| מאיר סטול נולד בדבינסק שבלטביה בשנת 1916, עלה ארצה בשנת 1933 והתישב בחיפה, היה פעיל בארגון ה”הגנה” ועבד בבנין. בשנת 1936 החליטה מפקדת ה”הגנה” בחיפה להקים יחידה למטרת פיתוח התעופה. יעקב דורי אסף קבוצה של תריסר מאנשי הארגון וסטול בתוכם, והם נפגשו בצריף בהדר הכרמל וקראו לעצמם “מועדון התעופה חיפה”. בראיון שערכתי איתו כהכנה לראיון במסגרת פרוייקט “אבירי הרוח” של מוזיאון חיל האויר באפריל 2003, סיפר לי ש-ל”מכביה” שנערכה בתל אביב ב-1935 הגיעה קבוצה של טייסי דאונים מגרמניה ובהם אמיל פוהורילה שנשארו בארץ. מקבוצה זו התמנה ארתור מאירשטיין כאחראי על המועדון והוא הדריך את אנשיו הדרכה תיאורטית בנושאי תעופה. הקבוצה בקשה מהסוכנות היהודית לממן דאון A.S.G. שהזמינו בגרמניה. בינתים התחילו ללמוד תיאורטי במשך השבוע ולדאות במפרץ חיפה בסופי השבוע.” ב-27 בדצמבר 1935 הצטרף מועדון התעופה בחיפה יחד עם מועדון “השחף” מעמק הירדן ל”קלוב הספורטיבי לתעופה-הגמל המעופף” וכך נוצר ה”קלוב הארץ ישראלי לתעופה”. בינתים הגיעו עוד דאונים. סטול הצטרף לקורס הדאיה הראשון שנפתח בכפר ילדים שליד גבעת המורה ביולי 1937 והיה בין 23 בוגרי הקורס. באפריל 1938 נשלח לפולין לקורס מתקדם לדאייה. הקורס כלל 2 שלבים של דרגה ד’, שלב שלישי של קורס מדריכי דאיה וקורס לתיקון דאונים. חזר ארצה לאחר חצי שנה ונתמנה למדריך דאייה ראשי של הקלוב הא”י לתעופה, וכמנהל מחנה הדאיה בגבעת המורה. מאיר אירגן את הקלוב, במימון הסוכנות נרכשו דאוני גרונאו בייבי, צ’איקה וקומאר. בקיץ 1939 נערכו בגבעת המורה עוד 3 קורסי דאייה. המחנה שימש גם את קלוב התעופה לדאייה בסופי שבוע. סטול עבר קורס טיס בביה”ס לטיס של חברת “אוירון” וקיבל רשיון טיס מנדטורי. בשנת 1940 היו בארץ מספיק דואים מוסמכים כדי לקיים תחריות דאייה. מאיר זכה בתחרות אחת וקיבל פרס-טיסה למצרים. הוא לא מימש את הפרס בגלל המלחמה. הדאייה-לדבריו, נמשכה בא”י עד שנת 1942 ונפסקה בגלל המלחמה. מנהיגי הישוב ניסו לגייס את הטייסים הא”י לח”א הבריטי שקיבל רק מעטים מהם. בארץ ישראל אורגנה קבוצה של אנשי אחזקה ומכונאים שגויסה לח”א הבריטי ונשלחה לאסמרה שבאריתראה בשנת 1942 וסטול בתוכה. הקבוצה עברה הכשרה בתחזוקת מפציצי בלנהיים ומטוסי תובלה מסוג אנסיין ועברה יחד עם יחידת התחזוקה לבסיס אל-מאזה שבמצרים. סטול עבר קורס GROUND ENGINEER ואת מבחן ההסמכה עבר על מטוס האנסיין. לקראת סוף שירותו הוצב בש”ת בלוד וסופח לחברת BOAC. שימש בתפקיד GROUND ENGINEER עד שיחרורו מהשירות בשנת 1945. אז הצטרף כשותף לחברת נ. פלדמן. בשנת 1947 פנה אליו אלכס ז’ילוני להתגייס לשירות האויר. ז’ילוני הפגיש אותו עם יהודה רבין שאמר לו “בוא ונקים”. רבין לקח אותו לשדה דב שם החזיקה “אוירון” מטוס ראפיד לטיסות למצרים. סטול קיבל האנגר ואיש אחזקה בשם מנט, והתחיל לגייס אנשים. היות ולא היה הרבה מה לעשות בשדה דב, עבר לשרונה ועזר בשיפוץ האוסטרים שנרכשו בעקרון. לאחר השיפוץ העבירו אותם לשדה דב. לאחר מכן הגיעו לשדה מטוסי ה-RWD. סטול ואנשיו אירגנו בשדה דב בתי מלאכה, רכשו ברחובות ת”א כלי עבודה, קיבלו עוד אנשים ויסדו למעשה את מערך האחזקה של חיל האויר. הם אספו ספרות טכנית ואת כל נוהלי האחזקה קבעו לפי נוהלי ח”א הבריטי. בעת התקיפה המצרית על שדה דב ביום שבת, 15 במאי 1948, שהה סטול בשדה. מספר שכל המטוסים שהיו אז בשדה נפגעו. מספר שהם הצליחו לתקן את כל המטוסים שנפגעו. לאחר הקמת המדינה הוצב במטה ח”א בדרגת סא”ל. תפקידו: ראש שירות שדות התעופה של ח”א. היה אחראי על תכנון ארגון וביצוע של תכנית עבודה להקמת מערך האחזקה של ח”א בבסיסים וכן בקרה על ביצועי היחידות. מתאר את התפקיד כרב-גוני. בתקופה זו צפו במטה חיל האויר שתהיה בעיה באחזקת מטוסי ח”א שכבר אז היו מיושנים וסבלו מבעיות טכניות רבות ובמחסור בחלקי חילוף ולכן החל במטה בתכנון יחידת האחזקה האוירית. סטול סיפר שיהודה רבין אף נסע לאנגליה לרכוש ציוד לחיסום מתכות וציוד אחר לבתי המלאכה של היחידה. סטול סיפר שבעקרון היתה יחידת אחזקה שאותה ניהל אמריקאי (בוב) שנכנסה לבסיס עם פינויו ע”י הבריטים ותפיסתו ע”י לוחמי ההגנה ואנשי גבעת ברנר. היחידה התמקמה בהנגרים ובמבנים של הבסיס, ומקור לא רע לח”ח היה מגרש הגרוטאות של הבסיס. אנשי היחידה תחזקו את מטוסי הקומנדו שנחתו בעקרון במבצע “בלק” ואף עסקו בהרכבת מטוסי המסרשמידט שהגיעו מצ’כיה במבצע בלק. ב-6 במרץ 1949 קיבל סטול את המינוי של מפקד בא”א 22 (בסיס אחזקה אוירית, כך כונתה אז היחידה) הוקמו בתי מלאכה לגוף, עץ, בד וצבע, חשמל, מכשירים, מנועים ופרופלורים. לאחר כחודשיים היתה היחידה מוכנה לקבלת המטוסים הראשונים. סטול סיפר שלמרות התנאים הקשים,המחסור התמידי בציוד ובחלקי חילוף ואף בתנאי השירות הקשים, עשו האנשים את עבודתם נאמנה ובתקופה של ראשית ח”א שהיתה מרובה בתאונות מטוסים, אף מטוס לא אבד כתוצאה מליקוי בעבודת היחידה. בשנת 1950 הוסב שמה של היחידה ליא”א 22 (יחידת אחזקה אוירית, שמה של היחידה עד היום) היחידה תיחזקה את כל מטוסי ח”א וכל מטוס חדש שהגיע לארץ, עבר דרך מוסכיה שם נרשם ונפתחה לו ניירת האחזקה. סטול שימש כמפקד יא”א 22 עד אמצע שנת 1950 ואז חלה. הוא נאלץ להעביר את הפיקוד למנדס ונשלח לטיפולים בחו”ל. חזר לאחר שנה והוצב בבריטניה במשלחת הרכש. היה מעורב ברכש מטוסי האנסון, חלקי חילוף ואביזרים. חזר בשנת 1953 והשתחרר מצה”ל בדרגת סא”ל. לאחר שחרורו עבד בחב’ BOAC בש”ת לוד ולאחר מכן חזר לחברת נ. פלדמן שם עבד עד ליציאתו לגמלאות ועסק באומנות הפסיפס בביתו שברמת השרון. יהי זכרו ברוך. |
סא”ל (דימ’) מאיר סטול ז”ל
מראשוני מערך האחזקה של חיל האויר
לזכרו של מאיר סטול ז"ל, מראשוני מערך האחזקה בחיל האויר
תגיות: אוירון, אחזקה, אלכס זילוני, ארץ ישראל, דאייה, ההגנה, חיל האויר, יא"א 22, מאיר סטול, מטוס, קלוב ארץ ישראלי לתעופה, שדה דב, שירות האויר, שרונה
שתפו את המאמר
מנוי
Login
0 Comments
