בשנת 2003, לאחר 54 שנות שירות מצוין סיימו מטוסי הפייפר את שירותם בחיל האוויר, מתוך תקופה זו שרתו מטוסי פייפר 42 שנים בביה”ס לטיסה, במהלך שירותם הוכשרו מאות פרחי-טיס ב-113 קורסי טיס.
כוח המטוסים עם קום המדינה הורכב מצירוף מקרי של רכש, שלל, מטוסים אזרחיים ופרטיים שתוגברו ברכש הידוע של האוסטרים מן הצבא הבריטי. הניסיונות לרכוש מטוסים חדשים נשאו פרי בהסכם על קניית 20 מטוסי פייפר-קאב חדשים מדגם PA- בקיץ 1948. המטוסים פורקו והוטענו בנמל ניו-יורק על אוניות בדרכן לישראל. שני המטוסים הראשונים הגיעו לארץ ב-3 בספטמבר 1948 על סיפור האנייה “אנטרפרייז”, הורכבו ונקלטו בטייסת א’ בשדה-דב. שאר 18 המטוסים הגיעו לארץ עד אוקטובר 1948 והשתתפו במלחמת העצמאות בטייסת 100 ובגפיה בנגב ובגליל.
הפייפרים השתתפו בכיבוש העיר באר-שבע ופעלו בחזית הצפון מן השדה ביבנאל. עד סוף דצמבר 1948 שמשו הפייפרים כמפציצים, במשימות צילום מן האוויר, סיורים, וטיווח תותחים.
מטוסי פייפר ליוו את כוחות צה”ל במבצע “עובדה” עד העיר אילת והיו הראשונים שנחתו שם.
שמונה מטוסי פייפר הוצבו ב-15 בנובמבר 1948 בשדה סן-ג’ין ופעלו שם תקופה קצרה.
ב-29 בינואר 1949 הוקמה בעקרון טייסת 100 שאיגדה את כל המטוסים הקלים שלא עסקו בהדרכה. הטייסת החזיקה גפים ומטוסי פייפר בשדה תימן, ברמת דוד ובאילת. בשנת 1951 עברה הטייסת מעקרון לשדה רמלה, בעקבות העתקת מטה חיל האוויר מיפו לרמלה.
באפריל 1954 השתתפו 7 מטוסי פייפר במבצע חילוץ גדול ומסוכן, במהלכו חילצו (מבצע סנונית) צוות ימאים של ספינת חיל-הים שעלתה על שרטון בחוף הסעודי כ-80 מיל מדרום לאילת. המטוסים נחתו על רצועת חוף, חילצו את המלחים ושבו לארץ.
ביוני 1956 (מבצע ירקון) בצעו 6 אנשי יחידת סיור בדיקת עבירות בדרך לשארם-א-שייח, כהכנה לנתיב של חטיבה 9 במבצע “קדש”, השישה חולצו מנקודת איסוף לאחר סיום משימתם על ידי 6 מטוסי פייפר.
במהלך מבצע קדש נטש רס”ן בני פלד מפקד טייסת 101 את מטוס המיסטר שנפגע מאש נ”מ בלב המערך בראס-נצרני, מטוס פייפר נחת בשטח וחילץ את הטייס.
במהלך מבצע “קדש” (30.10.56) ניספו סרן בנימין כהנא והסייר שהיה עימו, בזמן שמנעו ממטוסי מיג-15 מצריים לתקוף כוח קרקעי בסיני. הפייפר העסיק את המיגים עד שהופל, הרחק מן הכוח בכונתילה.
הטייס משה בוקעי נחת בפייפר ליד מעבר המיתלה במבצע “קדש” כדי לפנות פצוע. בזמן שהעלה את הפצוע למטוסו, נפגע הפייפר מאש מטוסי מיג-15, הפייפר החל לבעור. בוקעי יצא מן המטוס הבוער וחילץ את הפצוע.
במהלך מבצע “קדש” הוענקו 5 צל”שים לטייסי פייפר.
בשנת 1957 הותקנו בפייפרים מקלעי 0.3 אינטש מתחת לכנפיים – וכן נורי תאורה, למלחמה במסתננים ובמבריחים בשעות הלילה.
בשנת 1960 שולבו מטוסי הפייפר בגף ניסיוני בביה”ס לטיסה (גף מקורס 36) ולאחריו עברו החניכים לטוס במטוסי פוגה. בשנת 1961 תפשו הפייפרים את מקום מטוסי ה”סטירמן” בשלב הראשוני בביה”ס לטיסה.
בשנים 1963-1964 פעלו מטוסי פייפר ומדריכים ישראלים בטנגנייקה ולאחר מכן באוגנדה, בהכשרת פרחי טיס.
במלחמת ששת הימים פעלו מטוסי פייפר בכל החזיתות, אחד הפייפרים מוטס על ידי אמנון גלעד ניהל קרב בהתחמקות ממטוסי מיג מצריים והתחמק מהם, לאחר מכן איתר גלעד טייס שנטש את מטוסו, נחת על כביש וחילץ את הטייס, על כך זכה לצל”ש רמטכ”ל.
במלחמת ההתשה נפגע פייפר מעל תעלת סואץ מטיל SA-2 שהתפוצץ בקרבתו. הטייס והסייר נטשו במצנחים. מצנחו של הטייס לא נפתח והוא נספה.
מסכת ארוכה של מעשי גבורה לוותה במשך למעלה מחמישים שנה את המטוסים הזעירים, שפעלו עם כוחות צה”ל, בכל מקום בכל מזג אוויר, בתנאים קשים וללא מכשירי טיסה מתקדמים.
