עמיחי הוניג, בן חנה ומרדכי, נולד בעיר פרת’ באוסטרליה בשנת 1919 הוריו היו ילידי הארץ שירדו לאוסטרליה. כשהיה עמיחי בן 14 עלתה משפחתו חזרה לארץ והתיישבה בחדרה, ועמיחי הפך למדריך ספורט בתנועת מכבי, סיים בהצלחה את ביה”ס החקלאי “כדורי” ועבד בחקלאות ובדיג.
בראשית מלחמת העולם השנייה, התנדב לחיל האוויר הבריטי (מס’ אישי 774070) ועבר קורס טיס בבסיס פאיד במצרים. את קורס האימון המבצעי ערך בבסיס חבנייה בעיראק, הוסמך כטייס מפציצים וכשחזר למצרים הוענקה לו דרגת סמל טיס. לאחר הקורס נשלח לטייסת 14 האוסטרלית שלחמה במדבר המערבי.עמיחי השתתף בגיחות תקיפה רבות, בין היתר ריכוזי כוחות גרמניים בטוברוק ובבנגזי שבלוב.
ב-2.12.41 הוביל הוניג מבנה של 16 מטוסי בלנהיים של הטייסת שהמריא ממנחת 75 ונשלח לתקוף ריכוז כלי רכב משוריינים וכלים הנדסיים גרמניים שהתכוננו לתקיפה.כשהגיע המבנה לאיזור, המטרה היתה מכוסה בעננים ואי אפשר היה לאתר אותה. ללא אפשרות אחרת, סבו המטוסים וחזרו לבסיסם. הוניג נשאר,מצא חור בעננים,איתר את המטרה והפציץ אותה כשהוא טס בגובה נמוך.על פעולתו זו זכה הוניג ב”מדליית הטיסה המצויינת” (DFM) שהוענקה לו ב-11.12.41.
בתאריך 30.8.43 בשעה 07:27 המריאה רביעיית מטוסי בופייטר של טייסת 603 מבסיס מיסוראטה מערב. הוניג הוביל את המבנה בבופייטר מס’ זנב V523. משימתו היתה סיור ותקיפה לאורך החוף המערבי של יוון.בשעה 09:44 טס המבנה , שמטוסיו נשאו פצצות 250 ליברות, מול החוף המערבי של האי לפקדה.
לקראת סוף הסיור,בשעה 10:26 נראתה אנייה גרמנית יוצאת מאיזור תעלת לפקאס, בנקודות ציון 38.53 צפון,20.46 מזרח. הוניג פקד לתקוף וצלל עם מטוסו ליעף על המטרה. פגזי תותחו של המטוס פגעו בסיפון אך הפצצות שהטיל לא התפוצצו, וכשנכס המטוס השני במבנה ליעף התקיפה נראה מטוסו של עמיחי מאבד גובה ומתרסק בים כשהוא משאיר אחריו שובל אש.כשנכנס המטוס הרביעי ליעף ראה טייסו (כך טען בתחקיר) סירת הצלה ושתי גופות צפות כ-10 יארד ממקום ההתרסקות כאשר חזרו המטוסים לבסיסם, הוכרזו עמיחי והנווט/קשר שלו, סמל פינלי, כנעדרים.
בפברואר 46 הוקם סניף קלוב התעופה הארץ ישראלי בחדרה ונקרא על שמו של עמיחי.
עמיחי היה בחזקת נעדר כ-7 שנים . בשנת 1950 נסעו הוריו ליוון כדי לחקור ולחפש את גופת בנם. הם עברו מכפר לכפר סמוך לאיזור בו נראה מטוסו של עמיחי צולל בים. חקרו דייגים ואנשי מחתרת יוונים. לבסוף מצאו קבר של טייס בריטי אלמוני בשדה רחב ידיים ליד בית ספר לדייגים. נער שנכח בשעת הקבורה ידע לספר כי הגופה נפלטה מהים והצביע על מקום הקבורה.
מומחים זיהו את הגופה וביום 31 במאי 1950 . עמיחי הובא לקבר ישראל בחלקת הנופלים בבית העלמין בחדרה.
סיפור יוצא מן הכלל שאינו ידוע בארץ. אשמח אם מי מהמשפחה יצור קשר עם מוזיאון החיל היהודי במלחת העולם II.
אוהד נוי.