יוס’קה צוק נולד בשנת 1934 והיה חבר קיבוץ אשדות יעקב. הוא היה בוגר קורס טייס מס’ 18 בביה”ס לטיסה שהחל בבסיס סירקין בשנת 1954 והסתיים ב-4 באוגוסט 55 בבסיס תל נוף, לאחר שעבר אליו בתחילת 1955 עת היה הקורס באמצע שלב ה”מתקדם”. בין בוגרי הקורס היו גם רן פקר ומשה בדיחי, אותו כינה דוד בן גוריון “הטייס התימני הראשון”.
את קורס האימון המתקדם עבר בבסיס רמת דוד על מטוסי ספיטפייר בטייסת 105, ולאחר מכן עבר הסבה לסילון במטוסי מטאור של טייסת 117 יחד עם חבריו לקורס פקר ואיתן איילון.לאחר ארבעה חודשים הועבר עם פקר לקורס הסבה לאורגן שהחל בטייסת 113 בבסיס חצור בתאריך 29.4.56.
בתחילת אוקטובר 56 הועבר לטייסת 101 ועבר הסבה למטוס המיסטר שהיה אז חוד החנית של מטוסי הקרב של חיל האויר. במטוס כזה,(מס’ זנב 62) זכה צוק להפיל את המיג הראשון שהפיל חיל האויר,הוא עשה זאת בקרב אויר מעל בסיס ח”א המצרי כברית בתאריך 30.10.56.
לאחר שיחרורו בתחילת שנות ה-60 התקבל צוק לאל על, היה מראשוני קברניטי מטוס ה-707 ואת שירות המילואים עשה כטייס מיסטר בטייסת 109 בבסיס רמת דוד.בספרי ההיסטוריה של חיל האויר נזכר שמו פעמים רבות. בין היתר כשהוזנק יחד עם סרן אמנון הליבני ליירוט מטוסי מיג 17 של ח”א הסורי שחדרו למרחב האוירי של ישראל ב-26.5.57. באירוע זה האישור לחציית הגבול מרדף אחרי המיגים הגיע באיחור ולא נוצר מגע עם הטוסים הסוריים. ב-28.2.58 התנגש עם מטוס המיסטר שלו בזנבו של מיסטר מס’ 08 בעת תרגול אמנעה שנערך מזרחית לקיבוץ רביבים. צוק החזיר את המטוס הפגוע לנחיתה.
לאחר מכן עבר הסבה למטוס הסופר מיסטר אותו הטיס בטייסת 105 במלחמת ששת הימים, בין היתר לתקיפת בסיסי ח”א הסורי סייקל ודמייר, ובמלחמת יום הכיפורים בה היה הטייס בעל מספר הגיחות הרב ביותר בטייסת (38 גיחות). לאחר מכן שימש במילואים כטייס שחק ונשר בטייסת 253, ולבסוף שימש כמדריך במגמת מתקדם קרב בביה”ס לטיסה.
צוק פרש מטיסה בחיל האויר ולאחר פרישתו מאל על מונה כנציגה בישראל של יצרנית מטוסי המנהלים גולפסטרים איירוספייס, והיה אחד מאלה שדחפו להתקנת מערכות אתרעה מתקדמות של חברת אלתא במטוס של החברה שהפך אח”כ למטוס ה”נחשון ” של חיל האויר. כמו כן קידם את שיתוף הפעולה בין התעשיה האוירית לבין גולפסטרים לשיווק מטוסי המנהלים מסדרת גלאקסי שיצרה החברה תחת כנפיה של גולפסטרים.
יוס’קה צוק הלך לעולמו בחודש יולי 2009.
