הגרומן ווידג’ון

הווידג’ן (סוג של ברווז בר) תוכנן על-ידי חברת גרומן כגרסה מוקטנת של דגם G-21 Goose – מטוס שנמכר היטב בשנים 1937 ו-1938, ושתרם רבות לרווחיות החברה.

מגעים עם לקוחות פוטנציאליים של מטוסים אמפיביים, העלה את הצורך במטוס קטן וזול יותר ממטוס הגוס (Goose ) שהשוק עבורו היה מצומצם, ולכן החלה חברת גרומן, באוגוסט 1939, בתכנון דגם חדש שסומן G.44.

אב הטיפוס, שנראה כגרסה מוקטנת של הגוס ביצע את טיסת הבכורה ב-28 ביוני 1940, כשהוא מוטס על-ידי באד גיליס ורוי גרומן בבת’פייג’. למרות שהניסויים התקדמו באיטיות, הם הניבו תוצאות משביעות רצון, כשהשינוי היחיד שנידרש לשם קבלת תעודת כושר טיסה היה – התקנת משקולות איזון להגאי הגובה.ב-5 באפריל 1941, קיבל המטוס תעודת כושר טיסה, ועוד באותה השנה – סופקו 51 מטוסים מדגם זה ללקוחות אזרחיים ולצי של פורטוגל. אז עברה גרומן לייצור דגם J4F-1 ש-25 ממנו הוזמנו על-ידי משמר החופים האמריקאי בשתי מנות; הראשונה סופקה בשנת 1941, והשנייה סופקה בשנה שלאחריה. המטוסים היו שונים מהדגם האזרחי במנועיהם ובפתח שהוסף בגוף מאחורי הכנף כדי לאפשר העמסה ופריקה מהירים ונוחים של אלונקות. יותר מאוחר הוסף מתחת לכנף הימנית מנשא לפצצת עומק או לנשיאת סירת הצלה. מטוסים אלו הוכנסו לשימוש בטייסות הפטרול של משמר החופים, ואחד מהם אף הצליח להטביע את הצוללת הגרמנית U-166 במפרץ מקסיקו.

הצי האמריקאי הזמין 131 מטוסים מדגם J4F-2 לשימוש כללי, שנבדל מן הדגם שסופק למשמר החופים בכך שנעדר בו הפתח הנוסף בגוף. מטוסים אלה סופקו בין פברואר 1942 ופברואר 1945.

15 מטוסים מדגם G-44) J4F-2) הועברו תחת הסכם החכרה\השאלה מס’ NOA(S)455 לצי הבריטי בשנים 1942-1943. המטוסים שנכנסו לשרות בבריטניה כונו תחילה Gosling 1 אך בתחילת 1944 שונה הכינוי ל-Widgeon 1. המטוסים קיבלו בבריטניה את המספרים הסידוריים FP455-FP469 ושירתו בטייסות הצי 738, 857, 1835, 1852, 1853. רובם הוחזרו לצי האמריקאי בין אוקטובר לדצמבר 1945. 14 מטוסים נוספים הועברו לחיל האוויר הברזילאי וכונו שם UC4F-2. הם שימשו למשימות תובלה שונות.

חיל האוויר האמריקאי גייס בתחילת מלחמת העולם השנייה 15 מטוסים אזרחיים. הם סומנו כדגם OA-14. תשעה מהם התרסקו במשך המלחמה או נוצלו לחלקי חילוף, והיתר הוחזרו לשימוש אזרחי עם תום המלחמה.בזמן המלחמה שקדו מהנדסי גרומן על השבחת המטוס. אבטיפוס הדגם המשופר G-44A טס לראשונה באוגוסט 1944. בין היתר שונה תיכנון הקוער כדי לשפר את תכונות ניהוג המטוס בזמן תנועה במים וכדי להקטין את ריסוס המים שהוא גורם. כן שונה לוח המפסקים החשמליים בתא הטייס.יצור דגם זה החל לפני תום המלחמה, ו-25 מטוסים סופקו ללקוחות בארה”ב בין פברואר ויולי 1945. 50 נוספים סופקו בין דצמבר 1945 ומאי 1949. כולם סופקו ללקוחות בארה”ב מלבד שלושה שסופקו האחד לאוסטרליה ושניים לפקיסטן.

דגם ה-G-44A היה נבדל מדגם G-44 ומאב הטיפוס בכך שהורכבו בו מקרני שמן למנועים, משתיקים על צינורות הפליטה של המנועים, בידוד רעש ומכשיר חימום לתא.בנוסף, הוספה אנטנת רדיו HF בקצהו העליון של הגה הכיוון. בשנת 1948, רכשה חברת SCAN הצרפתית מחברת גרומן את זכויות הייצור, כלים ומכלולים הדרושים לייצור דגם זה. המטוס הראשון שיצרה כונה דגם 30 והונע במנועי מאת’יס 8G40 בעלי 8 צילינדרים.

למרות שחברת SCAN לא קיבלה הזמנות למטוס, המשיכה החברה בפיתחו, והציעה אותו ב-3 דגמים שנבדלו בעיקר במנועיהם, אך היא הצליחה למכור רק 3 יחידות.

סך-הכל ייצרה החברה 41 מטוסים, ולאחר שהזמנה גדולה מהצי הצרפתי לא התממשה, פשטה את הרגל. מלאי החברה, שכלל 33 גופים בשלבי בנייה שונים וללא מנועים, נמכרו על ידי ממשלת צרפת במכירה פומבית – רובם מצאו את דרכם לארה”ב וקנדה – שם הושלמו והורכבו עליהם מנועים מסוגים שונים.

למטוסי דגם G-44 ו-G-44A היו ביצועים מאד גבוליים בימים ללא רוח או בימים חמים, כשהיה המטוס עמוס, או בטיסה עם מנוע אחד. לאחר שמנהל התעופה הפדרלי האמריקאי הוציא דרישות רישוי מחמירות יותר, מספר חברות בארה”ב תכננו וביצעו הסבות למטוס המקורי על-ידי החלפת מנועיו ומדחפי העץ שלו.

עיקר המטוסים מדגמים אלה הוסבו על-ידי חברת מק-קינון, שהתמחתה בשיפור מטוסים אמפיביים. החברה החליפה במטוס את המנועים במנועי GO-480-B1D מתוצרת לייקומינג שסיפקו 270 כ”ס להמראה (לעומת 200 כ”ס במנועים המקוריים). בנוסף – חוזקו כני הנסע והקוער, הוגדלו החלונות בתא, הוסף בידוד רעש, בתא הטייס הותקן מיכשור מודרני והוגדלה קיבולת הדלק. המטוס המוסב כונה “סופר ווידג’און” ונמכר היטב. הסבות נוספות בוצעו על-ידי חברת גאנט (דגם “סופר וידג’און” עם מנועים כוכביים דגם R-680-E3 תוצרת לייקומינג) חברת Pacific Aircraft Engineering שהסבה את המטוס לתצורה דומה, בעלות 89,000 דולר (בשנת 1950) וחברת LAS שהתקינה במטוס מנועי לייקומינג מדגם GO-435-C2. הסבות נוספות בוצעו על-ידי זינגר ופרנקלין.מטוסים מדגם זה הוסבו גם על-ידי חברת לוקהיד איירקרפט סרוויסס (ולאחר מכן ע”י חב’ לינק אירונאוטיקל קורפ.) והורכבו עליהם מנועי לייקומינג GO-435-C2B או GO-435-C2 שסיפקו 260 כ”ס ב-3400 סל”ד להמראה.

המטוסים בשרות חיל האוויר הישראלי

שני מטוסים נתרמו לחיל האויר ע”י המליונר ואן ליר. המטוסים הגיעו ארצה ביוני 1948. הם הוטסו ע”י בנו,נוים ואן-ליר.נרישומו של הראשון היה בארה”ב NC2866. סומנו בתחילה ב-72, ב-73 ובנובמבר – קיבלו את מספרי הזנב 1201 ו-1202. המטוס השני שימש למטרות אימונים והוחזר לארה”ב בשנת 1952. הם כונו בח”א חמור

מטוס 1202 היה מדגם G-44A המתקדם יותר (ראה לעיל), מספר יצרן 1426 והיה האחרון בקבוצה של 25 מטוסים כאלה שיוצרו החל מפברואר 1945. תאריך היצור שלו, כפי שנחקק על גבי לוחית היצרן, היה 18 ביולי 1945

המטוס נרשם ע”ש חברת “גרומן” בארה”ב ואותיות הרישום שניתנו לו היו NC41995. הוא התרסק ב-7 בדצמבר 1948 בזמן אימוני המראה ונחיתה בכינרת.

מפרט (לדגם G-44A)

יצרן: גרומן איירקרפט אנג’נירינג קורפוריישן, בת’פייג’, לונג איילנד, ניו יורק
טיפוס: ספינת טייס אמפיבית בעלת 5 מושבים לשימוש כללי.
מנועים:
2 מנועי בוכנה מקוררי אויר, 6 צילינדרים בתצורת “טורי הפוך”, הנעת מדחף ישירה תוצרת “ריינג’ר-פיירצ’יילד” (חטיבה של “פיירצ’יילד אינדוסטריז”) דגם 6-440-C5 בעלי הספק של 200 כ”ס ב-2450 סל”ד להמראה. ו-130 כ”ס ב-2250 סל”ד לשיוט.
דלק: בנזין 65 אוקטן.
קוטר בוכנות: 10.04 ס”מ
מהלך בוכנה: 13.9 ס”מ
נפח הבוכנות: 7227 סמ”ק
יחס דחיסה: 1:6
משקל יבש: 161 ק”ג
אורך: 1.29 מ’
גובה: 80 ס”מ
רוחב: 0.5 מ’
מבנה: צילינדרים מפלדה, לכל צילינדר 2 שסתומים, ההצתה על-ידי 2 מגנטו תוצרת “סיינטילה”, הקרבורטור תוצרת “סטרומברג” בכל בית מנוע נמצא גם מיכל שמן המנוע שקיבולו 15.9 ליטר, מקרן שמן מטיפוסCARTRIDGE בקוטר 5 אינץ’, 2 משאבות דלק ,מתנע חשמלי תוצרת “אקליפס” ושתי משאבות הידראוליות. על סעפת הפליטה מורכב משתיק קול, וכן צינור המעביר אויר חם לחימום התא.
מדחפים:

על מטוס זה אפשר להרכיב מספר דגמים של מדחפים בעלי 2 להבים:
מדחף עץ בעל פסיעה קבועה דגם 82-RS-72 תוצרת “סנסניץ'” שקטרו 80-82 אינץ’.
מדחף מתכת בעל פסיעה קבועה דגם 55518-10 תוצרת “קרטיס” בקוטר 82-84 אינץ’.
מדחף מתכת בעל פסיעה מבוקרת דגם טבור R203-100 דגם להב R201-211-85T תוצרת “ביץ'” בקוטר 83-85 אינץ’.
מדחף מתכת בעל פסיעה מבוקרת “איירומטיק” דגם 220 דגם להב O-82A תוצרת “קופר” בקוטר 82 אינץ’.
מדחף מתכתי בעל פסיעה הפיכה דגם טבור HC-12X20-2 OR -3 דגם להב 8428 תוצרת “הרצל” בקוטר 5/16-84 82 אינץ’.
מדחף מתכתי בעל פסיעה מבוקרת דגם טבור HC-12X20-8C דגם להב 8428 תוצרת “הרצל” בקוטר 82.5-84.5 אינץ’.
מדחפי מתכת תוצרת “הרצל” מסוגים שונים המתאימים למנועי “לייקומינג” בלבד.
כנפיים:

עיליות, פרופיל בשורש: 23015 NACA בעל מיתר של 2.25 מ’ והטייה של 3 מעלות מעלה, בקצה NACA 23009 בעל מיתר של 1.10 מ’ והטייה של 3 מעלות מעלה. הקורות והפרופילים עשויים ממתכת, חלקן הקדמי של הכנפיים מצופים מתכת והאחורי בבד. לכנפיים ישנו דיהדרל של 3.5 מעלות (הנמדד בחלקן התחתון בקורה הקדמית). מיכלי הדלק נמצאים בחלקן האמצעי של הכנפיים וקיבול כל אחד הוא 245 ליטר. את המדפים בכנפיים אפשר להוריד עד זוית של 38 מעלות, ותנועת המאזנות הינה 20 מעלות מעלה ו-21 מעלות מטה. לכל מאזנת ישנו לוחון קיזוז קבוע, המאזנות מצופות בבד.

גוף:

עשוי ממתכת, צבוע כולו בצבע יסוד מיוחד נגד חלודה ועליו צבע עליון. רוחב הגוף 1.30 מ’ וארכו 8.84 מ’. תחתית הגוף בנוייה בצורת קוער בעל 3 מדרגות. בתא הנוסעים ישנם 2 חלונות בכל צד, ומורכבים בו 5 מושבים. פתח הכניסה לתא נמצא מצד שמאל, בחלק העליון מאחורי שפת הזרימה של הכנף, ומתחתיו מדרגה להקלת הכניסה. בתא הטייס אפשר לפתוח את החלונות הצדדיים ע”י הזזתם אחורה. מעליהם נמצאים פתחים קטנים לכניסת אויר לקירור התא. מצערות המנועים נמצאות בתקרת תא הטייס, בחלק הקדמי. מוט ההיגוי הוא בצורת גלגל או בצורת האות האנגלית Y. כן נמצאים בתא מטף כיבוי, והדיינמוטור של מכשיר הרדיו מתחת למושב הטייס הימני.

זנב:

יחידת הזנב עשויה מתכת ומשטחי ההיגוי מצופים בבד. להגה הכיוון יש תנועה של 29.5 מעלות ימינה ו- 26.5 מעלות שמאלה וללוחון הקיזוז שלו תנועה של 25 מעלות בשני הכיוונים. על הגה הכיוון מורכבות מנורות תאורת מבנה ונגד התנגשות. מיצבי הגבה הם נתמכי סמוכות, מוטתם 4.18 מ’. לכל הגה גובה ישנה תנועה של 31 מעלות מעלה ו-21 מעלות מטה וכן לוחון קיזוז מאוזן שנע 10 מעלות מעלה ו-33 מעלות מטה.

כני נחיתה:

מורכבים משני כני נסע ראשיים המתקפלים לתוך הגוף. יחידות הגלגל/בלם הם תוצרת “גודריץ” או “האייס” בגודל 7.50-10 עם צמיגים באותו גודל, בעלי 6 שכבות ובולמי זעזועים תוצרת “בנדיקס”.יחידת גלגל הזנב הינה בעלת סיבוב מלא, מתמרכזת בעצמה ומתכנסת חלקית. בולם הזעזועים הינו מתוצרת “בנדיקס”, הגלגל בקוטר 10 אינץ’ והצמיג בקוטר 10.5 אינץ’ 6 שכבות תוצרת “האייס” או “גודריץ”.

מידות:
מוטת כנפיים: 12.19 מ’
אורך: 9.47 מ’
גובה: 3.38 מ’
שטח כנפיים: 22.76 מ”ר
משקלים:

ריק: 1470 ק”ג
מלא: 2053 ק”ג
עומס כנף: 90.2 ק’ג \ מ”ר
עומס כח: 5.1 ק’ג

ביצועים:

מהירות מירבית: 246 קמ”ש בגובה פני הים
מהירות שיוט: 228 קמ”ש ב-75% מכח המנוע בגובה פני הים
שיעור נסיקה: 360 מ’ \ דקה
תקרת טיסה: 4450 מ’
טווח רגיל: 1285 ק”מ
טווח עם 4 נוסעים ועם 67.5 ק”ג מזוודות ב-75% מכח המנוע ובמהירות 241 קמ”ש – 965 ק”מ
טווח מירבי: 1480 ק”מ