נכתב ע"י אבינעם מיסניקוב

בשעות אחר הצהריים של ה-14 באוקטובר 1973 המריאו ארבעים ושמונה מטוסי קורנס משלוש טייסות של חיל האויר לתקיפת בסיס ח"א המצרי טנטא.

בסיס טנטא (בסיס 236) נמצא בעמק הנילוס שבמצרים, ובו שכנו במלחמת יוה"כ טייסת מטוסי מיג PF21 של כנף 104 של ח"א המצרי, והטייסת העצמאית מס' 69 של מטוסי מיראז' 5 של ח"א הלובי שהועברו לח"א המצרי.
 
משימתם של מטוסי הקורנס הוגדרה כך שהמבנה של טייסת האחת יתקוף את בסיס מנסורה הסמוך, המבנה של טייסת העטלף יתקוף וירכך את בסיס טנטא ואילו המבנה של טייסת אבירי הזנב הכתום יהיה הכוח העיקרי שיתקוף את הבסיס.
 
את המבנה של טייסת אבירי הזנב הכתום, שהיה מורכב משתי שישיות, הוביל מפקד הטייסת סא"ל יפתח ספקטור ונווטו רועי מנוף בקורנס מס 122. כל מטוס היה חמוש ב-5 פצצות 750 ליברות, בשני טילי לביד ובטיל דקר בודד, וכן בשני נתיקי כנפיים ובנתיק גחון.
 
את השישיה השניה הוביל רס"ן ישראל קריגר ונווטו יוסי יבין. המטוסים הגיעו לאיזור המטרה לאחר 38 דקות טיסה בה נשמרה דממת אלחוט, אבל שם המתינו להם 13 רביעיות של מטוסי מיג 21 שהמריאו מטנטא ומנסורה.
 
המטוסים המצריים נעלו על השישיה המובילה והתפתח קרב אויר המוני. בשישיה השנייה היו מספר 2 סרן נפתלי מיימון ונווטו סגן יצחק רז בקורנס 101. המוביל הורה לטייסים להשליך את הפצצות ולסגת. הטייסים לחצו על כפתור ההשלכה בחירום, המטענים שוחררו והם פנו חזרה. באותו זמן גילה מיימון שמטוס מיג 21 מתארגן מאחורי קריגר. הוא צעק ברדיו לקריגר לשבור, ולחץ על כפתור ה"פאניק" כדי להשליך את החימוש. הוא שמע "בום" והמטוס החל להחליק. מסתבר שלחץ על כפתור ההשלכה של מטעני הכנף השמאלית בלבד, והמטוס טס בצורה א-סימטרית.
 
הם מצאו את עצמם מאחורי המיג שרדף אחרי קריגר, ועל זנבם יושב מיג נוסף. מיימון לחץ על כפתור שיגור טיל דקר אך הטיל לא יצא. הוא שיחק עם מפסקי החימוש, חיכה למצב המתאים, ולבסוף שיגר את הטיל בזוית הטייה אפסית וזה התפוצץ והמיג נפגע ונפל. קריגר האיץ ופתח מרחק ממטוסם, והמיג שישב על זנבם פנה אל מטוסו של קריגר כשהוא יורה עליו.מיימון שוב צעק לקריגר לשבור, ומאחר ולא היתה לו נעילת מכ"מ כדי לשגר טיל לביד, פתח באש מתותח הוולקן שלו מטווח 800 מטר. הוא ירה צרור קצר ולא פגע, צמצם את הטווח, התיישב מאחורי זנבו של המיג, כיוון את הכוונת קצת מעליו וירה צרור ארוך של פגזים. המיג נעצר באויר והתפוצץ.
 
סרן נפתלי מיימון וסגן יצחק רז עוטרו בעיטור המופת על כושר ביצוע מעולה וקור רוח בעת הקרב.

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים