החלטתי,בשיתוף אלעד,לחגוג את תחילת השנה האזרחית החדשה בטיסה בשמי הארץ,כך שביום שישי,הראשון בינואר 2010 הגעתי קצת לפני השעה היעודה למשרדי מונאייר בשדה הרצליה.
מזג האויר היה נפלא וצלול והשמש זרחה כאילו לא נחבאה לה השבוע מאחורי עננים כבדים ונמוכים שהמטירו גשם זלעפות שהרטיב את כולנו.משרדי מונאייר המו טייסי שישבת מורעבים שמזמן לא עלו לאויר.
אלעד כבר היה באויר עם מישהו אחר,טייס גם הוא,ותירגל נוהלים שונים,לאחר שנחתו הצטרפתי אליו לטיסה ב”גולף-קילו”,מטוס ססנה 172 של מונאייר.כלי טייס מאד לא צעיר.האם ראיתי שם 50,000 ש”ט?
היקשרות בתא,אלעד מסביר את לוח המכשירים ועובר על הבד”ח תוך שהוא מזהיר אותי לא ליגוע בדוושות.קריאה למגדל,הנעה ואנחנו זזים אל קצה המסלול.
לפני עליה על המסלול אלעד מבצע בדיקה אחרונה לפני המראה,מכוון את מד הגובה לפי הלחץ הברומטרי שקיבל מהמגדל,התיישרות בקצה המסלול,קבלת אישור המראה מהמגדל,ריצה קצרה ואנחנו באויר.
אלעד טייס מיומן,למרות שצעיר הנהו,זוכר היטב את הנהלים ואת נתיבי הטיסה.פנינו אל בצרה ושם עבר לתדר הבקרה הצפונית,וביקש אישור לטוס לאיזור האימון שאליו רצה להגיע. האיזור היה תפוס ע”י מטוס אחר ולכן עשה אלעד אחורה פנה ושבנו לנחיתה בהרצליה.
לקראת נחיתה תירגל אלעד נ”א ללא מנוע.נחתנו,הסענו לחנייה ואז אלעד בדק שוב את מצבו של איזור האימון.כשקיבל אישור שהאיזור פנוי,סובב את המטוס לעבר עמדת ההמראה,פתח מנוע ושוב היינו באויר.
שמנו פעמינו לאיזור האימון הצפוני התחום מצפון בארובות חדרה,מדרום בנתניה ממזרח בכביש 4,וממערב ע”י הים התיכון.כשהגענו לשם תירגלנו מציאת שדה פנוי לנ”א,פניות בזויות שונות תוך שמירת גובה,נסיקות וצלילות ולבסוף פנינו דרומה לנחיתה,וגם כאן תוך תרגול נ”א.
מה אומר ומה אגיד,הארץ שלנו יפהפיה מהאויר.