פרטי המטוס:
דגם:A-50I “מיינסטיי”
יצרן:ברייב, רוסיה
מספר יצרן: 0093486579
מספר גוף:6505
תולדות המטוס:
המטוס היה אב טיפוס למטוס להתרעה מוקדמת שפותח לחיל האויר הרוסי, ונשא את הקוד “44”. בוצעו בו ע”י היצרן 15 טיסות ניסוי ו-7 טיסות הדרכה. ב-25 באוקטובר 99 הוקצה לו סימן הרישום האזרחי RA-78740 לצורך טיסת ההעברה להשבחה במפעל מטוסים של התעשיה האוירית בלוד שבוצעה באותו יום . בארץ הוקצה למטוס סימן הרישום 4X-AGI לצורך טיסות הניסוי.
עלות השבחת המטוס בתעשיה האוירית , שכללה בנוסף להרכבת מערכת ה”פאלקון” הישראלית גם הוספת מערכת איסוף אותות (SIGINT) נאמדה ב-250 מליון דולר, והמטוס היה אמור להיות הראשון מבין ארבעה שהיו אמורים להיות מושבחים עבור חיל האויר הסיני. המטוסים נרכשו מהסוכנות הרוסית ליצוא ציוד צבאי Rosboronexport. עסקת השבחת המטוסים נחתמה בין ממשלת ישראל, ממשלת סין והממשל האמריקאי במאי 97.
לאחר ממשל קלינטון החליט שעסקת הסבת המטוסים מהווה איום לטאיוון, החל להפעיל לחץ על מדינת ישראל בניסיון לעצור את העסקה. מדינת ישראל התנגדה בתחילה, וראש הממשלה ברק אמר לאמריקאים שהתעשיה האוירית חייבת לעמוד בהתחייבויותיה, אולם ויתרה לאחר שארה”ב איימה לבטל העברת סיוע צבאי בסך 20 מיליארד דולר, וברק הפסיד בבחירות. ראש הממשלה החדש אריק שרון ז”ל ביטל את העסקה ביולי 2000, והמטוס הוסב חזרה לתצורה שבה הגיע והוטס חזרה לסין דרך רוסיה בשנת 2002.
בסין הוקצו לפרוייקט השבחת המטוס משאבים רבים והוא זכה לעדיפות הגבוהה ביותר. נשיא סין ג’יאנג זמין פירסם צו נשיאותי בשם “פרוייקט 998” והעבודה הוטלה על מכון 603 , על חברת המטוסים קסיאן ועל “מכון נאנג’ינג למחקר טכנולוגיה אלקטרונית” (הידוע גם כמכון 14).
כשהגיע המטוס למפעל קסיאן, החלה העבודה מיידית, והורכבה בו מערכת מכ”מ ראשית פשוטה יותר והציוד הנלווה לה. המערכת, שכונתה Type 88 דמתה למערכת ה”פאלקון” הישראלית, אולם כללה 3 אנטנות AESA שהותקנו בצלחת על גב המטוס כדי לתת כיסוי של 360 מעלות. לאחר שהעבודה הושלמה, קיבל המטוס את מספר הדגם KJ-2000, נצבע מחדש ונשא את הקוד “762” ואת הכתובת CFTE (המוסד הסיני לניסויי טיסה).המטוס ביצע את טיסת הבכורה ב-11 בנובמבר 2003.
חיל האויר הסיני הסב בסיס נידח בדרום סין לקליטת המטוסים והעביר אליו את המטוס לבחינת המערכות וניסויי טיסה והם הפכו למבצעיים ומופעלים שם לצד מטוסי ה-KJ-200 הקטנים יותר.
ואילו התעשיה האוירית השתמשה בניסיון שצברה, להסבת והשבחת מטוסים דומים לחיל האויר ההודי.
