ב-21 באפריל 2009 מלאו 70 שנה ליום בו הוסמכו בוגרי קורס הטיס של האצ”ל כטייסים. זהו קורס הטיס הראשון שהסתיים בארץ-ישראל מעולם. במקביל לו התקיים קורס טיס של ההגנה, אשר נפתח לפני הקורס של אצ”ל, אולם הסתיים שלושה חודשים לאחר הסמכתם של טייסי האצ”ל, ולבוגריו הוענקו רישיונות טיס ב-20 ביולי 1939.
בשנת 1932 הוקמה בארץ ישראל על ידי ממשלת המנדט מחלקה לתעופה אזרחית בראשות המהנדס האנגלי מייג’ור דאגלס גמבלי, שעסקה בניהול שדות התעופה, פיקוח על מעבר אווירונים בשמי הארץ, מתן רישיונות, סלילת מנחת חדש ליד חיפה (ששימש מטוסים שייבאו נפט מעיראק) ותכנון שדה תעופה גדול ליד לוד (לימים נמל התעופה בן-גוריון). בשנת 1937 ייסד משה חיים כץ, יהודי שעלה מארצות הברית, עם בנו הטייס פרדי כץ את חברת ‘שירותי אויר ארצישראליים בע”מ’ שנועדה להקים בית ספר לטיס בארץ ישראל. אברהם שכטרמן, חבר האצ”ל שהופקד על הקמת הכוח האווירי של הארגון, נפגש עם משה חיים כץ והשניים סיכמו לפתוח קורס טיס עבור חברי ארגון הפורשים, שהתקשו להתקבל לבית הספר לטיסה של חברת ‘אוירון’ משום שזו פעלה בחסות ההגנה. שכטרמן פעל להקמת בית הספר לטיסה של האצ”ל והיה מפקד הקורס הראשון בו. שימש גם יושב ראש ארגון הטייסים של תל אביב בין השנים 1939-1945 לימים סגן ראש העיר ת”א, חבר הכנסת השביעית והשמינית ומילא תפקידי סגן יו”ר הכנסת, יו”ר ועדת הכלכלה בכנסת השביעית, יו”ר ועדת החינוך בכנסת השמינית וחבר ועדת הכנסת.
שכטרמן הוא אחיו הבוגר של הרצל שפיר, אלוף בצה”ל ומפכ”ל המשטרה בעבר. הבוגרים: יצחק בלנק, יצחק ברש, יריב הרן, פנחס הררי (שפיץ), אברהם יוספי, אליעזר יצרן, בנימין כהנא, ישראל נצחן, אליהו עמיקם, אברהם שבדרון, חיים שבתאי, פסח שטיינברג וגם מפקדם אברהם שכטרמן. מבין 31 הבוגרים של קורס הטיס הראשון שרתו בחיל האוויר רק שניים: בנימין כהנא כטייס, ויריב הרן כקצין מקצועי. בנימין כהנא נולד ביפו בשנת 1911, למד בביה”ס למסחר בתל אביב, בבית-הספר החקלאי מקוה ישראל, בבית הספר הפוליטכני ובבית הספר הטכני ‘מונטיפיורי’ בתל אביב. כהנא התחנך על אהבת הארץ, כבן דודו אבשלום פיינברג ודודיו בני משפחת בלקינד ממייסדי תנועת ביל”ו וחברי מחתרת ניל”י, היה טבעי שימצא את מקומו בתנועת בית”ר וכמו רבים מחברי בית”ר הצטרף גם כהנא לאצ”ל עם הקמתו, השתתף בקורסים ולקח חלק בפעילות ההגנה על היישוב העברי. כרוכב אופנוע מיומן השתתף בפעולות תגמול שביצע הארגון בתקופת המרד הערבי הגדול. לאחר הקמת חיל הנוטרים הצטרף כהנא לפעילות, והשתתף בקורס מפקדים בשנת 1937. כהנא היה היחיד מבין בוגרי הקורס אשר הקפיד לחדש את רישיון הטיס והפך מאוחר יותר לטייס בחיל האוויר. לא בקלות עלה בידי כהנא, איש אצ”ל, להתקבל כטייס לחיל-האוויר. לאחר השתדלויות רבות הוא גויס ב-5 באפריל 1948, וצורף לטייסת א’. בקשותיו לעבור הסבה למטוס קרב נענו בשלילה, אולי בשל גילו (37). בינואר 1949 הוצב לטייסת 100. ביוני 1950 סיים קורס הדרכה, ומונה למדריך טיסה במטוסי פייפר.
במבצע ‘קדש’ בעת הקרבות בסיני, שימש סרן בנימין כהנא טייס קישור בגף אילת של טייסת 100, והיה עליו לשמור על קשר עם יחידת סיור שביצעה חסימה בעומק של 21 ק”מ בשטח סיני, לפני כוח שיצא לכיבוש משטרת כונתילה. בעת ביצוע משימתו הבחין בשני מטוסי מיג-15 מצריים העומדים לתקוף את יחידת הסיור. כדי להסיט את תשומת לבם מהכוח הרגלי נכנס כהנא איתם לקרב התחמקות שארך כ-15 דקות. תוך מהלך הקרב נאלץ מטוס אחד של האויב לעזוב מחוסר דלק והשני ירה ופגע בפייפר. סרן בנימין כהנא ז”ל נספה. במעשה גבורה זה הסיט כהנא את מטוסי האויב ממטרתם ומנע מהם לבצע את משימתם העיקרית. כהנא זכה לאחר מותו בצל”ש הרמטכ”ל שהומר ל”עיטור העוז”.
פנחס הררי (שפיץ) נולד בשנת 1908 בטרנסילבניה, עבר לבלגיה ב-1925 והיה חבר בית”ר שם.למד אוטו-מכניקה ועבד במפעלי ג’נרל מוטורס בבלגיה. עלה לארץ בשנת 1933 והיה פעיל בסניף בית”ר ברמת טיומקין בנתניה. השתתף במשימות ביטחון והגנה, הוצב לקורס טיס של האצ”ל וסיים אימוניו בהצלחה כטייס. עם הקמת צה”ל גויס כטוראי ללא התחשבות בדרגתו באצ”ל וכישוריו כטייס. שפיץ זכה לראות את בתו עורית מקימה משפחה עם הרצל בודינגר, לימים אלוף ומפקד חיל האוויר, ואת נכדו אילן זוכה בכנפי טיס והופך טייס וקצין למופת. בתמונה מימי קורס הטייס (ארכיון יד ז’בוטינסקי) |
