הפלת מיסטר 45

אירוע הפלת מיסטר 45 במלחמת ששת הימים

פרטי המטוס:

דגם
:מיסטר IV

יצרן:דאסו, צרפת

מספר יצרן:157

מקור התמונה: אבי אורן

תיאור האירוע:

ביום הראשון למלחמת ששת הימים, ובמסגרת הגל השני של תקיפות מבצע “מוקד”, המריאה מתל נוף רביעית מטוסי מיסטר של טיסת 116. את המבנה, שקוד הקריאה שלו בקשר היה “גנדי”, הוביל מפקד הטייסת רס”ן יהונתן שחר במיסטר 45, מספר 2 היה סגן אברהם גבעון, מספר 3 סגן שמואל בן רום ומספר 4 סגן אוריאל קשת. המטרה היתה בסיס ח”א המצרי פאיד, והם היו אמורים להגיע אל המטרה בשעה 08:10. המטוסים היו חמושים בפצצות פפ”מ ובנתיקים.

בסיס פאיד בער כולו כתוצאה מתקיפות קודמות של מבנים אחרים של מטוסי ח”א, ולמרות זאת עדיין פעלו שם תותחני הנ”מ. המבנה פנה והגיע לציר המסלול, מטוסיו ירדו לגובה 700 רגל וכשהם טסים במקביל למסלול, הטילו את פצצותיהם. לאחר ההפצצה, דיווח סגן קשת על תקלת העברת דלק ועזב את המקום. יתר המטוסים ביצעו פנייה של 180 מעלות, פנו חדות וחזרו ליעפי צליפה.

ביעף השלישי צלף שחר על מטוס טופולב 16 שהיה מלא בדלק. זה התפוצץ ושחר עבר דרך ההתפוצצות ושבר של הטופולב  פגע במיסטר. תא הטייס התמלא בעשן ובריח חריף. זה היה בשעה 08:20, כ-10 דקות לאחר תחילת התקיפה.המנוע בער ושחר פנה מזרחה, העיף את החופה וכיבה את המנוע. לאחר מספר שניות היה מעל לאגם המר הגדול ובגובה של 4000 רגל. הוא דיווח על היפגעותו ומיקומו וניסה לגרור את המטוס מה שיותר מזרחה. לפתע אירעה במטוס התפוצצות והאש הגיעה לתא הטייס. שחר נטש את המטוס הבוער בגובה 1500 רגל וזה התרסק צפונית לביר חבייתה ליד האגם המר.

סיפר שחר בראיון לביטאון חיל האויר:

“בשניות הראשונות לא ראיתי כלום בגלל העשן. אחרי שהועפה חופת תא הטייס גיליתי שכל הנורות האדומות במטוס נדלקו. שברתי מזרחה לכיוון האגם המר והבחנתי באונייה מצרית שירתה אלי אש נ”מ. הודעתי על כך בקשר וברגע שעברתי את האגם, נטשתי את המטוס…אחרי כל הרעש של הטיסה הגיע פתאום השקט הזה, רק אני והשמיים. המשכתי להסתכל על המטוס שלי, שבאותו שלב כבר היה קטן יותר מכדור האש העצום שבער בסופו. עברו עוד כמה שניות של שקט ופגעתי בקרקע .
הקרסוליים, שנפגעו בעת הפגיעה בקרקע, התנפחו וגרמו לי לכאבים חזקים. עליתי על אחת הדיונות וחיכיתי. בהתחלה עוד ניסיתי לקרוא למטוסינו באמצעות מכשיר הקשר שהיה בידי. כשהבנתי שאף אחד לא שומע אותי כיביתי את המכשיר, כדי לשמור על הסוללות לשעות הלילה. ידעתי שלא אוכל לשרוד עוד יום במדבר ללא מים ושאם לא אחולץ היום יהיה עלי להסגיר את עצמי מחר לידי המצרים.
החלטתי לתת לעצמי עוד מספר שעות של מנוחה ולהתחיל בהליכה לכיוון הכביש רק בבוקר שלמחרת. הדלקתי שנית את מכשיר הקשר – ושכבתי לישון”. הוא מחייך בגאווה ומספר ששוב הוכיח לעצמו שהוא יכול להירדם בכל מצב. “התעוררתי מרעש של מסוק מעל לראש. תחילה לא הגבתי, הרי באותה מידה זה יכול היה להיות מסוק מצרי. לבסוף התחלתי לאותת למסוק באמצעות הפנס שהיה איתי. המסוק נחת על-ידי, כשהוא מביא איתו משב אדיר של חול. כל כך שמחתי שאני חוזר הביתה. לא היה לי מושג שהבית כבר לא יהיה אותו בית”

שחר חולץ ע”י מסוק צרעה של טייסת 114  שאותו הטיסו דני פסח ועמוס גונן והמכונאים המוטסים שמואל רחמני ובורקה בר שלום ז”ל.כן היה במסוק הרופא דר’ יזהר פלומן (חרוזי). 

כך נכתב על החילוץ בספר טייסת 114:

“הפרלון של הטייסת יצא לאיזור  ובשעה שטס לאורך קו החוף נקלט במכשיר ה”שרה” של המסוק אות חיים מיהונתן שחר. הפרלון נכנס לקרבת האגם המר , נוצר מגע עם שחר שירה רקטה באויר.הפרלון נחת לידו ושחר רץ  ועלה למסוק, וד”ר יזהר השקה אותו בשלוש מימיות מים . שחר אמר “היתה לי הרגשה שההליקופטרים יבואו ויצילו אותי”.



עם ההמראה נראו באויר שני שובלי אש אדירים שהתקרבו למסוק והתפוצצו לידו. המסוק היטלטל, רעד, אבל המריא ובדרך נס לא נפגע משני טילי ה-SA-2 שנורו לעברו.

שתפו את המאמר

מנוי
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות
0
Would love your thoughts, please comment.x