תרגום מאנגלית: אבינעם מיסניקוב
ב-14 במאי 1948 הסתיים המנדט הבריטי על ארץ ישראל והוקמה מדינת ישראל. בפלישה של שכנותיה שנבעה מכך,נראה שמלאי המטוסים שביד ישראל היה זעום. במשך שתי הפסקות האש של מלחמת העצמאות, (שהתחילו ב-11 ביוני 1948 וב-10 באוקטובר 1948) נרכשו מטוסי קרב מממקורות שונים, על-פי הזמינות ולכן בסוף יולי או תחילת אוגוסט 1948, הגעתם לישראל של כמה מטוסי בריסטול בופייטר סימנה את סופה של התוכנית החצופה להערים על האמברגו הבריטי על כלי נשק לישראל. ישנה אי בהירות בקשר לאיזה מטוסים היו מעורבים, אך ברור שחברת פיירי אויאישן האצילה שיחקה תפקיד בהרפתקה זו (המטוסים נבנו במפעל הסודי בווסטון-סופר-מייר ולכן אינם מופיעים ברשימת מספרי היצרן של חברת בריסטול – א.מ.).
בשנים 1947-1948 רכשה חברת פיירי מספר ניכר של מטוסי בופייטר מדגם TF.MK.X מעודפי ח”א המלכותי הבריטי בכוונה לשפץ חלק גדול מהם למטרות יצוא המטוסים יוצרו במקור לפי חוזה .B.65570/40/C.23a לבסוף נרשמו שישה מטוסים כמטוסים אזרחיים בבריטניה ב-10 באפריל 1948 על-ידי חברת FSC בע”מ ואלו הם:
G-AJMB מספר יצרן RD135
G-AJMC מספר יצרן RD448
G-AJMD מספר יצרן RD427
G-AJME מספר יצרן ND929
G-AJMF מספר יצרן NV306
G-AJMG מספר יצרן LZ185
כפי שאפשר לראות, כל מספרי היצרן היו למעשה המספרים הסידוריים הקודמים של המטוסים בח”א המלכותי, ושאות הקריאה האזרחי G-AJME צריך להיות משוייך למטוס NT929 .
הרישום האזרחי הבריטי נמחק ב-15 ביולי 1948 והבעלות על המטוסים הועברה לאדונים רוברט דיקינסון, אנתוני אריק פארנפילד ואלברט גיילס לואו. המטוסים G-AJMB/C/E/G הוטסו ממפעל רינגווי של פיירי לת’יים שבמחוז באקינגהמשייר ביולי 48 (מטוס G-AJMF לא הוטס לשם והושלך לגרוטאות ברינגווי).
הספר “סיפורו של חיל האויר הישראלי” שנכתב בידי מ. רובינשטיין ור. גולדמן שופך אור נוסף על הרכישה של המטוסים האלה. לפי הספר,סוכן רכש ישראלי בשם עמנואל צור יצר קשר עם השלטונות בבריטניה למטרת צילום סרט אודות טייסי מטוסי הבופייטר הניו-זילנדיים במלחה”ע ה-2. ניתן לו אישור לרכוש מספר מטוסי בופייטר (חמישה, כך על-פי הספר), בתנאי שאף מטוס לא יעזוב את בריטניה. אין צורך לומר, שכשהצילום דרש רצפי צילום בסקוטלנד. המטוסים לא הופיעו שם והוכרזו כנעדרים, ובה בשעה עשו את דרכם לאדצ’יו שבקורסיקה, ומשם לישראל (ואפשר לשער שצור שינה את שמו לדיקינסון לצורך ביצוע ה”תרגיל”).
אחד מהמטוסים בת’ים (G-AJME) התרסק בגישה לנחיתה בשדה זה ב-28 ביולי 1948, ואם הדיווח שמטוס G-AJMF נשאר ברינגווי הוא נכון, הרי שרק ארבעה מטוסים יצאו מת’ים בדרכם לישראל.
בישראל הוצבו המטוסים ברמת דוד וסבלו מאחזקה לא נאותה. מעניין שהמחברים רובינשטיין וגולדמן טוענים שהקשיים באחזקה בישראל נגרמו מפני שאחד מחמשת המטוסים היה מדגם IIF בעל מנועי מרלין. אם טענה זו נכונה, מטוס זה היה צריך להירכש ממקור אחר, מפני שכל המטוסים היו בעלי מנועי בריסטול הרקולס.
למטוסי הבופייטר היתה קריירת טיסה קצרה ביותר בח”א הישראלי. מטוס אחד פורק עד מהרה לחלפים, והיתר רשמו תקיפה על-ידי מטוס אחד על שדה תעופה מצרי באל עריש ב-15 באוקטובר 1948, שבמהלכה המטוס נפגע על-ידי נ”מ אך חזר לבסיסו בשלום. חמישה ימים לאחר מכן – ב-20 באוקטובר תקפו שני מטוסים המבצר המצרי במשטרת עירק-סואידן ואחד מהם נחת נחיתת ריסוק לאחר שנפגע מנ”מ והצוות נתפס והוצא להורג. הטייס של מטוס זה גרם להתרסקותו של מטוס פיורי מצרי מוקדם יותר באותו יום. רק מטוס אחד שרד זמן מספיק לטוס במשימות קרביות, האחרים נמחקו מהסד”כ בשל שגיאות טייסים ושחיקת המטוסים.
בעוד שמציאת פרטים נוספים אודות ההיסטוריה של הבופייטרים בישראל היא קשה, אין שום בעיה באיסוף ההסטוריה שלהם בבריטניה:
מטוס LZ185 (מס זנב ח”א ד-173)
נבנה בווסטון סופר מייר ונשלח ליחידת האחזקה מס’ 46 ב-6 באוגוסט 1943. נשלח לטייסת 404 ב-27 באוגוסט והועבר ליחידת אחזקה מס’ 56 לתיקונים ב-31 בינואר 1944. ב-15 ביולי 1944, הועבר ליחידת אחזקה מס’ 19 שם אוחסן עד שלהעברתו ליחידת העברה מס’ 1 ב-14 ביוני 1945, ולבסוף הועבר ליח’ העברה מס. 15 וממנה ליח’ העברה מס’ 16 ב-18 באוקטובר 1945. הוחזר ליח’ אחזקה מס.19 ב-16.11.46 והוכנס לאחסנה. נמכר לחברת פיירי אויאיישן בתאריך 31.4.48. נרשם כ-G-AJMG ב-10.4.47. הגיע לארץ.
מטוס NT929
נבנה בווסטון סופר מייר ונשלח ליח’ אחזקה מס.19 בתאריך 22.4.44. נשלח למאגר המטוסים בבירצ’אם ניוטון ב-31.5.44 ומשם לטייסת 144 ב-20.7.44. שם הופעל תחת הקוד PL-Z.
למטוס נגרם נזק בקטגוריה AC בבסיס דלאצ’י בתאריך 31.5.44 כשאקדח זיקוקים התפוצץ בעמדת הנווט וגרם לנזק מבנה חמור. בעקבות האירוע הועבר ליח’ אחזקה מס.67 לתיקון והוחזר לטייסת ב-1.12.44. בתאריך 18.2.45 נגרם למטוס נזק בקטגוריה B לאחר שהזדקר בנחיתה ושבר את כן הנחיתה השמאלי. הוא הועבר לחברת לנקשייר אירקרפט לתיקון בתאריך 4.4.45 ולאחר סיומו המתין לחזרתו לשירות. לבסוף נשלח ליח’ אחזקה מס.19 ואוחסן שם. נרשם כ-G-AJME בתאריך 10.4.47 נמכר לחברת פיירי אויאיישן בתאריך 28.7.48 התרסק בטיסת ההעברה מרינגווי לתיים בתאריך 28.7.48. הטייס מיטצ’ל קמפבל נהרג.
מטוס NV306
נבנה בווסטון סופר מייר ונשלח ליח’ אחזקה מס.19 ב-26.6.44. נשלח ליח’ העברה מס.1 ב-8.6.45 ולבסוף הועבר ליח’ העברה מס.16. הועבר ליח’ אחזקה מס.19 בתאריך 28.11.46 והוכרז כעודפים באותו יום. נמכר לחברת פיירי אויאישן בתאריך 4.6.47. נרשם כ-G-AJMF ב-10.4.47. הוחרם ע”י שלטונות בריטניה ופורק לגרוטאות ברינגווי בשנת 1948. קרוב לוודאי ששימש כמקור לחלקי חילוף לאחרים.
מטוס RD427 (מס.זנב בח”א ד-172)
הופעל כדגם Config 3A “Retrograde TF.Mk. X בטייסת ח”א המלכותי הקנדי 455 ובטייסת 404 מבסיס באנף שבמחוז אברדינשיר בסקוטלנד תחת קוד EO-0.
נרשם כ-G-AJMD בתאריך 10.4.47. הגיע לארץ.מספר הזנב שונה לאחר מלחמת העצמאות ל-22-02. לאחר המלחמה שימש להדרכה.
מטוס RD448 (מספר זנב בח”א ד-171)
נרשם כ-G-AJMC בתאריך 10.4.47 הגיע לארץ. אות הקריאה הבריטי בוטל בתאריך 28.5.49. נפגע מנ”מ והתרסק ב-20.10.48 בעת התקיפה על משטרת עירק סואידן.
מטוס RD135 (מס’ זנב בח”א ד-170)
התרסק ברמת דוד ב-18.11.48