פרטי המטוס:
דגם:A-4H סקייהוק
יצרן:דגלס, מפעל אל סגונדו, קליפורניה, ארה”ב
מספר יצרן:
מס’ צי:
פרטי האירוע:
באור אחרון של יום 6 באוקטובר 73, יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים ,יצא מחצרים מבנה מטוסי עייט של טייסת 102 לתקיפת גשרי הצליחה שהקימו המצריים על תעלת סואץ.
בתקיפה זו נפגע עייט 54 שאותו הטיס ישי קצירי מטיל זרת ששיגרו המצרים כשהיה המטוס באיזור ימת ברדאוויל. קצירי הרגיש מכה בצד האחורי של המטוס, ובתא הטייס נדלקו כל מנורות האזהרה. המטוס איבד גובה וההגאים נתקעו.
קצירי משך בידיות ההפלטה. תוך כדי ההפלטה שבר את רגלו ואת ידו, וצנח ארצה פצוע. הוא שכב במשך יומיים ליד תעלת סואץ, באיזור ביצות חשוף, מאות מטרים מכוחות מצריים. קצין וחייל מהשריון העבירו לפיקוד דרום את נקודות הציון של מקום המצאו, פעולה של סיירת מטכ”ל לחילוצו נכשלה גם משום שכבר נפל בשבי המצרי. קצירי הוחזר בחילופי שבויים ב-16 בנובמבר 1973.
סיפר קצירי (מתוך דף הפייסבוק “זכרונות, צלקות, כאבים וכל השאר”)
“עברו כבר מעל ל40 שעות מאז נטשתי,והמשכתי לשכב מתחת למצנח.פתאום שמעתי קולות.הסטתי את המצנח מעט הצידה,וראיתי שני חיילים מצרים במדים בהירים מתקרבים במהירות,כשהנשק שלהם מכוון אלי.הבנתי שאם אני לא עושה משהו,הם יהרגו אותי על המקום,התיישבתי והתחלתי לנופף להם עם היד הבריאה .הם נעצרו וישר ירו צרור לידי.צעקתי להם אנא מג’רוח -אני פצוע.הם צעקו עלי בערבית להרים ידיים הרמתי יד אחד כי השנייה הייתה מקובעת תוך כמה דקות הגיעו למקום חיילים נוספים.
”ניגש אלי חייל שלף מהכיס שלו דרגות,הבנתי שהוא קצין באחת מיחידות הקומנדו שלהם… בעודי ממתין במקום הבחנתי במחפורות הרבות שהכינו המצרים לצד הכביש,מחפורות בהן שכבו למחרת כוחות הקומנדו המצרי וחיכו לסיירת מטכ”ל .כל הכוח היה עם מדים מסודרים כלי נשק ורכבים מיוחדים שלא היו בשימוש הצבא המצרי.אחד מהקצינים ניגש אלי ובעברית עילגת החל לתחקר אותי ‘מה שמך ,מה סוג מטוסך’ שאלות כאלו .בשעות ששכבתי בשטח היה לי מספיק זמן לתכנן את סיפור הכיסוי שנטשתי במהלך משימת תצפית והכוונה.ידעתי שאם הם היו יודעים שאני זה שרק לפני יומיים הפציץ אותם זה הסוף שלי…”