תודתנו למר סגל ולמר אלי שילר-עורך ומו”ל הוצאת “אריאל” על אישורם לפירסום המאמר ב”מרקיע שחקים”
בתמונה נראה מטוס ים בריטי מדגם “שורט 23-8 אמפייר”, בשרות חברת “אימפריאל איירווייז” לאחר נחיתתו מול חוף הלידו בטבריה, בשנות השלושים המאוחרות.
על חרטומו, מתחת לתא הטייס, מופיע שמו “קמרוניאן”. הסירה הצמודה אליו, נועדה לשאת דלק תעופתי בקיבול של עד 1,000 גלון והיא מצולמת בעיצומו של התדלוק.
המטוס, שנחשב בזמנו לפאר תעשייית המטוסים הבריטית, פותח בשנים 1934-1936 על ידי חברת שורטס, שהיתה המובילה בעולם בפיתוח מטוסי ים, ביוזמתה של חברת התעופה “אימפריאל אייריוויז”, שהיתה זקוקה למטוס ים מתקדם, כדי ליעל ולהוזיל את הובלת הדואר לקצווי האימפריה הבריטית ובעיקר לדרום מזרח אסיה ולדרום אפריקה. החברה הצטיידה ב-27 מטוסים מסוג זה, שביצעו, בין השאר, ארבע טיסות שבועיות להודו, היהלום שבכתר האימפריה.
המטוס נחשב בזמנו לכלי טיס מהפכני, שהקדים את זמנו, והוכתר אז כמוצר הגדול והמורכב ביותר של תעשיית המטוסים הבריטית. המטוס היה מסוגל לשאת 24 נוסעים, וטונה וחצי מטען, ושימש בעיקר להעברת דואר. הנוסעים נהנו מתנאי אירוח מפליגים וברמה של מלון מפואר. במטוס היו חמישה אנשי צוות, שלרשותם עמד הציוד החדיש ביותר.
עם תחילת השימוש במטוס החדש, שבה “אימפריאל איירווייז” לבסיסה בחוף הלידו בטבריה (שנעזב ב-1932) ושדרכו עברו קווי החברה למזרח הרחוק. הנחיתה בטבריה נועדה בין השאר לאפשר את תידלוק המטוס בדרכו הארוכה, שחייבה נחיתות ביניים נוספות באתונה וברודוס. הטיסה מלונדון לטבריה נמשכה כארבעה ימים!
נוסעי המטוס לנו במלון “טבריאס” בטבריה, שם היו גם משרדי החברה. היה זה בזמנו המלון המפואר ביותר בצפון הארץ (כיום אכסניית הנוער ע”ש מיוחס).
במלחמת העולם השניה הופסקו הטיסות האזרחיות ומטוסי החברה גויסו לפעילות צבאית. מרבית המטוסים מסוג זה (31) טבעו, התרסקו, או נורו על ידי מטוסים יפניים במהלך המלחמה. שאר המטוסים פורקו לגרוטאות ואף לא אחד מהם נותר לפליטה לתצוגה מוזיאונית.
כבכל כלי שיט הנכנס לנמל זר, הקפידה החברה להניף את דגל המדינה המארחת. ואולם, על המטוס שלפנינו לא נראים דגלים כלשהם, קרוב לוודאי משרם שטבריה היתה באותה תקופה עיר מעורבת, ועדיף היה שלא להסתבך…
