עליונות אוירית-הוראות למשתמש

כשאתה בא לחשוב על זה, עליונות אווירית שימשה אותנו כל השנים לשלוש מטרות: הראשונה, הגנת שמי המדינה (במשתמע, מתקיפות של חילות האוויר הערביים), השנייה, היכולת להשתתף באיזור המערכה במהלכים הצה”ליים הקרקעיים בצורה אפקטיבית, והשלישית, שמעולם לא הוגדרה כמשימה של חיל האוויר אבל היתה תוצר בלתי נמנע, השפעה על האסטרטגיה רבתי של הצד השני בהתברר לו שהוא בנחיתות אוירית.

נדרשות דרכי פעולה שונות לחלוטין זו מזו כדי להלחם במערכי חילות האוויר ובמערכי ההגנה האווירית בדרך להשגת העליונות. כולנו מכירים, מי יותר מי פחות, את הדרך הארוכה והנפתלת, על הישגיה וכישלונותיה, שעברנו עד היום בדרך לביצוע המשימה החשובה ביותר הזו של חיל האוויר. מבט על סוגיית העליונות האווירית, מעתה וקדימה, מציב אותנו בפני שתי שאלות: האחת, איך להשיגה במקרה של מלחמה כוללת, והשנייה, איך להשתמש בה ביעילות.

כאשר הפנים מופנות מזרחה, או ביתר דיוק צפון מזרחה, נראה כאילו הצד השני וויתר על ההתמודדות באוויר. מטוסי המיג 29 האחרונים שנרכשו על-ידי חיל האוויר הסורי הגיעו לסוריה בשנת 1998, וכמות השעות המוקצות לאימונו של טייס בחיל האוויר הסורי מעבירות מסר ברור, זהו לא חיל אוויר להתמודדות אווירית. מערך ההגנה האווירית, לעומתו, ממשיך להיות אחת משלוש אבני היסוד של העוצמה הסורית עם כל משמעויות ההתעצמות הנובעות מכך, ולכן השגת חופש טיסה מעל איזור המערכה מחייב את ניטרולו, מהלך שיש לקוות שחיל האויר ידע לבצעו ביעילות.

השאלה המורכבת יותר הינה כיצד להפעיל את חיל האויר כך שהוא יחזור וימלא ביעילות את שתי משימות היסוד שכבר הזכרנו, הגנת שמי המדינה והשתתפות בהשגת ההכרעה. “הגנת שמי המדינה” נראה כיום מושג קצת אנכרוניסטי, כאשר המטרות הקרקעיות בתחומי ישראל, צבאיות ואזרחיות, מאוימות לא ע”י מטוסים ברי עצירה אלא על-ידי כל ארסנל הטק”ק והרק”ק שרק מיעוטם יכול להיות מיורט באוויר. הדרך למניעת הפעלתם בימים הראשונים היא ע”י השמדתם והכח היחיד היכול לעשות זאת הוא חיל האויר. כאן מונחת לפתחו של החיל שאלה שהיא למעשה שאלה ברמה הלאומית: האם להשתמש בנתח ניכר מכוחו, ובצורה מתמשכת, לנסות ולעשות זאת, או לוותר על כך ולנסות ולמצות את כוחו במאמץ ההתקפי הצה”לי הכללי.

המאמץ ההתקפי יופעל מול יריב ששינה את מבנה הכוח שלו. כשם שסוריה וויתרה לכל צורך ועניין על חיל האוויר שלה כמרכיב מרכזי במאבק על העליונות האוירית, כן וויתרה על השריון כמוביל במאבק על העליונות בקרקע. השמדת טנקים הייתה בלב המאמץ הטכנולוגי וההצטיידותי של כל זרועות צה”ל בשלושים השנים האחרונות. עיקר המשאבים שהושקעו בהשגת ההכרעה ביבשה התבססו על ההנחה שהשמדת מסה מספקת של השריון הסורי תביא את הקריסה ואחריה את הנצחון. אבל מדיווחי מודיעין נראה כאילו סוריה משנה את אופי הכוח היבשתי שלה. מכוח ששריון במרכזו, הולך מערך היבשה הסורי והופך לכוח שאמצעי נ”ט מתקדמים ומרכיבי קומנדו ניידים הם בלב תפיסת הלחימה שלו, או במלים אחרות, צבא מבוזר ועם נכסים שלא קל לאתרם.

חיל האוויר עומד, אם כך, בפני נקודת מפנה שבה עם הגיעו ליכולת קטלנית בהשמדת מטוסים באוויר וטנקים על הקרקע, הצד השני מושך את השטיח מתחת לרגליו ואינו “מספק את הסחורה”. כיצד, אם כך, יש לנצל את העליונות האווירית כדי לטפל בשתי סוגיות אלו, הטק”ק והרק”ק והאופי השונה של הלחימה של כוחות היבשה.

שתי השאלות האלה מכילות בתוכן שתי שאלות נוספות: האחת, עד כמה חשוב לנו שהעורף האזרחי יישאר בלתי מותקף, והשנייה, מהו בדיוק מושג ההכרעה בהתחולל מלחמה עם סוריה. אני סבור שאי-פגיעות העורף, למעט פגיעות אפשריות מזעריות שהן נגזרות של תקיפת מטרות צבאיות בתוככי ישראל, צריכה להיות מטרה ישראלית חשובה. יחד עם זאת, על ישראל להודות שאין לנו כיום דרך צבאית לעשות זאת, לפחות לא בימי המלחמה הראשונים. חיל האוויר הוא הזרוע שמיצרת איום קטלני על מטרות ממשל בסוריה שהן בבת עינו של המשטר. צריכה להמצא הדרך לעיסקת חליפין בה יתמסד מאזן הרתעה שבו מובטחת, מחד, חסינותו של העורף האזרחי, ותמורת כך מטרות “בבת העין” של המשטר הסורי מקבלות פוליסת ביטוח ישראלית, הגם שחיל אוויר יכול להשמיד לחלוטין כל אחת מהן תוך שעתיים מהתקבל הפקודה. זהו מהלך מאוד מורכב שנמצא במגרש גבוה ממגרשו של חיל האוויר, הלא הוא מגרש המדיניות הכוללת של היחסים בין שתי המדינות. על ישראל לשאוף ליצירת מאזן זה.

תכלית ההכרעה, וזו הסוגיה השניה, הינה הבאת האויב לקבלת הפסקת אש בתנאים הנוחים לנו. כדי להיות שותף פעיל בהשגה של מצב זה צריך חיל האויר לפתח כושר לפרק את המבנה ההיררכי האנכי של הצבא הסורי כך שיהפוך לאוסף יחידות שלא מתקיימת ביניהן אחדות הפיקוד. זהו רעיון מורכב שמצריך מאמר נפרד.

כל האמור לעייל, השגת העליונות, מתן חסינות לעורף והשתתפות מובילה בהשגת ההכרעה הכוללת צריכים להיות מתוך שאיפה לקצר את משך המלחמה ככל שניתן. זהו אתגר לא מבוטל למפקדי חיל האויר דהיום באשר להכנת הכח ברגיעה ולהפעלתו במלחמה.

ואם ישאלו הזקנים, ומה עם קרבות האויר שהיו החמצן שלנו משך שנים כה רבות? על כך אענה, לא אלמן ישראל. המצב בשכונה שבה אנחנו גרים טומן בחובו עוד התפתחויות אפשריות רבות, בכיוונים שונים, ויתכן ויום אחד עוד יועלה סגן צעיר, במהלך מסיבה, לדרגת סרן בשל הפלת מטוסים, וכבר היו דברים מעולם.
לייבסיטי – בניית אתרים

תגיות:

שתפו את המאמר

מנוי
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות
0
Would love your thoughts, please comment.x