מתוך : ארכיון צה”ל, חוברת “מבצע מגרסה” מטעם תוה”ד היסטוריה, 13.11.66 |
ב-13 בנובמבר 1966 יצאו כוחות שריון, צנחנים וסיירת מטכ”ל של צה”ל לפעולת תגמול בכפר הפלסטיני סמוע הנמצא מדרום לחברון, בעקבות סדרה של פעולות חבלה שנעשו ע”י מחבלים ולאחר ששלושה חיילי צה”ל מצאו את מותם לאחר שרכבם עלה על מוקש. להלן חלקו של חיל האויר במבצע: בשעה 07:06:15 המריא מטס בן 2 מטוסי אורגן מטייסת 113 שבחצור, למשימת סיור ראיה בציר חברון-סמוע, כשמטוסי שחק מטייסת 101 שטסו בגובה 10,000 רגל, נמצאים בכוננות לחפות עליו. כרבע שעה לאחר המראתם גילו מטוסי האורגן בבירור תגבורות ירדניות שנעו לכיוון סמוע. הם דיווחו על כך לחפ”ק הפיקודי שדאג להעביר הדיווח לחפ”ק חטיבה 35. |

הטייסים לא הסתפקו בדיווח, אלא הציעו לבצע פעולת אמנעה נגד התגבורות. אכן, מטוסיהם היו חמושים בין השאר ב-4 כוורות של רקטות 68 מ”מ והיו יכולים לפגוע קשה בתגבורות צע”י. אבל אפשר שדווקא משום כך, הדבר לא אושר לטייסים- וסמוך לשעה 07:30 נחתו בבסיסם כשהם מוחלפים במטס שני של מטוסי אורגן.
במקביל למטס האורגנים השני, הועלה לאויר מטוס דרור ובו חולית תצפית ארטילרית ובתוכה מג”ד 403. מטוס זה נצטווה לנחות מאחר והיה נתון לאיום של רביעית מטוסי האנטר ירדניים שהגיעה לאיזור חברון בשעה 07:45. יתר 8 ההאנטרים של חיל האויר הירדני היו עסוקים באותה שעה ממש בליווי טקסי של מטוסו של נשיא פקיסטן שהגיע לביקור רשמי בירדן.
מול המטוסים הירדניים שהגיעו לאזור חברון הוזנקו בשעה 07:40 שני זוגות מטוסי שחק מטייסת 119, בנוסף לזוג מטייסת 101 שכבר היה באויר וחיפה מלכתחילה על מטוסי האורגן. הזוג מטייסת 101 הקים אמנם קשר עין עם אחד מההאנטרים, ואף דלק אחריו עד מעל לחברון, אולם בגלל חוסר דלק- הזוג שהה כבר למעלה משעה באויר, נאלץ להרפות מטרפו ולחזור לבסיסו. את מקומו ברדיפה תפשה רביעיית מטוסי השחק מטייסת 119 . זו נכנסה למגע עם הרביעייה הירדנית בסביבות חברון, כאשר מטוסי השחק המצויים היו בגובה רב מעל להאנטרים שטסה בגובה נמוך יחסית.

הירדנים ניסו להתחמק אגב “שבירות” חדות כשכל זוג מטוסי האנטר פונה לעברו. מטוסינו דלקו אחריהם עד לסביבות ים המלח. טיל אויר אויר ששוגר ע”י מטוסינו לא פגע במטרה, לעומת זאת הצליח מס’ 1 של אחד מזוגות מטוסינו ל”הידבק” למטוס האנטר אחד שעה שפנה צפונה- מזרחה וניסה להתחמק מרודפיו בתוך ואדי. הוא (רס”ן רן פקר ז”ל)רדף אחריו עד לגובה נמוך ביותר -50 רגל. עם התרוממות ההאנטר לשם עקיפת גבעה שסיכנה אותו, הצליח מס’ 1 לשלוח בו צרור פגזי תותחים שפגעו בשורש כנפו הימנית של ההאנטר. עם הפגיעה פרצה אש במטוס ההאנטר, חלקים עפו ממנו, הטייס נראה צונח ואילו המטוס נראה מתרסק על הקרקע. לאחר מעשה הסתבר שהטייס שצנח מגובה נמוך מידי נהרג. (לקריאה נוספת: המאמר “הפלת האנטר ירדני” מאת אבינעם מיסניקוב באתר זה)
כחצי שעה לאחר סיום הקרב האוירי שנמשך 7 דקות והסתלקות מטוסי ההאנטר שלא נפגעו,-בשעה 07:53, המריא מטס שלישי של אורגנים. מטס זה, שפטרל פעמים מספר לאורך הכביש ירושלים-בית לחם-חברון-סמוע, גילה שיירה בת 8 משאיות שנעה מבית לחם לכיוון חברון. המבנה נתקל בעננים נמוכים ועל מנת לבצע את משימתו ירד מתחת להם עד גובה 1,500 רגל. בכך חשף את עצמו לאש מן הקרקע, ואכן, מס’ 1 של המטס, סגן יוחנן רוזר ,(באורגן מס’ 16-המערכת) נפגע בעינו מרסיס כתוצאה מפגיעת כדור 0.3 במטוסו. תחילה הוא חשש שיאבד את הכרתו והתכונן לנטוש את מטוסו, אך לאחר שהתאושש הצליח לנחות בבסיסו בהדרכת מס’ 2 שלו. (לקריאה נוספת: המאמר “מסמוע לנחיתה בעין אחת” מאת ישראל בהרב באתר זה)
פינוי מוסק
בעת הנסיגה, הסעת הפצועים על גבי הזחל”מים עם כל שנעשתה באיטיות ובזהירות על חשבון קצב הנסיגה, גרמה לקשיים שבהם סבל רב בשל הטלטולים. קצין הרפואה הוסיף איפה לבקש שישלחו הליקופטרים כדי לפנותם, ולו גם בהמשך דרך הנסיגה. בקשתו הועברה לחפ”ק הפיקודי ע”י עוזר ראש אג”מ. במקביל נטל סגן שגב מגדוד 202 יוזמה אישית על דעתו של סמג”ד 202 חסדאי, וחש בזחל”מו אל ראש השיירה הארוכה לעברו של הליקופטר אלואט שנראה לו טס ונוחת בקרבת הגבול. היה זה ההליקופטר שטותו הטיס סא”ל אורי ירום מחיל האויר ובו ישב גם ראש מה”ד/חי”ר כותי, אשר כאמור היה סובב בקרבת הגבול מאז השעה 08:00.
בשעה 09:15 לערך פגש שגב בשניים לאחר שנחתו מעברו המזרחי של גבול ירדן , משהו מזרחה למשטרת רוג’ם אל מדפע. הוא ביקש מהם לקרוא מיד להליקופטרים S-58 , והרופא החטיבתי שהצטרף אליהם חיזק בקשה זו. במקביל חזר וביקש עוזר ראש אג”מ באלחוט מהחפ”ק הפיקודי לשלוח הליקופטרים לפינוי הפצועים.
בשעה 09:19 הודיע האלוף כי ההליקופטרים אמנם נשלחו. הללו כוונו ע”י סא”ל ירום מחיל האויר למקום נחיתה, מזרחה מציר תנועת השיירה בכללותה, אליו הופנו הזחל”מים נושאי הפצועים לקראת פינויים הסופי.

ראשון נחת הליקופטר S-58 ובו ישב סגן דר’ יזהר פלומן מחיל האויר, ומיד אחריו הליקופטר שני ובו סא”ל דר’ אגמון מפיקוד דרום. עם נחיתתם של ההליקופטרים הועמסו עליהם הפצועים וגופתו של המג”ד ההרוג ע”י קבוצת חיילים בפיקוח הרופא החטיבתי. הפצועים שפונו ע”י ההליקופטרים לבי”ח בבאר שבע יצאו מכלל סכנה, לאחר שמרביתם נותחו באותו יום. הפסקת האש לאחר הודעה שהועברה לאו”מ על הסכמתנו להפסקת אש בשעה 09:45, ניתן אישור לביצוע גיחה של מטוס ווטור מטייסת 110,לשם צילום מגובה נמוך של איזור סמוע. |