פרטי המסוק
דגם: בל 212
טיפוס: מסוק סער
יצרן: בל, ארה”ב
מספר יצרן:32208
תיאור האירוע
ב-24 לספטמבר 1984 השתתף המסוק של טייסת 123 בתרגיל של חטיבת גולני. בעת שהטיס קבוצת חיילים בנחל בזק, התפרקה הטורבינה של מנוע מס’ 1 והמנוע התפוצץ באויר.
צוות המסוק ניסה לחלץ את המסוק בנסיקה אל מחוץ לערוץ הנחל ובחזרה אל השב”ה, מידיעה כי מסוק האנפה יכול לטוס גם בעזרת מנוע אחד בלבד. הטייס נכנס לפנייה ימנית של 25 עד 30 מעלות, בהרמת אף (בגלל תנאי השטח), וכל זאת על מנוע אחד בתנאי חום קיצוניים. המסוק החל לשקוע, הטייס הרים קולקטיב, אבל המנוע לא יכול היה לספק יותר הספק בתנאים ששררו, והמסוק פגע בקרקע והתרסק אל קרקעית הנחל, וכתוצאה מכך נהרגו צוותו ונוסעיו: הקברניט סרן אילן יצחק, טייס המשנה סגן אבנר אפרתי, המכונאי המוטס רס”ל מאיר (מירו) אסייג, ושני חיילי גולני דן טליה ויעקב בכר. חמישה חיילי גולני נוספים נפצעו באסון.
מפקד חיל האויר מינה וועדת חקירה שלראשה מונה סא”ל יוחנן אור, (שהוחלף למחרת ע”י אל”מ יעקב “ביקו” בירן) ובין חבריה היו קצינים מקצועיים מהמערך הטכני של החיל. מסוק אנפה מהטייסת בשדה דב אסף את חברי הוועדה ואת אנשי הרבנות הצבאית והובילם לשטח ההתרסקות. עוד בהיותם באויר יכלו להבחין בחמש גופות שחולצו משברי המסוק ששכב על צידו, ושהיו מכוסות. לאחר שאנשי הרבנות סיימו את עבודתם, חברי הוועדה ביצעו בדיקות ראשוניות בשטח וחזרו לת”א.
שברי המסוק נאספו ע”י צוות חילוץ המטוסים של יח’ האחזקה האוירית והובלו לבסיס פלמחים להמשך החקירה. מג”ד גולני שהיה במסוק ושנפצע קשה בהתרסקות, תוחקר והעיד שעברו שעות רבות מרגע ההתרסקות בהן שכבו בשטח ללא יכולת להזעיק עזרה, עד שהוחל בחיפושים אחריהם. מסוק שהיה באיזור גילה אותם רק לאחר שהשתמשו בנשקם וירו באויר.
עוד העיד המג”ד שלאחר שפרצה האש במנוע ונדלקו נוריות אזהרת האש בתא הטייס, המכונאי המוטס פתח את חגורת הבטיחות, התרומם מכסאו כדי לראות אם יוצאת אש מהמנוע ובאותו רגע פגע המסוק בקרקע והוא הועף דרך החלון ונהרג. הטייסים ושני חיילי גולני נהרגו מעוצמת ההתרסקות.
ממסקנות וועדת החקירה עולה שהאש פרצה במנוע עקב כשל של חלק פנימי, ובאשר להתרסקות, הועלתה גירסה שהטייס או טייס המשנה סגר את ברז הדלק לחטיבת הכוח השמישה של המנוע ולא לחטיבת הכוח הבוערת (מנוע ה-PT6-T3 של האנפה מורכב משתי חטיבות כוח ומתיבת ממסר משותפת), אך גירסה זו לא התקבלה אלא הגירסה שפורטה למעלה.
לזכרו של של המכונאי המוטס מאיר (מירו) אסייג הוצבה בעיר מגוריו דימונה אנדרטה.
סיפר לנו שביט סירוטה שניר:
| “אני הייתי שם בתור חובש שהגיע ביחד עם צ’יקו תמיר ועוד כמה חיילים ואני יכול להעיד שלא נתנו לנו אישור להיכנס לוואדי במשך לקרוב ל שעתיים מחשש שהוואדי ממוקש ממוקשים ירדניים ישנים . כשהגענו לשם המחזה היה מאד לא נעים. החיילים היו מפוזרים בכל השטח והיחיד שהיה יכול לזוז היה משה גבעתי המג”ד שזחל בין החיילים .” |
רחוב הטייס בראש העין נקרא על שמו של אבנר ז”ל.
בוצעו חיפושים במשך שעות, הניסוח כאילו ‘מסוק שעבר באזור’ גילה אותם, הוא מטעה.
הספר של משה גבעתי על תאונת המסוק – חייב קריאה!!
אני הייתי שם בתור חובש שהגיע ביחד עם ציקו תמיר ועוד כמה חיילים ואני יכול להעיד שלא נתנו לנו אישור להכנס לוואדי במשך לקרוב ל שעתיים מחשש שהוואדי ממוקש ממוקשים ירדניים ישנים . כשהגענו לשם המחזה היה מאד לא נעים החיילים היו מפוזרים בכל השטח והיחיד שהיה יכול לזוז היה משה גבעתי המגד שזחל בין החיילים .
תודה.תגובתך הוספה לכתבה.