טיסות ראשונות לארץ ישראל

הצרפתים

המטוס הראשון אי פעם שהגיע לארץ ישראל היה מדגם XI תוצרת בלריו שהוטס ע”י הטייס הצרפתי ז’ול ודרין. הוא נחת ביפו בתאריך 27 בדצמבר 1913. ארץ ישראל היתה אז, כידוע, תחת השלטון העותומני.

טיסה זו היתה מענה לאתגר שהוצב ע”י רנה קאנטון, נשיא הליגה האוירונאוטית הצרפתית ועורך העיתון “לה מטאן” “לנסות את האפשרויות למסע אוירי למרחקים ארוכים” ,ע”י טיסה למרחק של 5600 ק”מ מצרפת לקהיר דרך 3 יבשות, אתגר שעליו ניסו כמה טייסים צרפתיים לענות. ממשלת צרפת ראתה בתחרות זו מבצע לאומי, ביקשה מממשלות המדינות בנתיב הטיסה לתת עזרה לטייסים, וכן ביקשה מכל הנתינים הצרפתים שחיו באתרי הנחיתה המשוערים לסייע לטייסים ככל האפשר.

ודרין, אז בן 32 ,שזכה במירוץ האוירי פאריס-מדריד בשנת 1911, והיה אחד מהאנשים היותר נערצים בצרפת של אותה תקופה, המריא מהעיר נאנסי שבמזרח צרפת בבוקרו של ה- 20 בנובמבר לאחר ששוחרר ממעצר בעוון “כניסה לאיזור אסור לטיסה” ליד הגבול עם גרמניה. הוא טס לכיוון מרכז אירופה, ומאחר ולא היה יכול לנחות בגרמניה, חצה את המדינה בטיסה שנמשכה 7 שעות ונחת לתדלוק בפראג בשעות אחר הצהריים. הוא תידלק, המריא לדרכו ונחת בבלגראד בתאריך 2 בדצמבר,

ולאחר יומיים הגיע לסופיה, ותחנתו האחרונה באירופה היתה בעיר קונסטנטינופול, בירת האימפריה העותומנית (כיום איסטנבול). הוא הגיע לשם בעוד מתחריו בונייה ובארנייה עדיין שם. ב-17 בדצמבר המריא מקונסטנטינופול ועבר את הרי הטאורוס בגבה של 3000 מטר בדרום טורקיה, את אשישהיר ב-19 בדצמבר, את קוניה ב-22 בדצמבר, ואת סיליפק אל החוף המזרחי של הים התיכון. הוא חצה את מפרץ אלכסנדרטה אל טריפולי שבסוריה (היום בלבנון) בטיסה מעל לים למרחק של 300 ק”מ, נחת בבירות ולאחר מכן ביפו.

דבר נחיתתו המתוכננת הוכרז בירושלים ביום ו’ ה-26 בדצמבר, ונאמר שוודרין ינחת במקווה ישראל שם הוכשר מנחת בשדות ביה”ס החקלאי. המונים נהרו למקום מכל האיזור ברכבות, בעגלות וברגל והמתינו לבואו, אך ודרין נחת לבסוף בחוף יפו ובעת הנחיתה שבר גלגל .

במוצאי אותו יום התקבל ודרין בקבלת פנים חגיגית במלון פארק ביפו ע”י קונסול צרפת בירושלים ורעיתו, ולמחרת,לאחר שתוקן הגלגל השבור, המריא ונחת במנחת במקווה ישראל והתקבל ע”י ההמון שנשאר במקום וע”י הנכבדים הטורקים והצרפתים. בקבלת הפנים שנערכה לכבודו בבית הספר החקלאי, התנצל שלא ביקר בירושלים משום שהוא ממהר להגיע לקהיר והבטיח שיעשה זאת בעתיד. בתאריך 29 בדצמבר בשעה 08:00 המריא מיפו, עבר את קנטרה ובשעה 13:15 נחת במגרש הפולו בהליופוליס .הקונסול הצרפתי במקום העניק לו עיטור כבוד.

כמה ימים אחר כך, בתאריך 31 בדצמבר 1913 הגיע מטוס צרפתי נוסף לארץ ישראל. זה היה מטוס ניופורט חד כנפי שהוטס בידי בונייה ובארנייה.

מארק בונייה והמכונאי שלו ג’וזף בארנייה תכננו בתחילה להקיף את כדור הארץ בטיסה, אך לאחר ששמעו שהצוות דוקור ורו התרסקו בתורכיה שינו את תוכניותיהם והחליטו לטוס לקהיר. הם המריאו משדה וילהקובליי שליד ורסאי בתאריך 10.11.1913טסו בנתיב שהיה קרוב לנתיב של דוקור ורו נחתו בוינה ב-14 בחודש, ובדיונות ליד קונסטנטינופול שבתורכיה ב-5 בדצמבר 1913. בעת שהותם שם אירעו במטוס תקלות מכניות שעיכבו אותם שם , ולדאבונם ראו את ז’ול ודרין מגיע למקום ועוקף אותם בדרכו לקהיר. לבסוף בוצעו התיקונים, הצוות המריא לדרכו ועבר את מעבר עדאנה בהרי הטאורוס בבוקרו של ה-31 בדצמבר. היות והבינו שהפסידו בתחרות, החליטו לעשות הסטוריה משלהם ולהיות הראשונים שנוחתים בעיר הקודש.

הם עברו מעל המנזר הצרפתי שעל הכרמל, פנו וטסו אל מנזר לטרון ומשם לירושלים. לשלטונות בירושלים לא היה זמן להכין משטח נחיתה וקבלת פנים והם חגו מעל ירושלים וחיפשו מקום מתאים לנחיתה. לבסוף נחתו מדרום למנזר של מסדר סנט קלייר בקרבת תחנת הרכבת, מה שיהפוך לימים למחנה אלנבי שבדרך חברון, בשטח שהיום הוא טיילת שרובר בשכונת תלפיות.

ההמונים נהרו למקום באמצעי תחבורה שונים לראות את המטוס. הם עמדו מרחוק וצפו ביצור המוזר שנחת שם. מאז כונה המקום בידי הירושלמים “אדמת התעופה” בעברית של אז.

למחרת השכם בבוקר ביקרו בונייה ובארנייה באתרים שונים בעיר ומיהרו למטוס מפני שחששו שהמסלול יחסם. כשהגיעו למקום מצאו קהל רב שהמתין לבואם משעות הבוקר המוקדמות. היו שם גם כל נכבדי ומושלי העיר, הקונסול הצרפתי ואנשי דת. לבסוף המריאו בשעה 08:40 לכיוון קהיר, וכשנחתו שם גילו שוודרין הקדים אותם ב-3 ימים תמימים.

לבסוף,ב-7 בינואר, הגיעו לקהיר גם דוקור ורו במטוס חדש שסופק להם לאחר ההתרסקות בהרי הטאורוס.

התורכים

התורכים רצו גם הם להוכיח את יכולתם לבצע טיסות לטווח ארוך והודיעו על ה”משלחת לקהיר” בתחילת שנת 1914. כוונתם היתה לבצע טיסה לאורך 2370 ק”מ מקושטא לאלכסנדריה שבמצרים דרך לבנון, סוריה וארץ ישראל. טיסה זו נועדה “לקרב בין המושבות של האימפריה” ול”הראות את מחויבותה של האימפריה למודרניות” כלי הטייס היו מטוס בלריו XI מוטס בידי טייסי ח”א התורכי סרן פאתחי ביי וסאדיק ביי ומטוס דפורדסין B שהוטס ע”י סגן נורי ביי ואיסמעיל חאקי.

פאתחי ביי וסאדיק ביי המריאו ב-8 בפברואר 1914 לטיסה הארוכה. הם נחתו לתדלוק באסקיששיר בין 8-10 בפברואר, באפיון ובקוניה ב-10 בפברואר, למחרת בטרסוס, יום אחרי כן בעדנה, בין ה-13 ל-15 באלפו, בהומס ב-15 בחודש, והגיעו לבירות באותו יום. בכל תחנה בדרך התקבלו הטייסים כגיבורים לאומיים .

הם המריאו מבירות ב-19 בחודש אך נאלצו לנחות מידית נחיתת אונס ליד הנהר עקב תקלה במנוע. התיקונים נמשכו עשרה ימים ולאחר שהושלמו המריאו והגיעו לדמשק. לאחר 3 ימים המריאו לכיוון ירושלים אך מטוס הבלריו נקלע לסערה והתרסק במורדות רמת הגולן בשדות הכפר סמרה (היום קיבוץ האון) על הגבול של אז בין סוריה לאימפריה העותומנית, ושני טייסיו נהרגו.

הדפורדסין ובו ביי וחאקי המריא מאיסטנבול באותו יום. במטוס אירעו תקלות במנוע בנחיתתם באנטליה כך שהם הגיעו לאסקיששיר רק ב-12 בפברואר אחרי נחיתות בלפקה, בבילסיק ובפוירה קויו.

הם המריאו מאסקיששיר לאחר יומים ונחתו באפיון ובאסקהיר באותו יום, למחרת בעזיזי בעוסמני, ובקראקיה-קויו, נחתו בקוניה ושהו שם בין ה-15 ל-18 בחודש, נחתו בקארמן ב-18 בחודש למחרת בטארסוס, יום אחרי כן בעדאנה, במיסיס ב-21 בפברואר, בארטאק ב-22 בפברואר, באלפו ב-23 בפברואר ואז אירעה תקלת מנוע והם נחתו נחיתת אונס בחזאם. לאחר תיקון המטוס המריאו משם ב-26 בפברואר ונחתו באל חמה, חומס ובדמשק ב-27 בפברואר. במהלך טקס קבלת הפנים שנערך להם שם נודע שהצוות הראשון התרסק. לאחר כמה ימים המריאו וטסו לבירות, ונחתו ליד יפו ב-9 במרץ. בעיתונים באיסטנבול זעקו הכותרות “טייסים ראשונים נוחתים בפלסטין !” וביפו חגגו כולם. בהמריאו בתאריך 11 במרץ להמשך המסע לכיוון ירושלים, המטוס לא הספיק לצבור גובה ואחת הכנפיים נגעה במים. המטוס התרסק לים, שני הטייסים נמשו ברגע האחרון וביי נפטר בבית החולים. הטייסים שנהרגו נקברו בדמשק ואנדרטה הוקמה לזכרם ליד קיבוץ האון של היום. היא שוחזרה בשנים האחרונות.

ממשלת תורכיה הטילה את המשימה על האחים סלים וקמאל ביי. הם המריאו מאיסטנבול במטוס ברליו שכונה “ארטוגרול” ב-6 במרץ 1914. בבקנאקלה באותו יום, נחתו ושהו בחלילי קויו בין 7-9 במרץ ובקמר דרסי בין 9-13 במרץ. ב-13 במרץ המריאו לדרכם אך מטוסם התרסק ליד אדרמיט. האחים שרדו את ההתרסקות, ותושבי העיר אספו כסף שהספיק לרכישת מטוס חדש. המטוס, ברליו XI הגיע באניה לבירות ב-19 באפריל , הורכב וכונה “אדרמיט” . הם המריאו מבירות בתאריך 1 במאי והגיעו לירושלים באותו יום.

הצוות שהה בעיר שלושה ימים,המריא ונחת באל עריש, המריא משם ב-6 בחודש, נחת בפורט סעיד ולבסוף בקהיר ב-9 בחודש מאי 1914. קטע אחרון למסע ביצע הצוות בנתיב קהיר-טנטא-אלכסנדריה ב-15 במאי. המסע הושלם.