ביקור חברי אגודת התעופה הכללית ברמת דוד

תודתנו לאגודת התעופה הכללית על האישור לשימוש במאמר .


לאחר חודשים רבים של עיכובים ודחיות שנמשכו עד לימים האחרונים שלפני האירוע, יצא סוף סוף הביקור בבסיס רמת-דוד לדרך ב- 1/8/11.

בשל פעילות בוקר בטייסת, יצאנו מבית ח”א בהרצליה רק ב- 10:30. בהגיענו ב- 11:45 לשער הבסיס, חיכו לנו החברים הצפוניים במכוניותיהם ובשיירה נכנסנו לבסיס והישר למתקן הראשון בביקור – ארוחת צהריים בחדר אוכל נגדים… מניסיון רע קודם בבסיס רמון ובבסיס חצרים, שם הוגש אוכל סינטטי ברמה של מזנון מהיר בינוני ומטה, אחדים מאיתנו העדיפו את הארוחות בשק”ם, אך בשל דברי אחד החיילים המלווים ש”היום יהיה אוכל טוב” התרצנו. והאוכל? ובכן, סביר.

ומשם לטייסת. זוהי “טייסת הסילון הראשונה”, אחת מהטייסות הוותיקות של ח”א וכשמה כן היא: ב- 1953 הוצבו בה מטוסי הסילון הראשונים של ח”א מדגם “מטאור” הבריטי. לשני המטוסים הראשונים שהיו מדגם האימון הדו-מושבי, “מטאור 7”, העניק בן-גוריון את השמות “סער” ו”סופה”. רוב המטוסים ששרתו בטייסת בהמשך היו מדגם “מטאור 8” הקרבי והחד-מושבי וכן מספר מטוסי “מטאור 9″ שהיו דגם הסיור. דגם נוסף ששרת בח”א היה ה”מטאור 13” ליירוט לילי והוא הוצב בטייסת 119 בתל-נוף. לתשומת לב אנשי ההיסטוריה של הטייסת/הבסיס/ח”א: מטוס המטאור המוצב כיום בבסיס ואשר נרשם עליו “סער”, הינו מדגם “מטאור 8” ואילו המטוס המקורי שכונה “סער” ע”י בן-גוריון, היה כאמור מדגם “מטאור 7”.

המטאורים שרתו בטייסת מ- 1953 ועד ליציאתם מהשרות ב- 1962. בהיותם דו-מנועיים, שימשו המעטים שנותרו להסבה למטוס ה”ווטור” הדו-מנועי שהיה בטייסת אבירי הצפון ברמת-דוד והדגם הלילי של הווטור שהיה בטייסת העטלף בתל-נוף.

ב- 1962 הגיעו לטייסת מטוסי ה”מירז’ 3″, רובם מדגם C הקרבי והחד-מושבי ומיעוטם מדגם B הדו-מושבי לאימון והסבה אך גם לקרב. מטוסי המירז’ היו חוד החנית של ח”א בשנות ה -60 ושרתו גם בטייסת הקרב הראשונה בחצור ובטייסת העטלף בתל-נוף. בסוף 1967 החלו להיקלט בח”א מטוסי ה”סקייהוק” האמריקאיים וב- 1969 מטוסי ה”פנטום” והגעתם של אלו יחד עם האמברגו שהטיל נשיא צרפת דה-גול, על ישראל, דחקו אט אט את המטוסים הצרפתיים מהסד”כ של ח”א והמירז’ים בטייסת הסילון הראשונה יצאו מהשרות ב- 1979.

ב- 1980 החל העידן האמריקאי בטייסת עם קבלתם של מטוסי ה- F-16 “נץ”, רובם מדגם A הקרבי והחד-מושבי ומיעוטם מדגם B הדו-מושבי לאימון אך גם לקרב. רביעייה מהטייסת, מובלת ע”י אמיר נחומי, השתתפה בהריסת הכור העירקי ב- 1981 ובמלחמת “שלום הגליל” שנה לאחר מכן, קבע טייס מהטייסת שיא עולמי עת הפיל 3 מטוסים סוריים תוך 45 שניות (!!).

ב- 1987 החלה החלפת מטוסי ה”נץ” במטוסי F-16 “ברק 1″ מדגם C החד-מושבי בלוק 30 ומטוסי ה”נץ” הועברו לטייסות אחרות. זהו המטוס שמשרת גם כיום בטייסת, אך במרוצת השנים עבר שדרוגים רבים והוא שונה מאוד במכשור וביכולות שלו מהמטוס המקורי.

בחדר התדריכים בבניין הטייסת, קיבל את פנינו סרן חביב, ילדון בן 27 שכיום משמש כסמ”ט ב’ והגיע לטייסת לפני כחצי שנה מטייסת F-15 בתל-נוף. הוא הרצה על הטייסת, תפקידיה, סדר יום בה ומעט היסטוריה בליווי סרטונים. הטייסת משמשת הן ליירוט והן לתקיפות ארוכות טווח, כאשר ליירוט המטוס נושא טילי אוויר-אוויר מתקדמים מונחי חום בלבד (אינו נושא טילים מונחי מכ”ם) ומצויד בתותח “וולקן” 20 מ”מ 6-קני בעל קצב אש של 6,000 פגזים לדקה (נושא 500 פגזים). לתקיפת מטרות קרקע הוא נושא חימוש חכם מונחה אך גם פצצות ברזל פשוטות, אולם בהיותו חד-מושבי, ללא מפעיל מערכות, החימוש המונחה אוטונומי לחלוטין וללא הכוונה מהקוקפיט.

ממבנה הטייסת הממוזג, יצאנו לדת”קים החשופים והחמים. כבר מרחוק ניתן היה להבחין במטוסים הספונים בדת”קים, עדינים, אלגנטיים ומלאי חן, מראה מטעה בהיותם מלאי עוצמה וקטלניים. יורדים מהרכבים ומסתובבים בין המטוסים ותוך כדי כך מתחילים לשמוע שריקות ונהמות מנועים של מטוסים מסיעים – מתחיל מטס הצהריים של טייסות הבסיס.

בבסיס שלוש טייסות קרב וטייסת המסוקים הקטנה של חיל הים: טייסת העמק שלה מטוסי “ברק 1” מדגם F-16D הדו-מושבי, טייסת אבירי הצפון”שלה מטוסי “ברק 1” מדגם F-16C החד-מושבי וכאמור טייסת הסילון הראשונה שגם לה מטוסי “ברק 1” מדגם F-16C החד-מושבי. כל המטוסים הם מבלוק 30 ולכן מכונים “ברק 1”.

מכל עבר מתגלגלים מטוסים מכל הטייסות, ברביעיות ובזוגות, לנקודת ההמראה ולאחר שהות קצרה ממריאים, אחד אחרי השני ברעם מהדהד ומגרגר של מבערים לוהטים ורושפים ובהיותם עמוסים חלקית, מנתקים לאחר ריצה קצרה של 600-700 מ’ ונוסקים בחדות. חוויה מרגשת, מרטיטה ורבת עוצמה לכל אחד ובוודאי לחובבי תעופה חשוכים ואבודים כמונו, שלנו זה עושה בלגאנים בראש ובלב.

עולים למגדל פיקוח ומה שעשינו בו בעיקר, הוא לצפות מהמרפסת שסביבו בהמראות מכל מסלולי השדה ונחיתות מלאות חן עם אף גבוה לעצירה אווירודינמית, של מטסים קודמים.

התחנה הבאה הם מוסכי התחזוקה, והמלווה שלנו במקום הוא מכונאי הדואה במגידו ומוכר לחברים משם. מסביב מטוסי F-16 חשופי קרביים, כאשר רוב נפח גוף המטוס הוא המנוע, כונס האוויר בחזיתו והמבער באחוריו. השאר, מלא ודחוס בקופסאות המיכשור והאלקטרוניקה והחיווט ביניהם, אך מסודר, ממוזער, מתוחכם וקל לתחזוקה הרבה יותר ממטוסי הדורות הקודמים, שחלק מהחברים עשו ימים ולילות בתחזוקתם. אולם עיקר תשומת הלב התמקדה במטוס F-16 שנראה פגוע במקומות רבים ובעיקר בצידו השמאלי. הסתבר ששבועיים לפני כן, טייס מילואים בטיסת לילה בבואו לנחיתה, פגע בעצים ומלבד הפגיעות בגוף, בכנפיים ובזנב, נפגע גם המנוע ששאב לתוכו ענפי עצים. רשלנות מרגיזה ובלתי נסלחת שתעלה לכולנו כמה מיליוני דולרים.

ממשיכים לאולם המורשת של הבסיס. באולם האפלולי תמונות מהיסטורית הבסיס והטייסות בו, דגמי מטוסים, פינת הנופלים וסרטונים. החברים עייפים מהחום ומהביקור המתמשך וחלקם חותכים לשק”ם שממול להתרעננות ומנוחה קצרה. השעה כבר אחרי 18:00 ויוצאים לכיוון הרצליה. יש רטינות על האיחור ואמנם מגיעים לבית ח”א ב- 19:20, כשעה לאחר המועד המתוכנן.

ביקור כזה תמיד מרגש את כולנו, בשל אהבת התעופה, בשל העוצמה הרועמת ובשל זיכרונות רחוקים של שרות בבסיס זה או בח”א בכלל. ובכל זאת, לי וגם לאחרים, היו רגשות מעורבים: ניכר בבסיס חוסר טיפוח, אם כי לא הזנחה. מבנים רבים וסביבתם לא מטופחים, לא מסודרים, נראים כמעט נטושים וצמחיית פרא בכל מקום. עשרות אריזות סגורות של לחם פרוס מפוזרות על הקרקע מאחורי חדר האוכל, ואפילו חלק מן הנורות שבפינת הנופלים באולם מורשת, שרופות וכמעט שלא ניתן לקרוא את שמות הנופלים וכו’ וכו’. משהו דומה במידת מה, נתקלנו גם בביקור בבסיס חצור בשנה שעברה ובבסיס תל-נוף לפני מספר שנים. אולי התופעה אופיינית לבסיסים הוותיקים, כיוון שבבסיסים חצרים, רמון ונבטים המצב היה טוב בהרבה. אולם אין זה מוצדק בשום מקרה וכולנו מבינים שאין זה רק עניין של תקציבים. היטיב לתמצת זאת אחד החברים: “אם אין קו לבן בשביל למטה, אולי אין גם בשמים”, שפירושו שאם לא מסודר ומתוקתק על הקרקע, אולי כך גם הטיפול בציוד ובמטוסים. האמנם? נקווה מאוד שלא.

שתפו את המאמר

מנוי
Notify of
guest

1 תגובה
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות
מיכאל זיו
מיכאל זיו
2 years ago

תיקון לגבי המוביל לתקיפת הכור העירקי. נחומי הוביל את רביעיית מטוסי טייסת 110. מי שהוביל את רביעיית מטוסי 117 וכל המבנה היה זאב רז מ117.

מאמרים אחרונים

קטגוריות

ניוזלטר מרקיע שחקים

הירשמו לניוזלטר של מרקיע שחקים ותהיו הראשונים לדעת על מאמרים ועדכונים חדשים באתר!

תודה על הרשמתך
1
0
Would love your thoughts, please comment.x