מסע הזמירים לישראל (15 ביוני 1974)

את הבאת הזמירים לארץ הובילה חברה שהתמחתה בהעברת מטוסים לטווחים ארוכים1. בעלי החברה, דייב אנדרוז וג’רי סבובודה  אף לקחו חלק בהעברתם. בעוד שדייב וקציר (צוות מטוט 1) עסקו בתכנון הטיסה, הלכה והתקרבה שעת ההמראה, והטייס המלווה המקצועי ג’רי (שהיה מתוכנן לטוס עם עינב במטוס 2) לא נראה באופק. בלית ברירה, את כל הבדיקות הקרקעיות ביצע עינב בעצמו ורק לבסוף הגיע הטייט האמריקני במרוצה, היישר מטיסה אחרת. ג’רי אמנם היה רשום כקברניט הטיסה אבל הסתפק בתדריך קצר לעינב שהתמקד במשפט “בוא נטוס” ומיד יצאו לדרך. ה”לג” (חלק מהנתיב הכללי) הראשון היה לעבר שדה התעופה של דטרויט. השיחה בין הטייסים במהלך הטיסה יכלה להתנהל בקלות, בזכות התעקשותו של קציר לשנות את מערכת הקשר במטוס כך שהתקשורת הפנימית (בין שני הטייסים) תתאפשר ע”י לחיצה על כפתור ה-PTT, מה שמונע הרבה מאוד רעשי רקע שהיו נכנסים למערכת הקשר ללא שינוי זה. הלג הבא היה לגאנדר, שבקצה הצפון מזרחי של חופי קנדה, ומשם תוכננה תחילת חציית האוקיינוס ונחיתה בריקיאוויק  שבאיסלנד. המטוסים צוידו במיכלי דלק נוספים פנימיים לטיסה זו.

באדיבות עמוס דור

שני המטוסים יצאו צפון-מזרחה יחד, אולם לאחר מספר שעות, הבחין עינב שהקשר עם המטוס המוביל של אבישי הלך ונחלש, משמע המרחק ביניהם הלך גדל. הוא שאל את טייס ההעברה המנוסה ג’רי אם הניווט נכון, והלה הרגיע אוחו עם “הכל בסדר”,כאשר התחילו לראות קרחונים שנראו כמו גרינלנד (שהייחה צפונה מהנתיב המתוכנן) היה מודאג אף יותר אבל ג’רי בשלו – “אל תדאג”. מעט לאחר מכן התחילו לראות גם כפרים (שמשמעותם. חד-משמעית: אתם מעל גרינלנד! ואז הבינו את גודל הטעות – המטוס סטה משמעותית צפונה, כנראה במאות קילומטרים. ג’רי. הפסיק לתפקד ומשה נאלץ לקבל החלטה לתקן את נתיב הטיסה משום שהסתבר כי לא הביא בחשבון את גורל הסטייה המגנטית. שהייתה 30 מעלות (!) באזור זה. לעזרו של משה היה מכשיר 2ADF פשוט, אשר היה מסוגל להצביע על אלומת רדיו מסחרי שהגיעה מכיוון איסלנד, וכך מצאו את הכיוון הנכון  ישירות לנחיתה. במטוס המוביל שבו טס אבישי יחד עם דייב, מנהל החברת, הניווט היה מוצלח ומדויק וזאת שלמרות למשך פרק זמן ארוך לא היו עזרי ניווט זמינים, משום שהמטוס היה מחוץ לטווח הקליטה של משואת VOR  משני צידי האוקיינוס. להגעה אל היעד נעזרו במכשיר ADF  שכוון אל שדה הנחיתה (מטווח קרוב יחסית).

לאחר הנחיתה באיסלנד, היה אבישי מודאג מאד מאיבוד הקשר בין המטוסים, ומכך שהמטוס השני לא הגיע לנחיתה בזמן. כאשר בירר להוציא חילוץ הסתבר כי נדרש היה לחכות פרק זמן מוגדר בטרם מפעילים אמצעי חיפוש לאיתור מטוס שאבד. ברגע האחרון הופיע ה”בליפ” המיוחל והמטוס השני הגיע לנחיתה על טיפות הדלק האחרונות, כך שבפינוי המסלול כבה אחד המנועים. טייס ההעברה שילם על הטעות המקצועית הקשה בכך שפוטר מעבודתו, ואף נקנס.(הטייס המוביל היה  כאמור בעל החברה, והוא לא היה מוכן לקבל טעות כה קשה בניווט). למרות התקרית, שמר ג’רי על קשר חם עם משה עינב ואף טייל בישראל מספר פעמים לאחר הגעת שני המטוסים ארצה.

אבישי זוכר שטיסת ההעברה היתה ארוכה  ומלווה בהתמודדות עם מזג האויר הקשה של קנדה וצפון אירופה. יחד עם זאת היתה לה תרומה משמעותית בבנית ביטחון אישי ומסוגלות להתמודדות עם מזג אויר קשה בהמשך. ההנמכה הסופית אל אחד השדות שבדרך היתה בתוך עננים, וכאשר מערכת ההנחתה  ILS לא שמישה. בוצע תהליך הנמכת  GCA לא סטנדרטי , וזאת כאשר במגדל הפיקוח לא פעל ערוץ בקרת הגובה למטוס המנמיך, ולכן הוקרא  הגובה מהמטוס (בניגוד לנוהלים הרגילים). מזג האויר בשדה היה מגבלתי ביותר, והנחיתה בוצעה בגשם זלעפות קרוב מאד ל”מינימה” המותרת.

התחנה הבאה במסע היתה פריס ולאחר מכן אתונה. הנחיתה ביוון היתה לפנות ערב,  כאשר הגעת המטוסים החגיגית ארצה  תוכננה ליום המחרת. שני הטייסים רצו כבר להגיע ארצה (אשתו של קציר היתה בהריון באותה תקופה) ולכן החליטו על דעת עצמם. הם יצאו עוד באותו הלילה לישראל ונחתו בלוד מעט אחרי חצות, ב-19 ביוני 1974. הטקס החגיגי התקיים למחרת בבוקר בשדה דב כשהמטוסים הגיעו למעשה מנמל התעופה בלוד. מפקד הבסיס (עודד שגיא) לא אהב את האלתור.

השם “זמיר” נבחר לאחר התלבטות בין מספר אפשרויות. בסופו של דבר זכה הרעיון של רותי, אשתו של משה (עד היום חייבים לה טיסה בשמי הארץ כפרס על כך!).כמו כן זכה אבישי קציר לבחור את מספר הטייסת מבין שלוש אפשרויות שהוצעו לו, ובדיעבד קבע לתאריך הולדתו 13/5.

שאר טיסות ההעברה בוצעו  ע”י טייסים אמריקאיים בלבד, כאשר בארץ החלו מיד בקורסי הסבה לטייסים נוספים. כל צי המטוסים הגיע עד סוף שנת 1974.

1.מדובר בחברת Aircraft Facilities Inc.
2. ADF  –  AUTOMATIC DIRECTION FINDING  הוא מכשיר שעובד בתחום שבו עובדות גם תחנות שידור רדיו המשדרות בתדר רדיו AM. זה אומר שהמכשיר מסוגל לפענח 
  שידורי רדיו רגילים. המערכת בנויה ממשואה קרקעית הנקראת NDB וממכשיר קליטה במטוס הנקרא ADF.

שתפו את המאמר

מנוי
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות
0
Would love your thoughts, please comment.x