פרטי המטוס:
דגם:מיראז’ IIICJ
יצרן:דאסו,צרפת
רקע
בשנת 1966, כחלק מההכנות למבצע “מוקד”, פיתח חיל האוויר שיטות לתקיפת שדות תעופה (תש”ת) והתאמן בצורה מסיבית בשיטות אלו תוך לימוד לקחים ושיפורן.
שיטת התקיפה שאומצה לבסוף הייתה מורכבת מטיסה בגבה נמוך ביותר תוך שמירה על דיממת אלחוט מוחלטת, ביצוע יעף הפצצה אחד תוך הטלת הפצצות על שליש ושני שליש המסלול הראשי, ולאחר מכן 3 סבבי צליפה בשיטת ה-270 מעלות. טייסי חיל האוויר התאמנו במטווחים וכמו כן בתרגולי תקיפה של המסלולים בבסיסיו.
תיאור האירוע
בתאריך 24 באוגוסט 1966 יצאה מתל נוף רביעית מטוסי מיראז’ של טייסת 119 לאימון תש”ת על בסיס חצרים שהיה באותה עת בשלבי בניה. מוביל הרביעייה היה סרן גיורא רום, ומוביל הזוג היה סגן יעקב ברמן. מספר ארבע היה מפקד טייסת העטלף רן פקר, שבחן את רום להסמכה כמוביל רביעייה ואת ברמן כמוביל זוג.הרביעייה הגיעה לחצרים בגבה נמוך, משכה, “הפציצה” את המסלול וחזרה ליעפי צליפה. לאחר היעף השני הם פנו צפונה בגבה נמוך ואז פנו שמאלה כדי להיכנס ליעף צליפה נוסף. תוך כדי פניה איבד שחק 22 של ברמן גובה וכנף שמאל שלו פגעה בקרקע. קצה הכנף נשבר והמטוס קפץ לגובה של 20 מטר והחל להתגלגל שמאלה בפראות. לאחר כמה גלגולים התרסק והתפוצץ.
סגן יעקב ברמן ז”ל
(מתוך “יזכור” – אתר חללי חיל האוויר)
בן משה ורחל. נולד ביום ג’ באדר תש”ב (20.2.1942) בקיבוץ גת. שם סיים את לימודיו היסודיים במוסד החינוכי. אהב את החופש ואת המרחב הרחוק והנעלם אשר מאחורי האופק ולכן הצטרף לחיל-האוויר. בהגיעו לגיוס לצה”ל ביולי 1961. שירת כטייס בחיל-האוויר גם מפני שהכיר בחשיבות שירות זה למדינה. עלה בדרגה והגיע לדרגת סגן. בכל מבצע ופעולה חיפש את היפה והמהנה.הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ אשר בו נולד. הניח אישה-וורדה וילד,אופיר, שהיה בן חצי שנה בנפלו. ב”שלושים” הוציא קיבוץ גת חוברת לזכרו.
ספד לו רן רונן (פקר) בספרו “נץ בשחקים”: “יעקב ברמן הספיק לשרת בטייסת כשנה.הוא היה טייס קרבי מצוין, ג’ינג’י אמיץ וחם מזג שאותו הערכתי מאד. הוא היה מהטייסים שעליהם ידעתי, כי בשעת מבחן אמיתית הם יבצעו כל משימה, מורכבת ככל שתהיה, על הצד הטוב ביותר, באומץ לב, בתושייה ובדבקות במטרה”.
