דברים מפי האלוף (מיל’) דוד עברי, בשיחה עם עודד מרום, במלאת 25 שנים לטייסת ‘חוד החנית’ בשנת 2007
מטוסי ה’בז’ F-15 A נקלטו בחיל האוויר הישראלי בסוף שנת 1976 והשתתפו לראשונה בפעילות מבצעית נרחבת בעת הלחימה ב’מבצע ליטני’ במרס 1978.
“בהגיעו לחיל האוויר, הרחיב הבז בכנפיו את מעטפת הביצועים של חיל האוויר בצורה משמעותית מאד”, סיפר האלוף עברי, “באותה תקופה, סממני היתרון היחסי במטוסי הקרב נמדדו ביחס דחף/משקל, כלומר דחף מנועים העולה על משקל המטוס ובמספרי ה-G שיכול המטוס לשאת, שילוב בין שניהם הפיק את כושר התמרון שאפיין את הבז לעומת מטוסי ח”א האחרים”.
מטוסי הבז הכניסו ללכסיקון של מערך הקרב מושגים חדשים, כגון מכ”מ ארוך טווח בעל כושר הסתכלות מטה וטילי אוויר-אוויר מעבר לקו הראייה. אלה ואחרים היו בין שאר המאפיינים אשר שינו את אופי קרבות האוויר בתכלית השינוי. תכונות אלה נתנו לבז את היתרון היחסי מול כל מטוסי הקרב באזור. ההתרשמות העזה מביצועי המטוס עוד הגבירה בדמיון האויב את הפער האדיר בין הבז לשאר מטוסי הזירה.
“לכן היינו מעוניינים לרכוש את הבז מוקדם ככל האפשר”, תאר עברי את הימים שלפני הגעת המטוסים לארץ. “קיבלנו את הבזים הראשונים מתוך אבי-הטיפוס שנטלו חלק בניסויים. חמישה מטוסים מתוכם בחרנו ושידרגנו לאפיון הסטנדרטי. כך קיבלנו בזים מוקדם יחסית למה שיכולנו לקבל מקו הייצור. בנינו תשתית לקליטת המטוסים, עברנו את ‘חבלי הלידה’ בצורה איטית ומבוקרת והסמכנו צוותים לקראת הקליטה של המטוסים הסדרתיים”.
היתרון האסטרטגי בהכנסת מטוס מתקדם לזירת מזרח הים התיכון היה רב, באותה עת התמודד חיל האוויר על השגת עליונות אווירית מוחלטת בשמי לבנון מול ח”א הסורי.
“הגעת הבזים יצרה מצב שכל מטוס עיט נחשב לבז”, תאר עברי בצורה ציורית את גורם ההרתעה שיצרו הבזים בהתנהגות הסורים בעת חדירת מטוסינו לשמי לבנון החל מ-1977.
“תרומת הבזים להשגת העליונות האווירית של חיל האוויר הישראלי היא אדירה”, האלוף עברי ראה בבז פוטנציאל גדול כמטוס וורסטילי, בשונה מחיל האוויר האמריקני באותה תקופה. “ראינו בו נושא חימוש חכם ומונהג, ראינו אותו פועל בתנאי מזג אוויר קיצוניים ובטווחים רחוקים מאד. לכן גם העדפנו את מספר הדו-מושביים מעבר למקובל במערך, ולכן החלטנו על פיתוח מכלי הדופנה עבור מטוסינו, מכלים חדישים אשר בהמשך הפכו למוצר סטנדרטי גם בחילות אחרים”, תאר עברי את מעלותיו של הבז, “זהו מטוס הקרב הטוב בעולם”, סיכם בחיוך רחב.
מכלי הדופנה נכנסו לשימוש ב-1981, כך שחלק ממטוסי הבז שהשתתפו בתקיפת הכור העירקי (מבצע ‘אופרה’) כבר צוידו במכלים אלה, אך מספרם היה מוגבל. אם התקיפה הייתה מתבצעת מספר חודשים מאוחר יותר, יתכן שהבזים היו מועדפים למשימת התקיפה.
“נהניתי לשבת במוצב השליטה ולהפעיל את הבזים במארבים ובמבצעים מתוכננים להפלת מטוסים. הרגשתי בטחון וגם יתרון”, המשיך עברי, “כך הפלנו שלושה מטוסי מיג-25 סוריים, שניים מדגם צילום בפרופיל טיסה של 70,000 רגל ובמהירות של 2 מאך, ואחד מדגם יירוט. היו אלה מבצעים מלהיבים שנבעו מתכנון רב-דמיון והם בוצעו בקשר הדוק ואמון הדדי בין המבצעים לביני.
“במלחמת של”ג עשו הבזים עבודה נהדרת. ביום בו השמדנו את מערך הטק”א הסורי בבקעא, הבזים נטלו את המשימה העיקרית של ההגנה על מבצע התקיפה המתוזמן והרגיש, וכך קרה שמטוסי התקיפה שלנו לא הופרעו ולא חשו איום מהמטוסים הסוריים, והתמקדו בהשמדת הטק”א כאילו היה זה עוד תרגיל. הבזים פעלו בהתאם למדיניות ובאחריות רבה. ראשית, אסור היה בשום פנים לטעות ולהפיל אחד ממטוסינו הרבים שהשתתפו בתקיפה. שנית, אסור היה לרדוף אחרי הסורים לתוך סוריה כדי להימנע מלהיגרר למלחמה כוללת עם סוריה. מגבלות אלה יצרו סד של זמן וצורך בזיהוי פוזיטיבי של המטרה, קשה מכל מצב בעבר. מערך הבז עשה זאת בהצלחה של 100 אחוז, דבר שנתן לי ביטחון רב להעיז ולעשות יותר עם מערך הבז, וההיסטוריה נכתבה”. (עד 1985 הפילו טייסות הבז 54 מטוסי אויב. העורך ע.מ.).
“זו הזדמנות להודות לכל הצוותים הטכניים והאוויריים של מערך הבז”, פנה האלוף עברי את אנשי מערך הבז, “הנכם מופת למערך הפועל במקצוענות, בשיקול דעת, באחריות ובהבנת המשימה. העם בישראל יכול להתפאר בכם לדורותיכם. הבאתם לו ביטחון רב.
* האלוף עברי פיקד על חיל האוויר (אוק. 1977-דצמ. 1982) בתקופת המבצעים: מבצע ליטני, תקיפת הכור העירקי, ובמלחמת לבנון הראשונה.
