת הטילים מלבנון.
התנאים היו מושלמים. עברי שינה את התוכניות בבוקר יום רביעי,ה-9 ביוני, בהביאו בחשבון את חמשת הסוללות הנוספות. הוא תכנן להוציא את התקיפה בשעות הצהריים, אך היה צריך להמתין לאישורה של התקיפה ע”י הכנסת. ההצבעות הסתיימו זמן קצר לאחר השעה 10 בבוקר “וקיבלנו אור ירוק”. אך עברי השהה את התקיפה עד לשעה 14:00. “לפני התקיפה היו הרבה פטרולים סוריים על הגבול” אמר עברי “אך לא קרבות אויר”. הסורים נמנעו מעימות. “הפלנו די הרבה מטוסים סוריים לפני כן” אמר עברי.
איזור ירי חופשי
כשחיל האויר הוציא את התקיפה בשעה 14:00, שלחו הסורים את מטוסי הקרב שלהם שפיטרלו באיזור- הביתה לנחיתה. “כשמטוסיהם בבסיסים” אמר עברי, “חשבו המפקדים הסורים שיש להם איזור ירי חופשי, ושהם יכולים להפיל את כל מה שטס”. הוא הוסיף: “הם היו כ”כ בטוחים שאם ההגנה האוירית שלהם כל כך חזקה, למה לסכן מטוסי קרב?”
כעת הנחה עברי את מטוסי התקיפה לעבר אתרי הטילים. אתרים אלה היו שילוב של סוללות טילי SA-2,SA-3 ו-SA-6. “זה היה אתגר לתקוף אותן” אמר עברי. המפתח לתכנית היה לאסוף מידע ולגלות את החולשות של טכנולוגית הטילים ואת הדרך בה הפעילו אותם הסורים. עברי זוכר ש”מאמץ איסוף המודיעין היה אדיר”. מקורות אחרים סיפרו איך, לפני המלחמה, ניסו מלט”ים ישראליים את תדרי התקשורת והמכ”מ של סוללות הטילים. בספרו “מבצע שמשון” כותב סיימון הרש כי “מבצעים חשאיים במאי 82 הפיקו מידע רב ערך על תדירויות וכיסוי המכ”מ, שמאוחר יותר עזר למלחמה האלקטרונית של חיל האויר הישראלי בעמק הבקעה”.
תקיפת הטילים באור יום נסמכה על פיקוד, בקרה ומודיעין, כדי לעשות את התקיפה מהירה ויעילה ,ושימוש בטילים בירי מרחוק על מנת לתת לצוותי המטוסים את יתרון היריה הראשונה. על תכנית התקיפה נערכו חזרות ותרגולים רבים. צוותי האויר תירגלו יעפי תקיפה על סוללות טילי דמה בשטח ישראל במשך חודשים לפני התקיפה. חיל האויר תירגל שיבוש תקשורת קרקעית ותקשורת אוירית כדי לחסום תקשורת בין הבקרה המרכזית לסוללות. “אתה צריך למצוא את הדרך מתי לשבש ומתי לא לשבש” אמר עברי. “אתה משבש כשאתה צריך זאת ואתה לא יכול לשבש כשאתה צריך מידע, כשאתה צריך להאזין”. מטוסי חיל האויר גם נשאו מארזי לוחמה אלקטרונית (ל”א) כדי לשבש את מעקב המכ”מ של סוללות הטילים הסוריות.
עברי היה זקוק לבקרה ישירה על התקיפה כדי להפוך אותה להצלחה. מוצב הפיקוד של ח”א בתל אביב נתן לעברי תמונת מצב בזמן אמת של שדה הקרב בעזרת אמצעים שונים. למשל, מטוסי ההוקאי שידרו נתוני מכ”מ ישירות למוצב הפיקוד, ומלט”ים סיפקו תמונות וידאו.לישראל היתה אז טייסת אחת של מל”טים. זה לא הספיק, לפי ראיית עברי, והגביל את יכולות הלילה. אך סד”כ הטייסת הספיק כדי להחזיק 2 מל”טים באויר בכל זמן נתון. המל”טים עזרו לעקוב על מיקומן של סוללות הטילים. “ניסינו לעקוב אחריהן משום שכמה מהן היו ניידות” אמר עברי, והוסיף “בבוקר ההוא עקבנו אחריהן, אחרי כולן, וזהו היה אחד התנאים באותו בוקר, כדי לאסוף את כל המידע. ידענו עליהן, ללא ספק, והיכן היו ממוקמות”.
חיל האויר גם התקין אמצעי תקשורת קולית דו צדדית בין עברי לטייסים. פיקוד זה של זמן אמת, בקרה ויכולת מודיעינית, שהיתה חדשה בלוחמה האוירית המודרנית של אותם ימים, סיפקה את מה שעברי הגדיר “מודיעין בזמן אמת” למפעילים המקומיים ולצוותי התקיפה.
כשהתקיפה יצאה לדרך, סיפקו מטוסי הבז והנץ הגנה אוירית ואילו למטוסי הקורנס היה חלק גדול בתקיפת הטילים. מל”טים נכנסו תחילה כדי לגרום למפעילים הסוריים להפעיל את משדרי המכ”מ, ואז השמידום מטוסי הקורנס בעזרת טילים מהירים נגד קרינה. היות ומטוסי הקרב תקפו יעדים ידועים, התקיפה היתה מהירה, והקטינה עד למינימום את חשיפתם של המטוסים לטילים. מהירותם של הטילים שוגרו כנגד הסוללות גם סיפקה לצוותי הקורנסים מספיק זמן לצאת מהאיזור. “סוללות הטילים הושמדו אחת אחרי השניה” נזכר עברי.כשתמה התקיפה בת השעתיים, הושמדו 19 סוללות טילים סוריות בלי אבידות לחיל האויר. לח”א היתה יכולת תקיפה בפצצות מונחות לייזר. אך עברי אמר “במקרה זה לא השתמשנו בה. היא איטית מידי”. אך אז, לאחר התקיפה, לאחר שהטילים הושמדו, “אתה יכול לבוא ולהרוס את מה שנשאר ללא סיכון”.
בינתיים, היו מטוסי הקרב הסוריים במצב נחות כשתקפה ישראל את הסוללות. “לאחר 20 דקות בערך, הם הזניקו מטוסי קרב כדי ליירט, וכדי לנסות להפריע לתקיפה על הסוללות” מציין עברי.מסוקים, מלט”ים, לוחמה אלקטרונית וכעת לוחמה אוירית הפכו כעת לתגרה המונית. “יש לך מין קונצרט שעליו אתה מנצח” אומר עברי. אלו אינם רק מטוסי הקרב שמפילים מיגים ואחרים שתוקפים. כשיש לך אותם באותו איזור, אתה צריך לנצח על קונצרט. אתה לא יכול לנגן בתופים באותו זמן שהפסנתר מנגן מנגינה אחרת, וקרב אויר הוא קונצרט אחר מאשר תקיפת סוללות טילים.
ממוצב הפיקוד, היתה לעברי תמונה אוירית ממטוסי הדייה, פלוס מטוסי בז שנתנו פיתרון למטוסים חודרים בטווח היותר קצר בעזרת המכ”מ שלהם. טייסי ח”א סמכו על רדיו ה-VHF שלהם וקיוו לשמר את התקשורת הטקטית שלהם עם מוצב הפיקוד.הטקטיקה של עברי היתה לכוון מבנים של ארבעה מטוסי ירוט לאיזור המפגש, מבנה אחד בכל פעם. כל קרב אויר ארך דקה או שתיים. עברי לא רצה להכניס יותר מרביעיה אחת לאיזור הקרב בכל פעם. “לא חשוב אם לא אשיג את כל המיגים” אמר. הוא רצה “להיות בטוח שאני לא מיירט אחד משלנו”.
ולגבי הסורים, הקרב היה ללא תקווה, טקטית ופסיכולוגית. שיבוש תקשורת סלקטיבי מוטס, גרם לניתוק קשר הבקרה הסורית עם מטוסי המיג 21 והמיג 23. עברי תיאר את חוסר הביטחון שלהם כשטייסי היירוט הסוריים הוזנקו ונכנסו לקרב ללא כל רעיון באיזה נתיב ירוט יבחרו. כשניסו משהו, נסיונות הירוט של טייסי המיגים היו “לא כל כך יעילים” לדברי עברי. הוא נזכר ” אז תפסנו אותם אחד אחרי השני”.
כשהקשיב לקולות הקרב ממוצב הפיקוד, שמע עברי את טייסי הקרב “מפילים לפעמים שניים או שלושה מטוסים סוריים מתוך ארבעה, וככל שבאו, חוסר הביטחון בצד שלהם גבר”. פסיכולוגית, אמר עברי על הסורים, “אתה מפסיד ומפסיד” אמר. “כשאתה מתחיל להפסיד, אתה אומר לעצמך, אני הולך להפוך למטרה, אבל אני הולך לשם כי הורו לי לעשות כן ? “. הטייסים הישראליים שמרו על היתרון. “אוכל רק לומר שבתוך חצי שעה הפלנו כ-26 מטוסי מיג” אמר עברי. אחרי שעתיים הורה עברי על הפסקת התקיפה. כמות ההפלות גדלה עד כדי כך, שבצהרי יום שישי, כשנכנסה הפסקת האש לתוקף, הופלו 82 מטוסים סוריים ללא כל אבידה לח”א.
ניקוי עמק הבקעה מטילים סוריים, פינה את הדרך לחיל האויר שיכול היה כעת לספק סיוע לכוחות צה”ל הנלחמים בלבנון. ח”א גם פגע בטנקים סוריים בעזרת מסק”רים המצויידים בטילי טאו ובעזרת מטוסים המצויידים בפצצות מונחות לייזר. “תקפנו הרבה טנקים” אמר עברי. “היה לנו מבצע למנוע מדיוויזיה משוריינת להגיע מצפון בלילה”.לאחר קרבות השריון, השתמש ח”א במטוסי עייט וקורנס המצוידים בפצצות מרק 83 ומרק 84 שעליהן מורכבים חיישני לייזר כדי לפגוע בטנקים הסוריים בלילה.
טיווח בזמן אמת
שבועיים מאוחר יותר, קיבל עברי הזדמנות לבחון את הפיקוד והבקרה בזמן אמת כנגד קבוצה קטנה יותר של סוללות טילים. הסורים הזיזו סוללת טילים חדשה אל תוך לבנון. מטוס קורנס אחד שסייר באיזור הופל ממארב טילים ו”הותקף ע”י טיל ששוגר מכיוון סוריה ולא מתוך לבנון”. עברי הורה על תקיפה מיידית, ומאמין כעת שהושמדו שלוש מתוך ארבע הסוללות. זו היתה תקיפה מוצלחת משום שח”א עקב באופן קבוע אחרי תנועת הסוללות. “במילים אחרות אפשר לקרוא לזה סוג של ציד ” כמו שעברי תיאר זאת. “היו לנו מל”טים שרדפו אחריהם כל הזמן”. סוללות הטילים מוקמו בתוך כפרים וגרמו לתיסכול. דבר זה גרם לח”א שעקב אחריהן “לחכות ולראות שאנחנו לא מפספסים אותן,לגרום להן לצאת מהישובים ולתקוף אותן במקום שלא יהיה מיושב”.
המל”טים שלחו תמונות וידאו שהתאימו למפות שהכירו טייסי ח”א, שגם הכירו טוב מאד את השטח. עם תרגול רב, נתנה המערכת לעברי את היכולת לתקשר עם כל מטוס ולהעביר לו את המידע “בתוך שניות”.”זו היתה תקשורת בזמן אמיתי” אמר עברי. “יכולתי לדבר עם כל אחד מעמדת הפיקוד, לפעמים גם הכרתי את השמות של הטייסים במבנה” – ביחוד כשגם בנו טס שם.
שינוי בלוחמה
לעומת הימים הקשים של מלחמת יום הכיפורים, לוחמת האויר בת 46 השעות בעמק הבקעה יצרה סטנדרט חדש למבצעי אויר מתוזמרים והוכיחה שאפילו מערכות טילים ניידות ומתוחכמות יכולות להיות מבותרות ע”י תקיפות אויר מתואמות היטב. “ליכולת להשמיד את סוללות הטילים, לסוג כזה של הישג, היתה השפעה אסטרטגית רבה” העיר עברי. הנצחונות החד צדדיים נגד הטילים ומטוסי הקרב הסוריים, הציבה את הכוח האוירי המתוזמר חזרה במרכז הלוחמה המודרנית. אי איבוד מטוסים היה “בעיקר מזל” אמר עברי מאוחר יותר, בהתכוונו לטבעם של קרבות האויר מטווח קרוב.
המבצע בעמק הבקעה הבליט את ערכה של הלוחמה האלקטרונית, ואת היתרונות של התיאום ושל התכנון הזהיר והמחושב. תפקודו של עברי בהתמודדות עם סוללות טילים בלתי צפויות (ניידות) ובאילתור תכניות תקיפה בזמן אמיתי , הראה שהצלחה בלוחמת אויר תלוייה בהוצאתה המושכלת לפועל בלהט הקרב, וגם תוך תכנון מוקדם.
לגבי ישראל, לוחמת האויר בעמק הבקעה יצרה הרתעה חזקה כנגד סוריה, לפי עברי. היא גם עזרה לח”א להשיג איזון בתוך צה”ל. היא גם עזרה להביא את האסטרטגיה המזרח תיכונית לכיוון חדש. יריבים פוטנציאליים החלו לחפש כלי נשק חדשים, מכיוון שהתמודדות עם ח”א בשמיים הפכה לחסרת תועלת. עברי הצביע על מסקנות שהוצגו ע”י שר ההגנה הסורי, שחש כי שהכוח האוירי והלוחמה האלקטרונית הישראליים הכריעו את הכף בעמק הבקעה ושהמלחמה הבאה תהיה “מלחמת קרקע קרקע ולא יותר מלחמת “קרקע-אויר”. כמו שאמר עברי “אז הוא התחיל לרכוש טילי סקאד”. הוא התכוון לסוריה ולעירק.
ובמוסקבה, הכניס המבצע בעמק הבקעה את אנשי הצבע להלם. מערכות סובייטיות מתקדמות הובסו. בביקור בצ’כוסלובקיה בשנת , 1991 פגש עברי בגנרל צ’כי ששירת במוסקבה בשנת 1982. הוא סיפר לעברי שלוחמת האויר בעמק הבקעה הביאה את הסובייטים להבנה שהטכנולוגיה המערבית עדיפה על זו שלהם, ולדעתו של הגנרל הצ’כי, השמדת הטילים היתה חלק מאשד של אירועים שהובילו לקריסת ברית המועצות.
הקרב בעמק הבקעה גם הביא תצוגה מוקדמת של הניסים הטכנולוגיים של מלחמת המפרץ בשנת 1991, שבה השמיד ח”א האמריקאי מערכות הגנה אוירית מתואמות , הביא לבקרה בזמן אמת ההולכת ומתגברת מצידם של אלה הממונים על מבצעי האויר, ולפצצות מונחות לייזר הפוגעות בטנקים במדבר.
כשהופעל באגרסיביות ובצורה מושכלת ע”י חיל האויר הישראלי, שוב הגיע הכוח האוירי לפיסגה.
רבקה גארט היתה הנשיא של מכון IRIS למחקר עצמאי בוושינגטון, ועבדה ב-RAND, במשרד מזכיר חיל האויר ובמשרד מפקד חיל האויר האמריקאי. גראנט חברה במכון איקר למחקר תפיסות אויר וחלל, ובזרוע המחקר והמדיניות הציבורית של קרן החינוך של אגודת חיל האויר האמריקאי.
